במהלך שנת 2018 נכנסה הכלכה ההודית לסחרור – האינפלציה מזנקת, הרופי נופל – לא ברור אם מדובר במכה קטנה בכנף, או התפתחות של משבר גדול יותר ( הרחבה כאן) . עם זאת, חשוב לזכור שהודו  היא אחת מארבע הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם לצד ברזיל, רוסיה וסין. ארבע המדינות האלו הניעו את הצמיחה הכלכלית בעולם אחרי המשבר הפיננסי הגדול של סוף 2008. כלכלנים רבים שסבורים שההתאוששות המהירה מהמשבר היתה בזכות המדינות האלו – בשעה שהעולם המערבי איבד צמיחה, המדינות האלו דווקא המשיכו לצמוח ואף הגבירו צמיחה, כך שבסה"כ הן היוו למעשה את הקטר הגלובלי.

ארבע הכלכלות האלו מכונות מדינות ה-BRIC (ראשי התיבות של הארבע), ומאז המשבר הפיננסי הגדול הן כבר לא "גוש אחד" – רוסיה שתלויה בנפט עוברת משבר גדול; ברזיל גם כן נמצאת במשבר פיננסי גדול, כשבמקביל היא נמצאת במשבר שלטוני גדול על רקע חשיפת שחיתויות בצמרת השלטונית, ובכלל – למרות הצמיחה המואצת,  צריך לזכור שהמדינות האלו , כל אחת בדרכה, מסוכנת –  חלק מהמדינות האלו הן לא ממש דמוקרטיות, בחלק מהמדינות האלו הכלכלה השחורה מאוד חזקה; בחלק מהן הממשל והרגולציה לא יציבים.  משקיעים צריכים להפנים את הסיכונים הרבים לצד ההזדמנויות המשמעותיות בכל אחד מהשווקים האלו, אבל איך בכלל משקיעים באזורי האלו. נתחיל בהודו.

הודו על 1.25 מיליארד התושבים שלה היא הכלכלה השביעית בעולם והשנייה  בגודלה באסיה. מנוע הצמיחה המואץ של הודו בשנים האחרונות הוא ענף השירותים שמהווה מעל 50% מהפעילות המשקית. בתוך ענף השירותים, התפתח בעשור האחרון בהודו ענף שירותי טכנולוגיית המידע (ה-IT ) ונוצרו חברות ענק  שמספקות אאוטסורסינג בתחום מערכות המידע, לצד חברות שמספקות אאוטסורסינג בתחום מוקדי השירות, תוכנה ועוד. בהודו וזה מהיתרונות הבולטים בה יש כח עבודה זול ולצד הזרמות הכספים הענקיות בעשור האחרון מצד משקיעים זרים בעיקר בתחומי השירותים, הכלכלה משגשגת, רמת החיים של מעמד הביניים עולה ובהתאמה הביקושים בשוק המקומי גדלים.  הודו צמחה גם בשנים האחרונות למרות המשבר גם בזכות התערבות ממשלתית –  יישומה של חבילת תמריצים  ויישום רפורמות כלכליות חשובות, לרבות הפחתת מיסים ועידוד השקעה בהון ובתשתיות.

השוק ההודי בדומה לשווקים מתפתחים אחרים לא נטול סיכונים. החששות הגדולים הם מאינפלציה שתרים ראש במקביל לעלייה במחירי המזון. חשש נוסף הוא ממשבר כלכלי עולמי שיקפיא את ההשקעות הזרות בהודו שהם מקור ההשקעות העיקרי בשוק הפרטי. החשש הגדול בשוק ההודי הוא מבירוקרטיה מסואבת ושחיתות שלטונית, אם כי זה מעט משתנה בזמן האחרון על רקע חילופי השלטון.

בשלוש השנים האחרונות האחרונה התחממו היחסים בין הודו לישראל ובמקביל נחתמו חוזי ענק בין התעשיות הצבאיות בארץ ובין מערכת הביטחון ההודית.

פוטנציאל כלכלי ענק

הודו המעצמה השנייה בגודלה באסיה, היא פוטנציאל כלכלי ענק, לצד סיכון גדול – הכלכלה הצומחת הזו לא מצליחה לייצר צמיחה קבועה ואחת לתקופה עולים חששות שכלכלת הודו על סף האטה. במהלך 2018 התפתח כאמור משבר, אך עדיין מדובר על אחת הכלכלות הצומחות בקרב המדינות המתפתחות.

 התמ"ג של הודו (תוצר מקומי גולמי) מסתכם בכ-2,000 מיליארד דולר; הצמיחה השנתית היא ברמה של 5-6% ומעלה, האינפלציה קפצה בשנה האחרונה למעל 10%! והריבית  בסימן עלייה לכיוון ה-4%.

חוב לתוצר עומד על כ-67%, והגירעון קרוב ל-5%.

 מה שתרם והאיץ את הצמיחה בהודו  היה המהלכים של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שמאז שנבחר באפריל 2014, פועל לקדם את הכלכלה של הודו לכיוון של תחרותיות וכלכלה חופשית. מודי מוציא לפועל תוכניות הפרטה רבות, שמכניסות להודו מיליארדים רבים של דולרים . במקביל יש השקעה בתשתיות ובתחום התעשייה וההיי טק; ירידה באינפלציה מ-2014 אפשרה לבנק המרכזי של הודו להפחית את הריבית ולתמוך בכלכלה המתעוררת; גם המטבע המקומי, רופי, התחזק בשנה האחרונה ושמר על יציבות מול הדולר.

ומה הלאה? ה-OECD  אופטימי לגבי כלכלת הודו, למרות החריקות. להערכת הכלכלנים של ה-OECD  חלקה של הודו בכלכלה העולמית הולך וגדל והוא צפוי לעלות מעל ל-15% בשנת 2019  מהכלכלה העולמית ולעקוף את ארה"ב תוך כמה שנים .סין אגב, ב-2060 צפויה להוות 28% מהכלכלה העולמית.

אבל, רגע – אנחנו עוד לא שם והודו צריכה להתגבר על בירוקרטיה מסואבת ושכבות מרובות של שחיתות. עד שזה לא יקרה, הודו תתקשה לטפס ולהפוך לאחת הכלכלות המובילות באמת. ראש הממשלה מודי מנסה לטפל בזה, ובכלל מודי מאותת לקהילה העסקית הבינלאומית, שהודו בדרך להפוך למעצמה תעשייתית ושכדאי להשקיע בה.

אינפוסיס – החברה המובילה ב-IT

בעשור האחרון הוזרם הון זר רב להודו לתחום שירותי טכנולוגיית המידע (ה-IT ); בהודו קמו חברות ענק שמספקות מיקור חוץ למדינות בכל העולם בתחום מערכות המידע, בתחום מוקדי השירות, תוכנה ועוד, וזאת לצד הרפורמות הממשלתיות האחרונות. החברה הבולטת ביותר היא אינפוסיס שנוסדה בשנת 1981 בהודו, ונחשבת כיום לאחת מחברות שירותי ה-IT הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-180 אלף עובדים ונסחרת בשווי של 50 מיליארד דולר בקירוב; היא נסחרת בשתי הבורסות בהודו וגם בנאסד"ק בארה"ב. אינפוסיס היא סופרמרקט ענק לפתרונות IT הן בתחום החומרה והן בתוכנה; החברה בולטת בנוכחותה בארגונים גדולים ברחבי העולם.

עם זאת, יש כאמור להודו עדיין חסרונות רבים בעיקר ככל שזה קשור למשקיעים זרים, ובעיקר מדובר בתשתיות לא מפותחות ובירוקרטיה מסורבלת מלווה בכלכלה שחורה. שיפור משמעותי בשני תחומים אלו יהפכו את הודו לאחת מהכלכלות המבטיחות בעולם. חשש נוסף שמלווה את הכלכלה ההודית הוא אינפלציה שתרים ראש במקביל לעלייה במחירי המזון, והשפעות חוץ כמו – משבר כלכלי עולמי שיקפיא את ההשקעות הזרות בהודו, כמו במדינות צומחות אחרות.

בכל מקרה, כלכלה שצומחת בקצב של 7%-8% לשנה, עם אינפלציה בשליטה ומטבע יציב יחסית, מביאה להודו בשנים האחרונות משקיעים חיצוניים רבים, הן בצורה של השקעות ריאליות ישירות והן בצורה של תנועות לשוקי ההון שלה- התשואה על מדד בורסת מומביי הייתה חיובית וסיפקה תשואה עודפת על פני בורסות אחרות בעולם בין השנים 2014 ועד 2016, אם כי מאז 2016 מדובר בתשואה חסר – האם זה יימשך? האם דווקא זו הזדמנות? לא ברור.

הרפורמות, מעריכים הכלכלנים והאנליסטים , עשויות לתת רוח גבית להמשך עליות בשווקי המניות והאג"חים. הצלחתו של מודי לבסס את מעמדו הפוליטי ואת יציבות הממשלה, אלמנט חשוב באמון המשקיעים ויציבות הרופי.

הודו והאינטרנט

הודו היא שוק ענק וככזה לוטשים אליה עיניים המעצמות הגדולות – הם רוצים לכבוש נתחי שוק ולהגדיל הכנסות – בזירת האינטרנט ובמיוחד בזירת המסחר המקוון זה בולט במיוחד –  חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם מנסות לתפוס בהודו אחיזה חזקה (שתבטיח להם צמיחה עתידית במקביל לצמיחה בכלכלת הודו). עיקר המלחמה היא בין החברות האמריקאיות לסיניות.

על מה ולמה המלחמה בתחום המסחר המקוון? נראה שההזדמנות והפוטנציאל בשוק ההודי ברורים, אבל כשיורדים מרמת המקרו כלכלה לתחום הספציפי – אינטרנט ומסחר מקוון מבינים עד כמה הפוטנציאל גדול. השוק ההודי עדיין לא מפותח מאוד מבחינה טכנולוגית , והנה דוגמאות – על פי מחקר של אריקסון, רק ל-300 מיליון הודים יש טלפונים חכמים (סמארטפונים), והציפיות שב-2020 כבר יהיו מעל 800 מיליון סמארטפונים בשימוש; אז אולי המחקר קצת מוטה, אבל אפילו עם תמתנו את הנתונים הרי שמדובר על פוטנציאל עצום, במיוחד על רקע העובדה הפשוטה שרק ל11%-12% מהאוכלוסייה יש סמארטפונים.

ההזדמנות הזו מביאה חברות בינלאומיות וקרנות הון סיכון להשקעות הולכות וגדלות בהודו ובמקביל בנגלור, "עמק הסיליקון ההודי", הולכת ומתעצמת.

מומחים מעריכים כי מעצמות אמריקאיות כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, יאיצו את מאמציהן  להיכנס לשוק ההודי, גם בגלל שבסין המשטר מונע את פעילותן בצורה חופשית.

כבר עכשיו למרות שהודו לא מגרדת את הפוטנציאל הענק היא מהווה שוק גדול עבור החברות האמריקאיות – הודו היא השוק השני בגודלו של פייסבוק; והשלישי עבור טוויטר.  נראה שתוך פרק זמן קצר הודו תהפוך לשוק העיקרי של שתי החברות האלו, אבל מכאן ועד לרווחים הדרך עוד ארוכה. שוק הפרסום המקוון בהודו עדיין בחיתולים אך הוא הולך וגדל, וכשזה יקרה החברות הגלובליות יהיו שם ליהנות מהפירות.

גם אמזון משקיעה ומתרחבת בהודו והיא שחקנית משמעותית מול Flipkart, ענקית הקמעונאות המקוונת המקומית, וגם עליבאבא הסינית מתרחבת דרך רכישות. אבל הודו לא ממש קלה לחברות הזרות. eBay  וגרופון  נכשלו בכניסה להודו, אולי בגלל שלא למדו את שיטת העבודה ההודית.

איך להשקיע בשוק ההון ההודי?

רוב המסחר בשוק המניות ההודי מתקיים בשתי הבורסות שלה:  בורסת מומביי, לשעבר בומביי (BSE), שנוסדה ב-1875; ו הבורסה הלאומית –  The National Stock Exchange – NSE, שהיא הבורסה המובילה בהודו. בנוסף יש גם בורסות אזוריות קטנות יותר כמו בורסת בנגלור, דלהי, כלכותה ועוד. כמעט כל חברות של הודו רשומות למסחר בשתי הבורסות, אבל NSE יותר דומיננטית במסחר המקומי. שעות המסחר בשתי הבורסות הן בין תשע לחמש אחה"צ שעון מקומי.

מדדי השוק ההודים הבולטים ביותר הם Sensex  הכולל מניות 30 חברות הנסחרות בBSE המייצגות כ 45% משווי המניות הכולל בבורסה, ומדד CNX Nifty שהינו מדד הדגל של הבורסה המובילה בהודו (NSE). המדד, הידוע גם בשמו – מדד מומביי, מורכב מ- 50 מניותיהן של החברות הציבוריות ההודיות הגדולות ביותר, ומהווה מדד ייחוס (בנצ'מארק) לשוק המניות ההודי ומהווה נכס בסיס למוצרים רבים כמו אופציות, חוזים עתידיים וקרנות סל סחירות. המדד מייצג כ- 65%-70% משווי השוק של החברות הנסחרות בבורסת מומביי. הרכב המדד בנוי כך שהוא מייצג כ- 22 ענפים בכלכלה ההודית, אם כי בשנים האחרונות בולטים בו ענפי הפיננסים, ה- IT והאנרגיה. המניות הבולטות בפעילות במדד זה הן: סטייט בנק אוף אינדי; בנק אוף ברודה; הינדלקו אינדסטריז; Vedanta Ltd; טאטה סטיל; איי.סי.איי.סי.איי; פונג'ב טיונל בנק; אקסיס בנק; טאטה מוטורס; איי. טי. סי. – ITC.

מהם מכשירי ההשקעה?  ההשקעות החיצוניות בבורסות ההודיות החלו ב-1990. כיום אפשר להשקיע ישירות במניות מובילות בהודו, כמו אלו המרכיבות את מדד מומביי. דרך נוספת היא להשקיע באמצעות קרנות נאמנות, תעודות פיקדון, תעודות סל (ETN) שעוקבות אחר מדדי המניות ההודיים, וכאלו יש גם בישראל, וקרנות סל אמריקניות, שבהן צריך לבחון את גובה דמי הניהול, רמת הסחירות והפיזור, לפני שבוחרים במי מהן.

והנה כמה דוגמאות למכשירי השקעה על שוק ההון ההודי  – Ishares MSCI BRIC ETF (סימבול BKF) – קרן סל שמטרה לחקות את תשואת מדד MSCI BRIC. צריך להזכיר שקרן סל לא מחוייבת לספק תשואת מדד מסוימת, היא עושה את מירב המאמצים להשיג תשואה מסוימת אבל היא לא מחויבת (להבדיל מתעודת סל שמחויבת להשיג את תשואת המדד). הקרן נסחרת בבורסה האמריקאית  ומשקיעה במדינות על פי חלוקה קבועה שמשתנה אחת לתקופה בהתאם לגודל של כל אחת מהכלכלות.

תעודת סל IPATH MSCI India Index ETN (סימבול: INP) – תעודה העוקבת אחר מדד MSCI India. מדד זה מורכב מ-70 החברות הגדולות ביותר (שווי השוק הגבוה ביותר) הנסחרות בבורסת בומביי שבהודו. גם תעודה זו נסחרת בבורסה האמריקאית כשהאחזקות הבולטות בה הם בתחומי התעשייה, פיננסים ותוכנה.

תעודה נוספת היא WisdomTree India Earnings (סימבול: EPI) – מדובר על תעודת סל הנסחרת גם כן בבורסה האמריקאית והעוקבת אחרי מדד WisdomTree India Earnings . האחזקות הגדולות בקרן הם אינפוסיס, חברת טכנולוגיית מידע מובילה (( Infosys Technologies, רייליינס , חברת אחזקות גדולה (Reliance Industries) וחברת הגז והנפט ההודית; עיקר האחזקות של התעודה הם מענפי חומרי הגלם, הפיננסים והתוכנה.

מעבר לכך, ניתן גם לרכוש תעודות סל מקומיות שמשקיעות בהודו.  קסם הודו של בית ההשקעות אקסלנס עוקבת אחרי אינדקס המניות המובילות בהודו הכולל את 50 המניות בעלות השווי שוק הגבוה ביותר שנסחרות בבורסה בבומביי. כמו כן יש את תכלית אינדקס הודו שקלי , תעודת סל מקומית נוספת שמעבר לחשיפה לאינדקס המניות ההודי המוביל היא אינה חשופה לשינויים במטבע ההודי (הרופי); מנהל התעודה מחוייב לספק למשקיעים (דרך הגנות שנעשות בתוך התעודה) את התשואה של מדד המניות ההודי בלי קשר לשינויי המטבע ההודי מול השקל, בדרך הזו מנטרלים למעשה את סיכון המטבע שעלול להיות סיכון משמעותי.

כמו כן, נסחרות בבורסה בת"א תעודות הסל – הראל הוד ופסגות סל הודו, שעוקבות אחר מדד S&P CNX Nifty הכולל את 50 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת בומביי. דמי הניהול של כל תעודות הסל הן סביב 1% .

השקעות ישירות ועסקים בהודו

מאות חברות ישראליות פועלות בהודו במגוון תחומים – יהלומים, תעשיות בטחוניות, תקשורת, היי-טק, חקלאות, אנרגיה סולרית ועוד. כוח האדם הזול, העידוד מצד ממשלת הודו למשקיעים זרים, והתמיכה הכספית ופתיחת הדלתות שמציע משרד הכלכלה, וגם מכון היצוא, לשכת המסחר וגופים נוספים – עושים את שלהם. רוב אנשי העסקים הישראלים פועלים בערים הגדולות כמו דלהי, מומביי או בנגלור, ואולם להיות משקיע ואיש עסקים בהודו זה דבר מרכב ולא פשוט; הודו מחולקת למחוזות, יש בה דתות שונות, מעמדות חברתיים שונים ומגוון שפות. את כל זה יש לקחת בחשבון כשבאים לעשות עסקים בהודו.