עיצוב העסק יכול להשפיע על הארנונה שתשלמו. אם פעם משרדים היו בקוביות קטנות או מחולקים לתחומי עבודה, היום האופן ספייס תופס חלק מהותי גם במשרדי הייטק בניסיון להידמות לחללי העבודה המשותפים או שלפעמים החברות שוכרות כאלו בעצמם.

חברות הייטק,  מלונות ומפעלים יכולים לבקש הפחתה של עד  66%בארנונה. העיצוב לבדו על פי הרשויות יכול לבטל את ההפחתה בארנונה, כך למשל בית תוכנה, בית מלון או סטודיו לאמן לא יקבלו יותר מההפחתה.

עם זאת עיריות טוענות שחללים שנוספים למשחקים, לספא או לחדר כושר אינם חלק מאזורי העבודה הזכאים להנחה. גם במלונות אותו סיפור: חדרי כושר, חנויות ומסעדות נחשבות על פי חלק מהעיריות לא כחלק מהמלון ולגן גובות ארנונה של פי שניים ואף יותר. גם במפעלים  למשל שטחי משרדים, חניה ואחסון רואות הרשויות כשטחים שאינם שטחי תעשייה ולכן משנות את הסיווג וגובות יותרץ

מה עושים? לא מוותרים. מערערים על סיווג העירייה ומראים כי הכול קשור לאותו עסק ולכן הוא חלק ממפעל, סטודיו, חדר מלון או בית תוכנה.

מבחינת היררכיה משרדים משלמים יותר ארנונה ממפעלי תעשייה ובערים שבהן האבטלה גבוהה יופחתו באופן ניכר דמי הארנונה. חברות הייטק משלמו ארנונה כדרך של הערים למשוך אליהן תעשייה זו. בפסק דין של השופטת עדנה ארבל נגד עיריית ירושלים שופטת נקבע  לראשונה כי כאשר ישנם כמה שימושים אפשריים לנכס ריק, יש לסווג את הנכס לעניין החיוב בארנונה לפי הסיווג הזול ביותר.

מה אומרות התקנת

התקנות מראות כי עירייה יכולה לשנות סיווג רם אם הוכח שינוי השימוש בו: “מועצה לא תשנה בשנת כספים מסיימת סוג, סיווג או תת סיווג של נכס, באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי תקנות אלה ולפי החוק, ואולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו”.

תעלה הארנונה לעסקים בתל אביב עם חניון לעובדים – העלות מיליוני שקלים

נטל הארנונה: הרשויות מבקשות להכפיל תעריפים לתעשייה