העלייה המתונה מהצפוי באינפלציה, זה החודש השני ברציפות, ובפרט ההאטה בקצב האינפלציה השנתית, מהווים חדשות טובות עבור בנק ישראל ומחזקים מבחינת הועדה את ההחלטה האחרונה לבצע עצירה בריבית. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי. עם זאת, בסקירה שפרסמו, בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן, הם מציינים כי האינפלציה עדיין גבוהה באופן בולט מהיעד, תמהיל האינפלציה משקף אינפלציית שירותים גבוהה ודביקה, וכמובן שהמצב הפוליטי טומן בחוב פוטנציאל להמשך הפיחות בשער החליפין של השקל. לפיכך, אומרים באי.בי.אי, גם אם המדד הנוכחי מוריד את ההסתברות להעלאת הריבית בספטמבר, החלטה זו תושפע מפרסום מדד יולי ומההתפתחויות בשער החליפין, וזאת בעיקר בהשפעת הגורם הפוליטי, והם מצפים לסביבת אינפלציה גבוהה יחסית בחודשים הקרובים, כך שלהערכתם ההסתברות להעלאת ריבית באחת משתי ההחלטות הבאות גבוהה.
באשר לארה"ב אומרים באי.בי.אי כי התמתנות האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות מובלת על ידי אינפלציית הסחורות, עם ירידה בקצב השנתי לרמות שליליות של כ-1%. אינפלציית השירותים אמנם התמתנה אף היא ביוני, אך הקצב השנתי מוסיף להיות גבוה ולנוע סביב 6%. אינפלציית השירותים נתמכת גם בשוק העבודה ההדוק המלווה בלחצי שכר. מכיוון שהשפעת אפקט הבסיס על האינפלציה קרובה למיצוי, תידרש ירידה משמעותית יותר באינפלציית השירותים כדי להוביל את האינפלציה אל היעד. לשם כך, תידרש הרעה בשוק העבודה, שכן קצב עליית השכר עדיין גבוה ועיקבי עם סביבת אינפלציה בסיסית גבוהה. ניסיון העבר מעלה, כי כאשר נרשמה בעבר אינפלציה גבוהה יחסית שנשענה לא רק על הסחורות אלא גם על השירותים, הירידה באינפלציה הושגה דרך הרעה בשוק העבודה וגלישה למיתון.
בעקבות העלייה המתונה מהצפוי במדד יוני בארה"ב, כולל ירידה בקצב השנתי הן של המדד הכללי ובפרט של האינפלציה הבסיסית, נרשמה ירידה בציפיות להעלאת הריבית תוך ירידה תשואות לכל אורך העקום. ההתבטאויות האחרונות של חברי הפד שיכנעו את השווקים כי העלאת הריבית ביולי היא כמעט עניין מוגמר, והדילמה היא לגבי החלטות הריבית ברבעון האחרון של השנה. מעבר לכך, התמחור בשוק איגרות החוב ממשיך לשקף צפי למפנה להורדת ריבית בתחילת 2024. למעשה שוק האג"ח לא שינה את ההערכה לגלישה למיתון אלא רק דחה זאת מ-2023 ל-2024. הערכה זו מקבלת חיזוק גם משיפוע העקום בארה"ב, אינדיקטור שאולי פחות יעיל מבחינת העיתוי, אך יעיל מבחינת הכיוון, כלומר לאחר תקופה ממושכת שבה נרשם שיפוע שלילי בעקום (משנות ה-90 התקופה נעה בין 9 ל-18 חודשים, ובתחילת שנות ה-80 קרוב לשנתיים), המשק האמריקאי גלש למיתון.
למרות זאת, התמתנות האינפלציה בארה"ב כאשר ברקע נתוני הפעילות ממשיכים להצביע על צמיחה סביב המגמה, הובילו את נכסי הסיכון להמשיך עם תמחור תרחיש ה"נחיתה הרכה". כך, התגברה לאחרונה העלייה במדדי המניות המובילים, והיא ממשיכה להישען בעיקר על התרחבות מכפילים, למרות נקודת מוצא של מכפילים גבוהים ממילא. למעשה, התפתחויות אלו משקפות שיפור בתנאים הפיננסים שיחד עם שוק העבודה ההדוק תומכים בצד הביקוש, ומפחיתים את ההסתברות לחזרת האינפלציה אל היעד. תרחיש בו נרשמת ירידה זמנית בלבד באינפלציה והיא אינה חוזרת אל היעד עלול להיות מלווה בעלייה בציפיות לאינפלציה. לפיכך, התמהיל הנוכחי מוסיף לתמוך בהמשך העלאת הריבית, עד שתירשם הקשחה בתנאים הפיננסיים וצינון מספק של הביקושים ושל שוק העבודה.