סעיף הדדיות קובע כי אם אם המשכיר רוצה לפנות את השוכר לא התראה, גם השוכר רשאי לתנאי זה
בפני בעלי דירות מושכרות ומשקיעים למיניהם, שבנכס שלהם מתוכנן פרויקט הריסה ובנייה מחדש, ניצבים המון אתגרים. אומנם בסוף יראו את השבחת הנכס, כשלעיתים מדובר ברווח של מאות אלפי שקלים, אך בינתיים עליהם להתמודד עם שוכרים שעבורם מדובר בכאב ראש גדול.
רוב האנשים אומנם יעדיפו להימנע מלהיכנס לשכירות בדירת מגורים בבניין שעומד להתחיל בו פרויקט תמ"א 38. אבל קשה להעריך מתי יחלו העבודות. בתקופת הביניים בין ההחזקה בדירה להריסה, שיכולה להיות ממושכת, אי-השכרת הנכס משמעותה אובדן גדול של הכנסות.
ב-2017 נכנס לתוקפו התיקון לחוק השכירות והשאילה שהוסיף עוד אתגר לבעלי הדירות. עד אז יכלו בעלי הדירות להכניס בחוזה סעיף המאפשר להם, בהתראה מוקדמת, לדרוש את פינוי השוכרים מהדירה, אבל התיקון דאג להדדיות הוגנת, וכעת סעיף חוזי שכזה חייב להיות דו-צדדי. כלומר, אם הוכנס סעיף כזה, גם לדייר שמורה הזכות לצאת מהדירה בהתראה חד-צדדית, וללא צורך בהסבר, עילה או פיצוי.
התיקון לחוק מיטיב מעט יותר עם השוכרים ומאפשר להם זמן התראה מראש קצר מזה שאליו מחויבים בעלי הדירות: "המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים… 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה… 60 ימים מראש, לפחות".
לכן לפני חתימה על הסכם תמ"א מומלץ להציג בפני עורך הדין המייצג את הדיירים את הסכם השכירות כדי שידריך כיצד לנסח נכון את סעיף הפינוי כדי שההסכם יתאים להוראות החוק.
סעיף הדדיות בחוזה השכירות עלול לחשוף את בעל הדירה הן לסיכון כלכלי והן לתביעה משפטית. השוכר יכול לסרב להתפנות בטרם הסתיים החוזה, ובכך לגרום לעיכוב משמעותי בתחילת העבודות. במצב כזה צפויות תביעות בגין נזקים שייגרמו ליזם עקב האיחור המאולץ בתחילת העבודות.
למרות תוצאות טובות יותר של בנייה והריסה לפעמים צריך להסתפק בחיזוק