החולשה בשוקי המניות בארץ נותנת את אותותיה על תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור. על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור התכווץ ב-15 מיליארד שקל, 0.3%, לרמה של 4.87 טריליון שקל. זאת כתוצאה בירידה ביתרת המניות בארץ – 8.2%-, על רקע ירידות במדדי המניות בארץ וביתרת המזומן והפיקדונות – 1.5%-.

מבחינת הרכב התיק, חלו ירידות ביתרת המניות בארץ (8.2%-), יתרת הנכסים האחרים (2%-), יתרת המזומן והפיקדונות (1.5%-) ויתרת אג"ח חברות סחירות (0.2%-) ואילו יתרת ההשקעות בחו"ל ויתרת המק"ם עלו. יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרביע בכ-57 מיליארד שקל (8.5%) ועמדה בסופו על כ-725 מיליארדי שקל, המהווים כ-15% מסך תיק הנכסים. העלייה נבעה משני הרכיבים הבאים:

• יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-38 מיליארד שקל (7.8%) ועמדה בסוף הרביע על כ-521 מיליארד שקל. זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים שהתקזזו חלקית ממימושים נטו (אומדן של כ-14 מיליארד שקל).
• יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-19 מיליארד שקל (10.4%) ועמדה בסופו על כ-204 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-10.4 מיליארד שקל ועליות מחירים.

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-1.7 נקודות אחוז (מ-21.7% ל-23.4%) ושל כ-1.2 נקודות אחוז (מ-13.7% ל-14.9%) בהתאמה.

עוד על פי הנתונים, יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-37 מיליארד שקל (1.6%) ועמדה בסוף הרביע על כ-2.33 טריליון שקל. העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים. העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: מניות בחו"ל – עלייה של כ-21.2 מיליארד שקל (17.1%), בעיקר כתוצאה מעליות מחירים; אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-13.3 מיליארד שקל (1.7%); אג"ח בחו"ל – עלייה של כ-11.4 מיליארד שקל (16.4%), כתוצאה מרכישות נטו ומעליות מחירים; מניות בארץ – ירידה של כ-17.5 מיליארד שקל (7.9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – ירידה של כ-16.4 מיליארד שקל (6.9%-).

עוד על פי הנתונים, ברביע הראשון של שנת 2023 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-2.6 נקודות אחוז לכ-40.3% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (5.8%) וירידה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (1%-) במונחים דולרים.

העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-14 מיליארד דולר) נבעה מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-3.6 מיליארד דולר), ביתרת אג"ח בחו"ל (כ-2.6 מיליארד דולר), ביתרת קרנות ההשקעה בחו"ל (כ-2.6 מיליארד דולר) וביתרת המניות בחו"ל (כ-2.5 מיליארד דולר).

מבחינת החשיפה של המוסדיים למט"ח, במהלך הרביע הראשון של השנה ובהמשך למגמה מתחילת שנת 2022, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-5.1 מיליארד דולר; רכישות של כ-4.1 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר אג"ח בחו"ל, פיקדונות ועו"ש בארץ נקובים במט"ח וחוזים עתידיים ואופציות) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כמיליארד דולר; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

ברביע זה חלה עלייה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-2.3 נקודות האחוז לרמה של כ-18.8%. זאת כתוצאה מעלייה ביתרת החשיפה למט"ח אחרי גידור לעומת ירידה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים.