איפה הכסף? מסתבר שיש לנו הרבה כסף, אבל אנחנו לא "דואגים" לו – אנחנו לא יודעים איפה הוא נמצא, אנחנו לא מקפידים להוזיל את דמי הניהול והעלויות בכלל שקשורות בהשקעות שלנו, ואנחנו לא משנים את תמהיל ההשקעות שלנו פשוט בגלל שאנחנו לא יודעים, לא מבינים ולא נוגעים בכספים האלו, ובעיקר משאירים אותם לפנסיה. אבל צריך לעקוב, צריך לדעת איפה הם בכלל נמצאים, צריך להבין שאפשר כבר מגיל צעיר לחסוך חכם לפנסיה, ולא להשאיר הכל בידי החברות המנהלות, כי הן מבחינתם יגבו את דמי הניהול הגבוהים ביותר.
אז נתחיל בשאלה איפה הכסף, נעבור לאיך להוזיל את העלויות השוטפות, ונבין גם איך לשפר את תמהיל ההשקעות בתיק שלנו.
כמה כסף יש לנו?
שווי הנכסים הפיננסיים של הציבור מסתכם ב-4.7 טריליון שקל, נכון ל-2021. סכום לא נתפס – 4,700 מיליארד שקל, שזה סדר גודל של 520 אלף שקל לנפש – כלומר, בממוצע למשפחה של 5 נפשות יש סביב 2.5 מיליון שקל בנכסים פיננסיים – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, תעודות סל, מניות , אג"ח, פיקדונות ועוד.
הנכסים הפיננסיים שלנו מתחלקים באופן גס לשניים – כספים שאנחנו חוסכים לתקופת הפנסיה וכספים שמושקעים לטווח הקצר והבינוני. כספי הפנסיה הם אותם כספים שאנחנו מפרישים באופן שוטף (מדי חודש) דרך תלוש השכר כשבמקביל גם המעסיק מפריש עבורנו. אפיקי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני יכולים להיות קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל וקרן השתלמות.
הכספים לטווח קצר נמצאים לרוב בקרנות הנאמנות, תעודות הסל והפיקדונות, כשבשנים האחרונות עולה גם חלקן של פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה.
בתווך – בין הפנסיה לחיסכון לטווח קצר, נמצאות קרנות ההשתלמות שמיועדות לטווח הבינוני – 6 שנים. קרנות ההשתלמות הן מוצר מועדף על פני כל המכשירים האחרים (גם בזכות הטבות מס גדולות – הרחבה כאן).
איפה הכסף?
כל ההשקעות האלו מנוהלות על ידי מנהלי השקעות שגובים כסף עבור שירותיהם – החברות המנהלות גובות דמי ניהול וזה יכול להיות במוצרים רבים 1% וגם 2% (בקרנות נאמנות). הבעיה היא שבמקרים רבים דמי הניהול האלו לא מוצדקים.
מסתבר שהתשואה הצפויה באפיקים הסולידיים נמוכה במיוחד ולא מצדיקה דמי ניהול כאלו. הריבית של בנק ישראל – 0.1%, היא נמוכה בכל קנה מידה, והיא הבסיס לתשואה שניתן לקבל במכשירים סולידיים כמו פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות; ומכאן שהתשואות בפיקדונות ובאיגרות החוב האלו, נמוכות מאוד – חצי אחוז בשנה פלוס מינוס, ואם זו התשואה הצפויה, אז מה ההיגיון לשלם דמי ניהול גבוהים? אז זהו, שאתם לרוב לא יודעים על זה – מי באמת יודע מה יש לו בקופת גמל או בקרן הנאמנות? זו דוגמה אחת לעיוות גדול, אבל יש עוד מקומות שאתם משלמים סתם, או לחלופין לא מקבלים את מה שחשבתם שתקבלו.
דוגמה נוספת היא ההיקף הגדול של איגרות חוב, לרבות איגרות חוב אמריקאיות שנמצאות בפנסיה שלכם ובכלל בהשקעות שלכם. מסתבר שמנהלי ההשקעות התאהבו בחברות אמריקאיות שבאו לישראל כדי לגייס חוב. מדובר על עשרות מיליארדים של שקלים שנמצאים בפנסיה, אבל רמת הסיכון שלהם וההחזר הכספי במצב של משבר בשווקים ממש לא ברורים, ויש כבר כמה דוגמאות של חברות שקרסו וכאלו שכבר יש ספק גדול אם ישרתו את חובן. הסיכון הגדול באיגרות החוב האלו, לצד התשואה הנמוכה באיגרות החוב הממשלתיות, יחד עם מניות שנמצאות במחירי שיא, עלולים להתגלגל לתשואות נמוכות, אם בכלל, בפנסיה שלכם בשנים הבאות. אז מה יש בהשקעות שלנו ואיך חוסכים בדמי ניהול?
ככה תעשו סדר בהשקעות שלכם
ובכן, אנחנו מציעים לכם לעשות סדר בהשקעות שלכם. הנה רשימה של פעולות שיכולות לחסוך לכם הרבה כסף:
- קרנות נאמנות – בדקו את דמי הניהול ואת אפיק ההשקעה של הקרנות שלכם, ועם הנתונים האלו עברו לעמוד הבא בו יש מידע על דמי הניהול הממוצעים בכל קטגוריה. ככה תדעו אם הקרן שלכם "יקרה". אם התברר לכם שהיא יקרה, זה עדיין לא אומר שצריך לעזוב אותה. בשלב הבא תבדקו את התשואה שלה ואת מדדי הביצוע הנוספים. יכול להיות שמנהל הקרן גובה דמי ניהול גבוהים כי הוא פשוט מצליח לייצר תשואה עודפת. כאן תוכלו לראות את התשואה של הקרן שלכם ביחס לקטגוריה.
חשוב להדגיש, אין היגיון שקרנות האג"ח השקליות וקרנות שקליות בכלל יגבו דמי ניהול גבוהים. אחרי הכל, התשואות שהן צפויות לייצר בעתיד נמוכות במיוחד. לכן כדאי לבצע בדיקה מהירה כדי לגלות אם גובים מכם יותר מדי – בקטגוריה הזו התשואות של הגופים די דומות אז תנסו למזער את דמי הניהול, הרי אין באמת סיבה שגוף אחד יסתפק בדמי ניהול של 0.25% ואחר ב-1%.
- קרנות נאמנות מחקות – קרנות אלו כשמן כן הן, מחקות את המדדים. אז אם אתם רוצים פשוט לעקוב אחרי המדד מבלי לשים את הכסף אצל גוף מנהל (שבמקרים רבים לא מגיע לתשואת המדד), תרכשו קרנות כאלו והיתרון הנוסף שלהן – דמי ניהול נמוכים (להרחבה על קרנות מחקות).
- קרנות פנסיה – קרנות פנסיה גובות מכם דמי ניהול על הצבירה, כלומר על הכספים שבחיסכון, ועל הפקדות. דמי הניהול ניתנים למשא ומתן – אין היום היגיון בלשלם 1% דמי ניהול על הצבירה (על ההפקדות תיאורטית זה יכול להגיע ל-6%, בפועל זה משמעותית נמוך יותר). והאמת – לא צריך להתמקח. אפשר פשוט לעבור לקרנות פנסיה ברירת מחדל. מדובר בקרנות פנסיה שהאוצר יזם את השקתן והן גובות מכם דמי ניהול מאוד נמוכים (להרחבה על קרנות פנסיה ברירת מחדל.)
- מסלקה – רובנו מסתבר לא יודעים איפה הכסף שלנו וכמה אנחנו משלמים – הדואר לא מגיע, היתה לנו קופה היסטורית ולא יודעים איפה היא. יש פתרון לעניין – הכסף לא הלך לאיבוד, ואתם יכולים לאתר אותו. האוצר השיק אתר – המסלקה הפנסיונית שבו אתם יכולים בקלות יחסית לאתר את הכסף שלכם. מעבר לכך, אתם תקבלו פירוט מלא של כל החסכונות הפנסיוניים עם דמי הניהול שלהם וככה תוכלו להרים טלפון, לשלוח מייל ולהתמקח על דמי הניהול ולהוריד אותם.
- הרכבי השקעה – איך בודקים אם הרכב התיק מתאים לכם? חשוב לדעת שהיום החיסכון הפנסיוני מותאם לגיל. יש קרנות לגיל 50, לגיל 60 ועוד. עדיין השאלה מה ההרכב של הקרן, ואת זה אפשר למצוא באתר של קרן הפנסיה. בפועל, בודדים באמת עושים זאת, אבל זה כדאי על מנת לדייק את הרכב התיק.