מעודכן ל-08/2020

בקרוב יעלה מאגר נתוני האשראי, מי רשאי לקבל מידע, האם אפשר לצאת ממנו והאם אני יכול לדעת את הפרטים עליי

בקרוב עולה מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. המהלך עשוי להביא לשינויים דרמטיים בשוק האשראי הצרכני. זו יוזמה שהחלה  במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה ואושרה בחוק.

המאגר  עשוי לשנות מאוד את עולם האשראי הקמעונאי, שנשלט  בעיקר על ידי הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי. אלו מחזיקים בנתח שוק של יותר מ-80% מהשוק.

הסיבה היא כי  לבנקים יש מידע רב על הלקוחות הכולל הכנסות שלנו, הוצאות, נכסים פיננסיים, הלוואות ועוד. הידע הזה מהווה כוח עבור הבנקים, ומאפשר לבנק להציע את ההצעה הטובה ביותר המותאמת ללקוח. לעומת זאת, לגופים חוץ-בנקאיים אין מידע זה, וכדי לגדר את הסיכון, הוא יציע לרוב מחיר גבוה יותר מהבנק עבור הכסף שילווה לנו. כלומר הגופים החוץ בנקאיים לוקחים סיכון גבוה יותר ולכן מעלים את המחיר.

השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני מאפשרת להם להמשיך ולשמור על מרווחים גבוהים בתחום זה.. כך, למשל, מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת באשראי הצרכני עמדה בשנת 2017 על כ-6% לעומת כ2% במגזר העסקים הבינוניים והגדולים.

כשהמידע על הלקוחות  פתוח לכלל נותני האשראי השונים,אפשר לתמחר טוב יותר את ההלוואות  ולהתחרות בבנקים.

לכן בנק ישראל השקיע  משאבים רבים בהקמת מאגר נתוני אשראי שיכלול מידע על כלל לקוחות המערכת. הושקעו יותר מ-160 מיליון שקל בבניית המאגר. המאגר ייקח באופן שוטף  נתונים מהבנקים ומגופי אשראי נוספים על לקוחותיהם, ויעביר אותם ללשכות אשראי, וכך יינתן דירוג לכל לקוח. לצורך כך העניק בנק ישראל רישיון ללשכות אשראי, שרק להן תהיה גישה למאגר. בינתיים מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט ו-BDI.

הנה שאלות ותשובות בנושא

למה הוקם המאגר?

בשנים האחרונות קודמו יוזמות שונות לשיפור התחרות באשראי למשקי בית, שנשלט כיום לחלוטין ע"י הבנקים. דו"ח י של ועדה שבדקה את הנושא המליץ להקים מאגר נתוני אשראי לצורך שיתוף המידע על היסטוריית האשראי של הלקוח, מה שאמור להביא להגדלת היצע האשראי, חלוקה נכונה יותר שלו במשק וצמצום האפליה במתן אשראי. לאחר מכן  אושר חוק מאגר נתוני אשראי, ובבקרוב צפוי המאגר לעלות לאוויר.

הקמת המאגר נולדה מתוך ההבנה שהשליטה של הבנקים בתחום האשראי למשקי בית נובעת מהידע הרב שיש להם על לקוחותיהם, המנהלים אצלם את חשבון הבנק. ידע זה מאפשר לבנק לנתח בצורה מדויקת את הסיכון של הלקוח ולדעת אם כדאי להלוות לו. אחרי הקמת המאגר המידע על הלקוחות יהיה פתוח לכלל נותני האשראי במשק, שיידעו לתמחר בצורה טובה יותר את ההלוואות וישפרו דרמטית את יכולתם להתחרות בבנקים.

כ 10 גופים חוץ-בנקאיים צפויים להתחבר למאגר נתוני האשראי. החוק קבע כי על כל גוף המנהל מעל 250 מיליון שקל באשראי צרכני להעביר נתונים למאגר. אולם נראה כי זו רק ההתחלה. לדברי גורמים המעורבים בהקמת המאגר, רק בחודש האחרון נרשמה התעניינות של 5-3 גופים נוספים להתחבר למאגר, והציפייה שבמהלך השנה הקרובה ייכנסו למאגר גופים נוספים, בהם גם חלק מהמוסדיים הגדולים. בבנק ישראל שוקלים לנסח כללים מקלים שיאפשרו גם לגופים המנהלים פחות מ-250 מיליון שקל באשראי צרכני להיכנס למאגר – להעביר אליו מידע מצד אחד וליהנות ממידע על הלווים ודירוגם.

הבנקים נלחמים במאגר?

