הרווח של בזק ירד ל-288 מיליון שקל לעומת 463 מיליון שקל ברבעון המקביל, אבל הירידה ברווח היא בגלל סעיפים לא תפעוליים – המס עלה מ-152 מיליון שקל ל-183 מיליון שקל; המימון עלה מ-37 מיליון ל-102 מיליון שקל.

בשורה התפעולית נרשמה שחיקה ל-574, לעומת 636 מיליון שקל, כשההכנסות ברבעון מסתכמות ב-2.56 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.17 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. אז מה בעצם קרה, איך זה שההכנסות עלו והרווחיות ירדה?

ובכן, העלייה בהכנסות היא מלאכותית ונובעת רק ממיזוג חברת יס (מיזוג שמתבטא בתוצאות הרבעון הראשון של 2016 ולא ברבעון הראשון של 2015). התרומה להכנסות ברבעון הראשון של פעילות יס מסתכמת ב-439 מיליון שקל והיא מותנה בקיטון בהכנסות מגזר התקשורת הסלולארית. ובכלל, האיחוד עם יס (בזק השלימה את רכישת השליטה ולכן איחדה את תוצאות יס, בעוד שלפני כן, היא הציגה את יס בסעיף – "השקעה בחברות מוחזקות")  משפיע על כל אורך הדוח – ההוצאות התפעוליות עלו, ההוצאות מימון עלו, כשבמקביל השחיקה בתחום הסלולאר מתבטאת ופוגעת ברווחים.  בסיכום – החולשה ברבעון נובעת הן מהכללת פעילות יס והן משחיקה מסוימת במגזסר הסלולאר.

מנגד, התחום העיקרי – הפעילות הקווית ממשיך לעשות חיל – ההכנסות בתקשורת פנים ארצית הסתכמו ב-1,112 מיליון שקל, ב-1 מיליון שקל מתחת להכנסות ברבעון המקביל ב-2015 – לא חולשה, פחות קיפאון למרות התחרות, ולמרות הדיבורים על תחרות , ולמרות שמשרד התקשורת בזמנו קיצץ את השומנים לכל המגזר הסלולארי , ואיכשהו דילג על התקשורת הקווית. הרווח התפעולי של תחום התקשורת הקווית – 536 מיליון שקל שזה 48.2% מההכנסות – זה רווחיות של חברת היי-טק, של חברת תוכנה, וחשוב להבין זה לא רווח גולמי זה הרווחיות התפעולית, אחרי ההוצאות התפעוליות  ברבעון הקודם הרווח התפעולי היה 547 מיליון שקל  – רווחיות של 49.1%  – שנה עברה ושום דבר לא השתנה.

ועל רקע הדוח, התפרסם היום כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, דורש מראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת תפקידו כשר התקשורת, לחתום על הסדר ניגוד עניינים שאוסר עליו לטפל בנושאים שקשורים לשאול אלוביץ' (עמו הוא מיודד). אלוביץ' הוא הבעלים של חברת בזק.  אלא שנתניהו מתנגד להחלטה.