בעת כתיבת שורות אלו לא ברור מי יהיה ראש הממשלה, מי שר האוצר ומה יהיה התקציב. אבל מה שברור שצריך לסגור את הגירעון וצריך דחוף תקציב חדש. איך זה עובד? יש כמה שלבים.
מה השלבים בבניית תקציב המדינה
בשלב ראשון מעריכים את הגידול בהתחייבויות הממשלה לשנת התקציב העוקבת לפי חקיקה, פסיקה, החלטות ממשלה, הסכמים המחייבים את המדינה ועוד.
לאחר מכן קובעים את תחזית הצמיחה ואומדים את הכנסות המדינה לשנה הבאה. הליך זה נעשה בין השאר באמצעות תחזית אגף כלכלה ומחקר ובנק ישראל. כך לאחר שהעריכו את ההוצאות מעריכים את הכנסות.
לאחר שמחשבים את ההוצאות וההכנסות הצפויות מחשבים את מגבלת ההוצאות בהתאם לתקרת הגירעון. החוק קובע את שיעור הגידול המותר בהוצאה משנת תקציב אחת לזו שאחריה, וגם את שיעור הגירעון המקסימאלי המותר.
לאחר שהוצגו כל הנתונים מתקבלות החלטות מדיניות בדבר צעדים נדרשים לצורך כינוס התקציב למסגרות הקבועות בחוק. אם צריך, מבוצעים צעדים שמטרתם הגדלת הכנסות המדינה, כמו מסים,או צעדים שמטרתם הפחתת הוצאות הממשלה, כמו קיצוצים.
לאחר מכן הההחלטות שקיבלו ראש הממשלה ושר האוצר מובאות לאישור הממשלה. דיון זה מתקיים לרוב בחודשים יולי-אוגוסט. ובו מתקיימת חלוקת התקציב. בנוסף החלטות מסוימות דורשות שינוי חקיקה, אלה נידונות בוועדת שרים לענייני חקיקה. ההמשלה מוסיפה דברי הסבר לתקציב.
הצעת חוק
לאחר מכן הממשלה מציעה הצעת חוק. הצעת חוק התקציב והמדיניות הכלכלית תונח על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 ימים לפני תחילת שנת הכספים, בסוף חודש אוקטובר.
במהלך חודשים נובמבר-דצמבר נערכים דיונים על התקציב, ועל שינויי החקיקה הנדרשים במסגרת המדיניות הכלכלית, בוועדות הכנסת השונות. בדצמבר נקבע התקציב סופית לאחר קריאה שנייה ושלישית .