מי יעביר נתונים ומי יקבל גישה?

הגופים הפיננסיים יעבירו נתונים על לקוחותיהם אל בנק ישראל (מרבית הנתונים יועברו אחת לחודש). בנק ישראל ירכז וינהל את המאגר. למאגר נתוני האשראי מונה אחראי מתוך בנק ישראל. מי שיקבל גישה אל המאגר הן לשכות האשראי, שקיבלו לצורך כך רישיון מיוחד. כיום מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט, BDI וקו מנחה. לשכות האשראי ידרגו את רמת הסיכון הלקוחות על בסיס הנתונים.
כאשר גוף פיננסי (בנקים או גופי אשראי חוץ-בנקאיים) ירצה להלוות ללקוח, הוא יפנה אל אחת מלשכות האשראי כדי לקבל ממנה את המידע ).

אילו נתונים יעברו אל המאגר?

המאגר יכלול את היסטוריית האשראי של הלקוח בשלוש השנים האחרונות. אילו הלוואות הוא נטל, מסגרות האשראי שקיבל מהבנק וחברת כרטיסי האשראי, מה היסטוריית התשלומים שלו , וכן האם יש נכסים שהוא שיעבד אל מול ההלוואות.  מטרת המידע על נכסים משועבדים  לשקף את רמת הסיכון האמיתית של ההלוואה (הלוואה שמולה יש נכס משועבד נחשבת לפחות מסוכנת).

מה לא ייכלל בו?

המאגר לא יכלול מידע על הריבית שמשלם הלקוח בגין ההלוואות השונות, וכן לא יכלול מידע על נכסים שיש ברשותו (למעט אלה המשועבדים מול הלוואה מסוימת) או על הכנסותיו. אמנם סוכנות האשראי והמלווה לא מקבלים את התמונה המלאה של הלקוח, אבל ההחלטה נוצרה כאיזון בין תחרותיות לפרטיות. כמו כן בניגוד למאגרים אחרים בעולם, המאגר בישראל לא יכלול בשלב זה נתונים כגון עמידה בתשלומים לחברת חשמל, ארנונה וספקי שירות נוספים. הוחלט שלא להשתמש בנתונים שכאלה, שכן הם לאו דווקא משקפים את איכות הלקוח, וייתכן כי הלקוח לא משלם לאותם ספקים בשל סכסוך ולא בגלל בעיות פיננסיות.

לשכות המידע יקבלו באופן שוטף מידע על כלל לקוחות המערכת הבנקאית מבנק ישראל, אולם מידע זה לא יהיה מזוהה, וישמש לצורך בניית מודל הדירוג וניתוחים סטטיסטיים. כאשר גוף פיננסי יבקש מידע על לקוח לצורך מתן הצעה להלוואה, יהיה עליו להחתים את הלקוח על כך שהוא מסכים שהמידע עליו ייחשף. לאחר קבלת האישור תקבל לשכת האשראי את המידע על הלקוח מהמאגר של בנק ישראל.

האם אני יכול לדעת מה  הדירוג והנתונים שלי?

כן. אפשר לקבל את הנתונים ישירות מבנק ישראל, או לחלופין לפנות אל אחת מלשכות הדירוג ולקבל הן את הנתונים והן את דירוג האשראי. ייתכן שבתשלום

האם אפשר לצאת מהמאגר?

כן. בפנייה אל בנק ישראל  אפשר לבקש להיגרע לחלוטין מהמאגר. אפשרות אחרת היא לבקש להיכלל במאגר של בנק ישראל, אך לדרוש שהנתונים לא יועברו הלאה ללשכות האשראי. כך שאם הלקוח ישנה את דעתו ויחליט להצטרף, אז ייכללו גם נתוני העבר שלו. לעומת זאת, אם הוא מחליט להיגרע לחלוטין מהמאגר, אז אם ישנה את דעתו, ייאסף עליו מיידע רק  מאותה נקודת זמן,וזה יקשה על דירוגו בטווח הקצר-בינוני.

 גופים שנותנים נתונים יקבלו נתונים. לפי החוק כיום הגופים המחויבים להעביר אל המאגר נתונים הם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר, וגופי אשראי חוץ-בנקאיים עם תיק אשראי של יותר מ-250 מיליון שקל. ייתכן שבהמשך יינתנו הקלות שיאפשרו גם לגופים קטנים יותר להצטרף אל המאגר.

אושר בממשלה: יוקם מאגר מרכזי לנתוני אשראי לטובת הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני

חוק נתוני אשראי – איך זה יעזור לכם לקבל הלוואות בריבית טובה?