אפל פיי היא אמצעי התשלום הענק האחרון מהמערב שלא נידון בישראל, לאחר שגוגל וסמסונג הכריזו שאנמצעי התשלום שלהם יהיו בישראל, סמסונג פיי וגוגל פיי. לאחרוה נראים נציגים של אפל בפגישות עם בנקים וחברות כרטיסי אשראי. המטרה ברורה: לגבש הסכמים לתחילת הפעילות של אפל פיי בישראל. אלא שאצל אפל כמו אצל אפל המחיר תמיד גהוה: החברה דורשת עמלות גבוהות לשוק שצפויות להניב לה מיליוני שקלים בשנה.
כניסת אפל פיי וגוגל פיי אפשרית משום שמתחילת נובמבר הקרוב, בהתאם להחלטת בנק ישראל, חלק גדול מבתי העסק בישראל ישתמשו בתקן EMV, שיאפשר ביצוע תשלום באמצעות המכשיר הנייד, מה שאמור לשפר ולייעל את חוויית התשלום, תוך שמירה על אבטחה ברמה גבוהה, בכל סמארטפון .רמת האבטחה חשובה לאור המקרים האחרונים שנחשפו בפריצה לפייבוקס, אפליקציית התשלום של דיסקונט.
המכשירים של אפל אינם מאפשרים העברת תשלום דרך ה־NFC באופן מלא לאפליקציות אחרות, אלא דרך אפליקציית אפל פיי. גוף פיננסי שרוצה לאפשר ללקוחותיו תשלום דרך הטלפון הנייד של אפל, חייב לעבור דרך אפל פיי. לכן על הגוף הפיננסי לחתום עם אפל פיי על הסכם שמאפשר את רישום כרטיס האשראי באפליקציה, זאת בניגוד למכשירי אנדרואיד המאפשרים לכל אפליקציה לשמש אמצעי תשלום.
העמלה שדורשת אפל היא כ־0.15%–0.25% מכל עסקה שתתבצע באמצעות אפל פיי. זה 25%-30% מההכנסות של מנפיק כרטיס האשראי מהעסקה (בנק או חברת כרטיסי אשראי). כך על כל עסקה בסך 100 שקל תקבל 20 אג', בעוד אפל שולטת ב-15% משוק הסמארטפונים והסכום המצטבר של עסקאות אשראי בישראל הוא מעל 300 מיליארד שקל. אם כרטיסי אשראי ימשיכו לצמוח, אפל תוכל להכניס לכיסה יותר מ-100 מיליון שקל.
הדבר מעצבן את הבנקים בישראל משום שבארצות הברית הדרישה מהבנקים הגדולים היא לעמלה שולית של 0.1%. נזכיר כי כיום הבנקים לא משלמים דבר על אפליקציות התשלומים שלהם למעט הוצאות פיתח אך גם לא מכניסים למעט עמלות שוליות בחשבון המקבל.
העמלה הגבוהה של אפל מובלטת עוד יותר לאחר הדיבורים על כניסתה של גוגל פיי, שלא מרוויחה ממעמלות אלא ממידע על המשתמשים וממודעות. גוגל כבר הייתה אמורה להיכנס לישראל, אך העיכוב של כניסת תקן EMV עיכב גם אותה.