עובדים מתחלקים לשני סוגים עיקריים, אלו שצועדים על קיבתם, או יותר נכון דואגים בעצמם להזין את קיבתם, ואלו שמקבלים ארוחה מהעבודה או תשלום לארוחה. הראשונים נאלצים לשלם עבור הארוחה בלי שהמעסיק ישתתף. יש גם מעסיקים שמפעילים מסעדות בעסק, ויש כאלו המגיעים להסדרים עם המסעדות בתחום מקום העבודה.
לצערם של אלו שמשלמים על הארוחה, אין חוק המחייב את המעסיק לשלם על הארוחה, החוק מחייב אותו רק לאפשר זמן להפסקת אוכל (קראו פה: הפסקה בעבודה: כמה זמן מגיע והאם זה בתשלום?)
לא רק שהמעסיק לא חייב לשלם, אלא שגם הסעדת עובדים אינה הוצאה מוכרת למס ולכן מעסיקים יכולים לחייב את העובדים על שווי הארוחה או ההטבה. המעסיק יכול גם לתת מרצונו הטוב את הארוחה או ההטבה ואז זו חייבת במס על חשבון העובד. כמו כן, משווי הארוחות מנוכה גם ביטוח לאומי, והמעסיק יכול לגלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי. כלומר, "לפצות" את העובד בחיוב של מס ההכנסה והביטוח הלאומי.
באילו ענפים יש הסדרי ארוחות
מי שארוחה על חשבון מקום העבודה קורצת לו, אז בסקר שנעשה בשנים האחרונות התגלה שלחצי מהעובדים יש הסדר כלשהו על ארוחות. באילו מקומות עבודה זה הכי מקובל? ובכן, בענפי ההייטק, הביטוח והפיננסים לרוב מוחלט של העובדים יש הסדר כלשהו. מנגד, בענף המתכת לרוב מוחלט אין הסדר כזה. דווקא בענף המזון רק לקצת יותר מחצי מהעובדים יש הסדר כזה. עם זאת, בענף המזון כשיש הסדר כזה הוא ברובו במימון מלא של המעסיק. במסחר ושירותים לכ-40% מהעובדים יש הסדר הסעדה בעבודה ושם גם ההשתתפות הנמוכה ביותר של המעסיק. הארוחות היקרות ביותר הן בענפים היוקרתיים ביותר, הייטק וביטוח ופיננסים. בשנים האחרונות, ככל שתעשייה ההייטק פרחה והתרחבה, אחד הדברים שבאמצעותם ניסו בחברות לפתות עובדים לבוא לעבוד דווקא אצלן היה הבאת שפים מפורסמים ונחשבים כדי לבשל ארוחות מושקעות במיוחד.
בתעשיית המתכת והמזון המחירים הנמוכים ביותר לארוחה. אפשר להבין את זה בענף המזון, כי שם כאמור הארוחה ממומנת לרוב על ידי המעסיק, אך לא זה המצב בענף המתכת שהכי חוסך בארוחות לעובדים, כאמור.
כמובן שייתכן שמכורח הסכם אישי או קיבוצי יהיו סעיפים הנוגעים לזכות לקבלת תשלום על ארוחה במשימות הרחוקות מהעבודה או בשעות נוספות או בכלל.
ארוחה עם באפט: תשלמו 3.5 מיליון דולר?