אנליסט גמישה, קרן וותיקה של בית ההשקעות אנליסט, היא אחת מהקרנות שמספקת את הסחורה על פני זמן. היא מספקת תשואה עודפת מאשר מדד הייחוס שלה, ולא ברמת סיכון (סטיית תקן) גבוה יותר מהמדד, ואפשר להתרשם מהביצועים בתשקיף שהגישה הקרן.
התשואה היתה יכולה להיות גבוה משמעותית. שימו לב לנתון הבא – דמי הניהול על הקרן הם 3.8% , בנוסף יש דמי נאמן של 0.05%. דמי הניהול הם גבוהים מאוד, אם הם היו ב"אמצע" – סביב 2.5%, היה מדובר בעוד 1.3% (לערך) תשואה למשקיעים/ מחזיקים בקרן. אבל אנליסט אומרת מאחורי הקלעים את הדבר הבא – רוצים תשואה, רוצים איכות – תשלמו!
וזה עוד לא הכל – בקרן אנליסט גמישה יש שיעור הוספה, עלות שהולכת ונעלמת, שמבטאת את הפער בין מחיר היחידה (כפי שהוא מתבטא בנכסים המחולקים במספר היחידות) למחיר הקנייה. המשקיעים בקרן רוכשים אותה בשיעור הוספה של 0.7%, סוג של "קנס" שהמצדדים בו טוענים שהוא גורם לכך שהמשקיעים לא יקנו ומיד ימכרו, כלומר לא יחזיקו לזמן קצר, אלא לזמן ארוך, וזה מסתדר עם הרציונל של הקרן – השגת תשואה עודפת על פני זמן.
אנליסט גמישה היא מהקרנות הוותיקות מבין הקרנות בכלל והקרנות הגמישות בפרט. קרנות גמישות, הן קרנות שמנהל הקרן יכול לבחור את המדיניות ולשנות אותה בכל נקודת זמן – שיעור החשיפה למניות, לאגרות חוב, למט"ח וכו' הוא גמיש לחלוטין, אם כי, באנליסט גמישה ובהרבה קרנות גמישות נוספות, עיקר ההשקעה היא באפיק המנייתי.
הגמישות הזו מאפשרת למנהלי הקרנות להתבטא. הם יכולים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי – מנהל קרן גמישה טוב יספק תשואה גבוה (לאורך זמן). מעבר לכך, הביצועים של הקרנות הגמישות הם אינדיקציה לביצועי הבית בכלל; אם הקרן מספקת תשואה נאה, זה אומר משהו על הבית, להבדיל מקרן שאפיק ההשקעה שלה צר, ואז אין למנהל יכולת תמרון, יכולת להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. בקרנות גמישות, נמדד בית ההשקעות עצמו ביכולתו לייצר תשואה תחת משקולות השקעה (תמהיל השקעה) שהוא מגדיר אותם והוא אחראי עליהם.
המשקיעים בקרנות נאמנות הגמישות, אמורים ליהנות מהמצב הזה – יש תגובה מהירה לשינויים בשווקים הפיננסים, יש מנהל שכל הזמן עם היד על הדופק, אלא שאליה וקוץ בה – אם מנהל הקרן לא מהמר נכון על כיוון השוק, אם מנהל הקרן שוגה בעיתוי הכניסה או היציאה משוק המניות וכדומה, זה מתבטא מיד בתשואה.