טסים לאחת ממדינות אירופה? מעוניינים לרכוש מוצר מסוים מחו"ל? בחרתם במסלול עם הצמדה לשער מטבע חוץ (מט"ח)? אלו הם רק חלק מהתרחישים שעשויים להביא לכך שאתם תבדקו בדאגה את שער מטבע האירו, או לחלופין תבצעו המרת מטבע אל אירו או ממנו. במדריך הבא תוכלו לקרוא את כל מה שחשוב לדעת על המטבע שכל ישראלי צפוי להזדקק לו מפעם לפעם.

שער האירו ומחשבון הצמדה

כך הכל התחיל

מטבע האירו (Euro. סימון: €. סימן בנקאי: EUR) הושק מבחינה מעשית בתחילת שנת 1999, והוא החליף את יחידת המטבע האירופית. במעמד ההשקה של האירו היה הערך שלו שווה ל-1.17 דולר אמריקאי, כשלאחר מכן חלה הצמדה של המטבעות המקומיים במדינות שעברו להשתמש באירו לשער החליפין הקבוע והבלתי משתנה של האירו. קו פרשת המים מבחינת השימוש ביורו הוא ה-1 לינואר 2002 (יום ה-€), יום בו החלו להוציא משימוש את המטבעות והשטרות מהמחזור הכספי של המדינות הרלוונטיות, והחליפו אותם במטבעות ובשטרות של אירו. לאחר מספר חודשים הפך האירו להיות המטבע היחידי באותן מדינות.

כמובן שלמדינות שונות יש היסטוריה שונה מבחינת המעבר לאירו. שער החליפין של 11 מבין המטבעות המקומיים (ההצמדה שלהם לאירו למעשה) היה ב-31 בדצמבר 1998, יום לפני ההשקה הרשמית של האירו. בשנים שלאחר מכן חל התהליך על מדינות שונות, דוגמת יוון (2001), סלובניה (2006), קפריסין (2007) וסלובקיה (2008). המטבע האחרון שהוחלף לאירו, נכון לנקודת הזמן הנוכחית, הוא הליטאס הליטאי (2015).

כיאה לעולם מטבעות החוץ, גם במקרה של ההשקה הראשונית של האירו היו עליות ומורדות בשער המטבע, שנמשכות כמובן עד עצם היום הזה. העובדות מראות שבתחילת הדרך הפגין האירו חולשה, ועמד  על כ-0.8 דולרים בשנת 2000. לקראת שלהי 2000 ולאחר מכן הוא החל להתחזק, עד שעבר בשערו את הדולר: בשלהי 2003 הגיע שער האירו לרמה של 1.25 דולר לאירו, שער שהיה קבוע פחות או יותר במשך שנים (היו עלויות וירידות, אבל בסופו של דבר הערך נותר דומה). ב-2007 החל האירו לעלות את ערכו שוב, עד לשיא של 1.6 דולר לאירו ביולי 2008, ממש לפני שפרץ המשבר העולמי. בשנים שלאחר מכן חלה היחלשות מסוימת בשער האירו. נכון לחודש אפריל 2014 שווה אירו אחד כ-1.07 דולר. האירו נמצא בירידה משמעותית לאחרונה ביחס לשקל, כשבנקודת הזמן הנוכחית אירו אחד שווה פחות מארבעה שקלים. שערים היסטוריים של האירו לעומת הדולר, וגם מטבעות אחרים, ניתן למצוא באתר הבא.

אירו, סנטים ומה שביניהם

אם ביצעתם מספר עסקאות בחייכם באמצעות אירו, אתם בוודאי יודעים מהי יחידת המשנה של המטבע: סנט, כאשר באירו אחד ישנם 100 סנטים. מבחינת השטרות, יש לזכור שהם זהים במדינות השונות המשתמשות באירו. כדי שלא לשייך את האירו למדינות ספציפיות, האיורים על גבי השטרות – של גשרים ושטרות – הם בדויים ומופיעים בסגנונות אדריכליים מגוונים. בצד אחד של השטרות, שזהים בין המדינות השונות שמשתמשות בהן, תוכלו לראות את הדגל של האיחוד האירופי, שם המטבע כפי שהוא נכתב בכיתוב לטיני או יווני וכן מספר צורות של ראשי התיבות של הבנק המרכזי של אירופה – חמש הצורות האלה באות לייצג את 11 השפות הרשמיות השונות של אירופה.

שטרות של אירו מגיעים כיום בערך של 5 אירו, 10 אירו, 2 אירו, 50 אירו (השטר הנפוץ מכולם), 100 אירו, 200 אירו ו-500 אירו, כאשר שטרות של 200 ו-500 אירו הם לרוב נדירים: גם אם יש לכם אותם בארנק, יכול מאד להיות שבעלי עסקים רבים יסרבו לקבל אותם עקב החשש שהשטר מזויף, או לחלופין הקושי שעלול להיות להם לספק עודף מסכומים כה גבוהים.

באשר למטבעות, תמצאו מטבעות של 1 סנט, 2 סנט, 5 סנט, 10 סנט, 20 סנט, 50 סנט, 1 אירו ו-2 אירו. להבדיל מהשטרות במראה המטבע דווקא כן עשויים להיות הבדלים נקודתיים בכל מדינה המשתמשת באירו. צד אחד של המטבע הוא משותף לכלל המדינות, אבל הצד השני מותאם למדינה. ברמה המעשית אין הבדל בין המטבעות, כשגורמים הלוקחים תשלום באירו לדוגמא לא אמורים לסרב לקבל אותו רק מכיוון שהוא משויך למדינה ספציפית. יוצאים מכלל זה מטבעות המיועדים לאספנים, שלא אמורים להשתמש בהם לעסקאות שוטפות, ולרוב גם הם לא ניתנים לשימוש מחוץ למדינה שהנפיקה אותם. בחלק מהמקרים בוחרות המדינות להנפיק מהדורות מיוחדות של הצד השני של מטבע האירו, למשל כדי לציין אירוע לאומי חשוב.

איפה משתמשים באירו? והיכן לא?

אירו הוא מטבע אחיד של רוב המדינות המהוות חלק מהאיחוד האירופי (מדינות גוש האירו), כאשר נכון לנקודת הזמן הנוכחית מדובר על מטבע שנעשה שימוש בכ-20 מתוך 28 המדינות. מתוך המדינות יש כאלה שהאירו הוא המטבע היחידי בהן, והן לפי סדר ה-א' ב': אוסטריה, אסטוניה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת וקפירסין.

לצידן יש ארבע מדינות קטנות מאד – הנסיכות הצרפתית מונאקו, סן מרינו, קריית הוותיקן ברומא ואנדורה – שאמנם לא חברות עדיין באיחוד האירופי, אבל הן חתמו בפועל על הסכמים שמאפשרים להן להשתמש באירו בנוסף למטבע מקומי, ואפילו להטביע מטבעות ייחודיים לאותן מדינות.

בין המדינות האירופאיות הגדולות שלא משתמשות באירו אפשר להזכיר את מדינות בריטניה, רוסיה, שבדיה, הונגריה, פולין וצ'כיה. בדנמרק המטבע המקומי – הכתר הדני – מוצמד לאירו כך שניתן להשתמש במדינה לעיתים באירו, אבל לא כמטבע רשמי או מטבע המונפק במדינה. בטריטוריות צרפתיות קטנות ולא ממש מוכרות מחוץ לאירופה נעשה לעיתים שימוש באירו. בקרואטיה, בולגריה, רומניה ואחרות האירו אינו מטבע רשמי, לפחות עד שהמדינות לא תאמצנה את הכללים המוגדרים באמנת מאסטריכט. שתי מדינות נוספות (קוסובו ומונטנגרו) משתמשות באירו באופן חד צדדי, מבלי שהן קיבלו אישור מהאיחוד האירופי לעשות את זה וללא שיתוף פעולה. אפשר לשלם בהן לרוב באמצעות האירו, אבל המדינות עצמן אינן מנפיקות את המטבע.

כמה טיפים חשובים

הערה שאולי תיראה לכם מובנת מאליה, אבל עדיין מצריכה הבהרה: שער האירו לא רק משתנה ביחס למטבעות, אלא גם בהתאם לגורם שמבצע את ההמרה של הפועל (רכישה או מכירה של אירו ביחס למטבע מסוים). אם אתם ממירים אירו לקראת נסיעה לחו"ל או לכל צורך אחר, מומלץ שתבדקו בין מספר מקומות העוסקים בהמרת מטבע. סביר מאד להניח שבצ'יינג'ים, בדואר ובשירותים אחרים של המרת מטבע תמצאו שערים שונים בתכלית של אירו, שיביאו לכך שאתם פשוט תפסידו כסף. חשוב שלא להתפתות אחר בתי עסק שמציינים כי הם לא גובים עמלה על המרת המטבע – הם לא אמורים לגבות עמלה שכזו – ובפועל גורפים לעצמם רווח באמצעות שערים לא אטרקטיביים של המרה. מומלץ לבדוק את שער המכירה או הקנייה של האירו לפני שמבצעים את ההמרה, וגם לבדוק את השערים במספר נקודות. הבדל של עשירית הנקודה עלול להיות שווה עבורכם לא מעט כסף.

אנחנו ממליצים לבצע המרה של מטבעות לאירו לפני הנסיעה לחו"ל, אם אכן אתם טסים לחו"ל, ולהימנע ככל האפשר משימוש באשראי מעבר לים, וגם ממשיכת כספים בכספומטים. העמלות שתשלמו בכל אחד מהמקרים האלה עלולות להיות גבוהות, ולהביא לתשלום די מיותר מבחינתכם. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הנושא במדריך מקיף שהכנו עבורכם.

לירה שטרלינג – כל מה שצריך לדעת

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח