מכירים את המונח "ימי עסקים"? לרוב, אתם תשמעו את זה מספקים שונים –   הריהוט יגיע תוך 10 ימי עסקים, המקרר יגיע תוך 14 ימי עסקים. אז מה זה בכלל המושג הזה, במה הוא שונה מימים "רגילים", ואיך מחשבים אותו?

ובכן, יש הסבר פשוט על פי החוק. בפועל, קיימים שני כללים חשובים.

הכלל הראשון – תקופת ימי העסקים אינה כוללת את היום הראשון שבו העסקה בוצעה, אלא מתחילה יום אחריו. לכן אם למשל הזמנתם כרטיס אשראי ביום א' והבנק מודיע לכם שתוך שבעה ימי עסקים תקבלו אותו, אז הספירה מתחילה רק למחרת.

אם לא נקבע אחרת בחוק, ימי מנוחה, פגרה או שבתון נלקחים בחשבון אלא אם הם הימים האחרונים שבתקופה. למשל אם רכשתם מזרן, אתם רשאים לבטל את העסקה עד 14 ימי עסקים לאחר העסקה. מוכר המזרנים עשוי לטעון שהוא פתוח בשבת, ולכן אלו כבר 14 ימי עסקים, אבל יום שבת אינו נחשב במניין הימים ללא קשר למועד פתיחת שעת העסק.

אם לא צוינו ימי עסקים, הצדק עם הצרכן

יש לציין שבחוזה אחיד המנוסח על ידי המוכר בלי שימוש במילה עסקים, פירוש החוזה יהיה לטובת הצרכן. כלומר, אם רכשתם מיזוג אוויר לסלון, והובטח לכם שהוא יגיע תוך 60 ימים, ולא צוינו ימי עסקים, יש לקרוא את החוזה כפשוטו ומדובר ב-60 יום הכוללים חופשות ושבתות. שימו לב, אם בכל זאת מדובר על 60 ימי עסקים, הרי שבפועל מדובר בסדר גודל של 80-90 ימים. כלומר, ההבדל הוא מאוד משמעותי.

מאיפה בכלל הגיע המונח ימי עסקים?

למה מלכתחילה לא הוגדר טווח של זמן לאספקת סחורה, בלי קשר לאיזה ימים אלו (יום חול, יום שישי, יום חג)?

ובכן, אילו היו מגדירים את מספר הימים זה היה נוח לצרכן, אבל זה היה פוגע בעסקים. העסקים מחויבים לספק שירות בטווח מסוים של ימים, וברור שאם מדובר ביום שהוא לא יום עבודה זה לא אמור להיחשב במכלול הימים. השיטה הזו נוחה וטובה לעסקים, ובצדק – הם הרי צריכים לספק את המוצר או השירות, והמבחן שלהם הוא הימים הרלוונטיים.

מחשבון אחזקת דירה