אופציות – אתם צריכים להכיר אותן, להבין אותן ורק אז אולי להשקיע בהן

אופציה היא מכשיר פיננסי שערכו נגזר מנכס אחר – נכס הבסיס שאליו "צמוד" המכשיר. האופציות הן חלק מקבוצת הנגזרים הכוללת לצד החוזים העתידיים. הנגזרים האלו משמשים את המשקיעים בשווקים בשני אופנים – הראשון, כהגנה על השקעתם מפני עליות או ירידות במדד מסוים; והשני – כתחליף להשקעה בנכס הבסיס על מדד זה.

האופציה היא למעשה חוזה בין שני צדדים – מוכר האופציה (כותב האופציה) ורוכש האופציה. מול רוכש האופציה תמיד יהיה מוכר אופציה, כלומר מישהו נתן אופציה ומישהו קיבל אופציה. מוכר האופציה מעניק לרוכש האופציה זכות לרכוש את נכס הבסיס תמורת סכום/מחיר קבוע מראש ובמועד קבוע מראש או עד מועד קבוע מראש. במילים פשוטות – האופציה היא מכשיר שמבטא תשלום בהווה של סכום ראשוני (תשלום ראשון), כשניתן בהמשך, בתוך פרק זמן שקבוע מראש, לשלם סכום נוסף (תשלום שני) ולקבל את הנכס.

האופציות מסוכנות יותר מניירות הערך "הקלאסיים" – איגרות חוב ומניות, בעיקר מכיוון שהן בעצם סוג של השקעה ממונפת על נכס הבסיס, ולרוב הן עולות יותר מנכס הבסיס ויורדות יותר מנכס הבסיס.

אופציות הן השקעות מקובלות בשווקים הפיננסיים, אבל הן מכשיר ש"הגיע מהשטח". למשל, כאשר קונים דירה, במקרים רבים חותמים על זיכרון דברים ומשלמים מקדמה כך שאם החוזה לא מתממש, המקדמה נשארת אצל מוכר הדירה. מה זו המקדמה? זו בעצם אופציה שמשאירה אצל הקונה את הזכות לקנות את הדירה אם ישלם את מחירה בהסכם (בניכוי המקדמה).

אופציה על פייסבוק

הנה הדגמה מהשווקים הפיננסיים: נניח שפייסבוק נסחרת במחיר של 210 דולר למניה, ונניח שקיימת אופציה בשוק שתנאיה הם מחיר מימוש של 200 דולר למניה והפקיעה של האופציה היא בעוד שנה. האופציה הזו תיסחר בבורסה במחיר העולה על 10 דולרים – אם היא תיסחר מתחת למחיר הזה יהיו כאלו שירצו לקנות כי אז הם קונים במחיר נמוך מ-10 דולרים, משלמים את מחיר המימוש ובסך הכל קונים את המניה בפחות ממחירה בשוק. זה לא באמת אפשרי, השווקים הפיננסיים סוגרים עיוותים כאלו, ומכאן שהמחיר יהיה לפחות 10 דולרים. בפועל, הוא יהיה יותר (ואפילו משמעותית) מכיוון שיש לאופציה ערך שנובע מתקופת הפקיעה שלה.

נניח שמחיר האופציה יעמוד על 15 דולר. מה הן אפשרויות המשקיע? הוא יכול לקנות את המניה עצמה ב-210 דולר והוא יכול לקנות את האופציה ב-15 דולר. נניח שהמשקיע חושב שמניית פייסבוק תגיע בטווח הזמן של השנה הקרובה ל-300 דולר, כלומר עלייה של 43%. יש לו אפשרות להשקיע במניה ולהרוויח 43%, ויש לו אפשרות להשקיע באופציה ולהרוויח פי כמה – מחיר האופציה יהיה לפחות 100 דולר, שכן הוא אמור להיות שווה לכל הפחות למחיר המניה פחות התשלום (200 דולר פחות 100 דולר), וזו תשואה של 567%. זו המשמעות הפרקטית של אופציה – כשהמניה עולה האופציה עולה יותר, הרבה יותר. חשוב לזכור גם את הצד השני של המטבע: אם המניה יורדת, האופציה יורדת יותר.

ולמה בעצם האופציה לא תיסחר מתחת ל-100 דולר? אם מחיר האופציה יהיה פחות מ-100, יקרה המצב שתיארנו קודם. נדגים – נניח שהאופציה ב-80 דולר. במצב כזה כולם יקנו את האופציה, ישלמו תוספת מימוש של 100 דולר, ובעצם יקנו את המניה בסכום כולל של 180 דולר, בעוד שבשוק המניה נסחרת ב-200 דולר. אלא שכאמור, אין ארוחות חינם – העיוות הזה לא אפשרי.

CALL לעומת PUT

קיימים שני סוגים של אופציות – אופציות רכש (CALL) ואופציות מכר (PUT). אופציות CALL הן אופציות שעולות כאשר מחיר המניה עולה, כפי שתיארנו למעלה. אופציות PUT הן הפוכות. רוכש אופציה כזו סבור שהמניה תרד (או המדד יירד) והוא ירוויח אם המניה תרד. באופציות כאלו רוכש האופציה מקבל זכות למכור את המניה במחיר ידוע מראש ותקופה ידועה מראש.

הנה הדגמה על אופציות PUT של גוגל: נניח שקיימת אופציית PUT על גוגל במחיר מימוש של 800 דולר, כשמחיר המניה הוא 810 דולר והפקיעה של האופציה היא בעוד חצי שנה. האופציה הזו נסחרת ב-20 דולר והמשמעות שלה – המשקיע שילם 20 דולר כדי לקבל את הזכות למכור את המניה ב-800 דולר. נניח שהמניה תרד ל-700 דולר, במצב כזה בעל האופציה מרוויח בסך הכל 80 דולר – פי 4 מההשקעה (השקיע 20 דולר, מכר ב-800 דולר וקנה תיאורטית ב-700 דולר – מחיר השוק). מדובר במנגנון הפוך לאופציה "רגילה", כאשר הרעיון המרכזי שמאחוריה הוא שמרוויחים כשהמניה יורדת.

אופציה לעומת כתב אופציה

האופציות האלו הן מכשירים שהבורסות עצמן – הבורסה בתל אביב, בורסת ניו יורק, בורסת שיקגו ועוד בורסות בעולם – מייצרות ומשיקות, והן יכולות להיות על מניות ועל מדדים. האופציות על מדדי המניות מאוד פופולריות ומהוות חלק גדול מהמסחר השוטף בבורסות. בבורסה בתל אביב קיימות אופציות על מדד המעו"ף – מדד ת"א 35 של החברות הגדולות בבורסה.

האופציות האלו לא משליכות על הונה של החברה, אין כאן מימוש והזרמה של כסף לחברה. כאשר החברה עצמה מנפיקה את האופציות, נייר הערך נקרא כתב אופציה, ואז בעת המימוש זורם לחברה כסף והיא מנפיקה למחזיק האופציה מניות חדשות. כלומר, בעוד שאופציה היא חוזה מול שני גורמים, כתב אופציה הוא בעצם נייר ערך מול החברה עצמה.

כשהחברה מנפיקה את כתב האופציה, אזי לרוב מדובר באופציה שיכולה להתממש על פני כל התקופה כשהסליקה (ההתחשבנות) היא מול המניות החדשות, לא סליקה כספית. מנגד, לרוב באופציות על מדדים ומניות, מדובר בסליקה כספית ובאפשרות לממש את האופציה רק בסוף הדרך, בפקיעה. לאופציות כאלו קוראים אופציות אירופאיות. אופציות שניתן לממשן בתוך התקופה הן אופציות אמריקאיות.

סיכום ביניים – קיימות אופציות שהחברות עצמן מנפיקות ואז מימושן (התשלום השני) יהיה הזרמה כספית לחברה תמורת מניות חדשות; יש אופציות של הבורסה שמנפיקה באופן שוטף מכשירים חדשים ואופציות על מניות נוספות כדי להרחיב ולגוון את המסחר. וישנן אופציות המעו"ף שהן למעשה אופציות על מדד המניות המרכזי של הבורסה. מעבר לכך, השוק השתכלל בשנים האחרונות ונוספו מכשירים מתקדמים יותר ומסוכנים יותר כמו חוזה הפרשים (CFD – Contracts for Difference), אופציות על פורקס (מסחר בפורקס) ואופציות בינאריות.

אופציות מעו"ף

המסחר בשוק הנגזרים הוא הפעיל ביותר בהשוואה למסחר במניות ובאג"ח. בבורסה בתל אביב נסחרים אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-35. נגזרים אלה מקנים לציבור המשקיעים הגנה מפני תנודות במדד ת"א-35, וגם יכולת להיחשף למדד הבורסה, אם כי החשיפה הזו עלולה להיות מסוכנת.

הנה הדגמה – נניח שמדד ת"א 35 נסחר ב-1,600 נקודות, ונניח שיש אופציה במחיר מימוש של 1,550 נקודות למשך חודש. האופציה נסחרת ב-150 שקל, והמשמעות היא שכאשר אתם קונים אופציה אתם משלמים 100 שקל. אם מדד ת"א 35 יעלה בתאריך הפקיעה של האופציות ל-1,800 נקודות, אזי האופציה תהיה שווה 250 שקל (מדד של 1,800 נקודות פחות מחיר מימוש של 1,550 נקודות). אם מנגד, המדד יירד ל-1,500 נקודות, אז האופציה פוקעת באפס.

לצד האופציות על מדד ת"א 35 והאופציות על מניות (הרחבה כאן), נסחרים בבורסה אופציות על מדד ת"א-בנקים, נגזרים על המט"ח, ואופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות. הנגזרים על המט"ח משמשים לגידור של שער הדולר – דרך האופציות אפשר לקבע את התמורה בדולרים (מתאים ליבואנים שעל ידי אופציות מקבעים את מחיר המכירה שלהם בשקלים). במקביל, יש לא מעט שחקנים שמתמחים במט"ח ובאופציות על מט"ח. בבורסה נסחרות אופציות על שער הדולר וכן אופציות על האירו.

תחום האופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות שהושק ב-2011 מהווה בעצם כלי חשוב לגידורים על איגרות החוב, שהמשמעות היא בעצם גידור על הריבית, וכן זה עשוי לשמש כחשיפות על איגרות חוב (הן כהימור לעלייה והן לירידה), וגם כאן המשמעות היא חשיפה והימור על הריבית.

קיימים קריטריונים להשקת אופציות על אג"ח. לא לכל אג"ח יש אופציות. כדי שאג"ח תהיה נכס בסיס ויונפקו עליה אופציות התנאים הם שמדובר באיגרות חוב ממשלתיות שקליות בריבית קבועה, בעלות טווח לפדיון מעל ארבע שנים, אשר שווי השוק שלהן גבוה מ-7 מיליארד שקל. אבל, תקופת האג"ח מתקצרת, ומה קורה אז? ובכן, כאשר התקופה שנותרה לפדיון יורדת לשלוש שנים, לא יושקו עליה סדרות חדשות של אופציות ובמקביל יושקו אופציות על סדרת איגרות חוב חדשה.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת