תעודת זהות בנקאית היא למעשה דוח קצר וענייני הכולל את הנכסים וההתחייבויות בחשבון הבנק, לצד הפעילות השוטפת בחשבון. תעודת זהות בנקאית תהיה לכל אחד – לכל בעל חשבון, וזה יכול להיות אדם פרטי או עסק. במדריך ננסה להסביר לכם איך לקרוא את תעודת הזהות ואיך "ליהנות" ממנה (להפיק תועלת) באופן כזה שתוכלו לחסוך בעמלות, ולחסוך בריביות, ולעשות סקר שוק טוב בין הבנקים השונים.

תעודת הזהות הבנקאית בדרך אליכם 

• תעודת זהות בנקאית מספקת תמונת מצב – סוג של מאזן (נכסים והתחייבויות בחשבון הבנק) ודוח רווח והפסד (פעילות שוטפת בחשבון), תעודת הזהות הבנקאית כוללת גם מידע מקיף על התשלומים שלכם – על העמלות ועל הריביות – ככה תוכלו לדעת אם אתם משלמים יקר, ככה תוכלו לדעת אם הריבית על ההלוואה שלכם גבוהה יחסית לבנקים אחרים. הפיקוח על הבנקים סבור שבזכות תעודת הזהות הזו  התחרות תגבר, והוא משקיע המון בחינוך הציבור לבדוק את התעודה, ולהבין ממנה את העלויות שלו והכי חשוב – לפעול להורדת העלויות. זה בהחלט מבורך, וזה עשוי מעבר לתחרות בין הבנקים להגביר את כוחם של הגופים החוץ בנקאיים.

בשנים האחרונות מתפתחת על אש יחסית קטנה בנקאות מסוג אחר, חיצונית למערכת הפיננסית הסטנדרטית – לא בנקים וגם לא חברות ביטוח או גופים פיננסים אחרים. אלא, יזמים שמספקים הלוואות חברתיות (מימון המונים). היזמים האלו בעצם פיתחו פלטפורמה (זירות לקבלת ומתן הלוואות) שדרכן הציבור יכול להשקיע (לתת הלוואה – כמו השקעה באג"ח רק שהוא יכול לפזר את הכסף על פני מספר רב של לווים), ומנגד לקבל הלוואה. כלומר סוג של תיווך בין מלווים ללווים.

הרעיון הזה פועל וצומח ברחבי העולם, בארץ הוא גדל, אך עדיין לא מגרד את המימון הצרכני הכולל – אנשים נרתעים מזה, ובצדק – איך אנחנו הרי יודעי שהלווים יחזירו את הכסף? אז מה עם החברה המפעילה את הזירה אומרת שהיא בודקת את הלקוחות ושיעור אלו שלא מחזירים את הכסף נמוך?  צריך בטוחה חזקה יותר, ונראה שתעודת זהות בנקאית עשויה לעזור כאן מאוד. התעודה היא בעצם סוג של בטוחה, גושפנקא למצבו הפיננסי של הלווה. נכון, החברות המשדכות אמורות לבדוק חשבונות בנק ופרטים נוספים, אבל התעודה גם עושה להם חיים קלים יותר וגם מרגיעה את הציבור שאולי יסית כספי השקעה לפלטפורמות החברתיות האלו. בעולם אגב, במקומות רבים יש דרוג אשראי לאנשים פרטיים ואז קל מאוד לקבל החלטות אם לספק או לא לספק הלוואה לאדם מסוים, וזו הסיבה להצלחה הגדולה של המימון הזה. כאן, הכוונה המקורית היתה במקביל למתן תעודת זהות בנקאית, לספק לאנשים גם דירוג, אבל דווקא הדירוג נעצר איפשהו בדרך, ובבנק ישראל החליטו להסתפק בתעודה בלבד. אבל, גם זה משהו וזה בהחלט יכול להרחיב את פעילות המימון החוץ בנקאי. זאת ועוד – דירוג אשראי לאנשים הוא כן באג'נדה של האוצר ובנק ישראל, ובמקביל לחוק מתן אשראי וליישומו, יפעילו דירוג אישי ללקוחות הבנקים. (כאן, תוכלו להרחיב על הלוואות חברתיות – ריבית, תשואה, סיכונים וסיכויים).

תעודת זהות בנקאית – מה יש בה?

תעודת זהות בנקאית תופק פעם בשנה והיא תהיה בפורמט קבוע וזהה בין כל הבנקים. לא נצטרך להיות פרופסורים לכלכלה כדי להבין אותה, היא ברורה, נגישה ושקופה.

התעודה תכיל במסגרת הנכסים את יתרות העו"ש, פיקדונות, חסכונות, ניירות ערך, ניירות ערך זרים, ומטבע חוץ. בצד ההתחייבויות תכיל התעודה – הלוואות, מסגרות אשראי וערבויות.

כמו כן, יפורטו העמלות ששילם הלקוח בשנה וכן הריביות ששילם הלקוח בשנה. התעודה גם תכיל פרטים נוספים לרבות, הוראות הקבע ומיופי הכוח בחשבון.

תעודת זהות בנקאית תהיה כלי מעקב  אחרי חשבון הבנק, כלי לניהול ופיקוח על החשבון – מעקב כי אנחנו נקבל את התעודה הזו באופן שוטף, וכך נדע מה קרה בשנה הזו לעומת שנה שעברה – ובהתאמה לשאול את השאלות הנכונות – למה הריבית על ההלוואות לא ירדה? למה לא קיבלתי ריבית גבוה יותר על הפיקדונות? למה לא אמרתם לי שכדאי לסגור את הפיקדון לטווח ארוך ולקבל ריבית גבוה יותר? מה קרה לעמלות ניירות ערך? למה אני משלם את עמלת התעריף הגבוה בהמרת מטבע? ועוד ועוד.

השאלות האלה ובהמשך התשובות יניעו אתכם לעשות פעולות להורדת ההוצאות השוטפות שלכם.

מעבר לפיקוח ולניהול השוטף, כמובן שהתעודה מקנה כם אפשרות השוואה פשוטה למצב בבנקים אחרים – קחו את התעודה עברו את הכביש לבנק השני ותקבלו שם הצעה – ניחוש מושכל, היא תהיה טובה יותר (אפילו משמעותית). אגב, לאחרונה, ניתחנו כאן, את עמלות ניירות הערך שגובים הבנקים מהלקוחות – הפערים ענקיים.

תעודת זהות בנקאית תשלח אליכם על ידי הבנק בכל 28 בפברואר ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים. אל תדפדפו הלאה, תשקיעו בה כמה דקות טובות ותחפשו בעיקר כמה שילמתם ועל מה? תבדקו אם ניתן להוזיל את הריבית, את העמלות, תבדקו עם הנכסים שלכם פזורים נכון ובהתאם לצרכים שלכם (לדוגמה – אין טעם להשקיע בפיקדון קצר, אם אתם צריכים כסף רק בעוד שנתיים) ותבדקו אם החובות שלכם פזורים טוב על פני העתיד- כלומר, אם אתם יכולים לכסות אותם בהתאם לנכסים ולשכר שלכם. אחרת כדאי לעשות סדר בחובות גם בריבית וגם בזמני הפירעונות של ההלוואות.

התעודה אמורה להגיע אליכם בדואר (תלוי איך אתם מקבלים מהבנק) – או בדואר הרגיל או בדואר אלקטרוני, וניתן גם יהיה להורידה מאתר הבנק. אם אתם צריכים תעודה במהלך השנה – אין בעיה, הבנקאי יכול להפיק לכם אם נתונים עדכניים.

שימו לב – כל חשבון בנק והתעודה שלו – אם אתם מנהלים 2 חשבונות – אחד נניח בבנק הפועלים והשני בבנק מזרחי טפחות, יהיו לכם 2 תעודות – תעודת זהות בנקאית של החשבון בפועלים ותעודת זהות בנקאית של החשבון בבנק מזרחי טפחות.

תעודת זהות בנקאית – איך קוראים את הדוח?

טוב, קיבלתם תעודת זהות בנקאית, אתם מבינים שיש בדוח הזה  את הנכסים את ההתחייבויות, ואת ההוצאות בגין עמלות וריבית. אבל, איפה כל דבר נמצא? מה כל סעיף אומר? מה מבנה הדוח ואיך בעצם קוראים את הדוח? הנה המבנה והסבר לגבי כל אחד מהסעיפים –

חלק א' – כללי

בחלק הזה  של תעודת הזהות הבנקאית (הפתיח/ המבוא) מופיעים פרטים כלליים – פרטי החשבון (מספר חשבון) , פרטי בעלי החשבון, פרטים של מורשי החתימה ועוד. בשלב הראשון, אתם מוודאים שזה באמת אתם, ובשלב הבא, תוודאו שהפרטים נכונים – אם הם לא נכונים, צריך לעדכן את הבנק.

חלק ב – יתרות ליום 31/12/20XX

 בחלק הזה מוצגות היתרות בחשבונכם, ובמילים פשוטות – כמה כסף יש לכם נכון לסוף השנה. היתרות מחולקות לנכסים והתחייבויות. נכסים זה כספים שלכם שמופקדים בבנק (פיקדונות, ניירות ערך, עו"ש ועוד); והתחייבויות אלו כספים שחייבים אותם לבנק (הלוואות, אשראי שוטף).  הנטו – הנכסים פחות ההתחייבויות זה ההון של החשבון.

בשלב הזה, ואל תגחכו, תבדקו שאתם מזהים את כל הנכסים ושלא חסר בדוח נכסים שאתם יודעים עליהם (והם אינם רשומים) וכן תוודאו שכל ההתחייבות מוכרות לכם (ולא השתחלה    לה איזו הלוואה שלא שייכת לכם).נכון, הבנקים אמורים להיות מסודרים ועדיין – טעויות יש בכל מקום (וגם הונאות).

בפרק הזה, יש מספר שורות חשובות שחשוב להכיר –

יתרת עו"ש: אם יתרת החשבון בסוף שנה היא בפלוס, הסכום יופיע כאן, אחרת הוא יופיע במסגרת אשראי (ראו סעיף הבא, וסעיף קשור –  מסגרת חריגה, בהמשך).

מסגרות אשראי מנוצלות: כאן מפורטות כל מסגרות האשראי בחשבון (מסגרת האשראי בחשבון עצמו, מסגרת כרטיסי האשראי ועוד). כלומר, לא מדובר רק על החשבון אאל גם על מעין "חשבונות" קשורים (בעיקר כרטיסי אשראי). ולכן, ייתכן שסעיף יתרות עו"ש יהיה בסכום חיובי (בפלוס) ואילו בתא המסגרות יהיה סכום שלילי (במינוס) וזאת מכיוון שניצלתם מסגרת אשראי שאינה המסגרת בחשבון (מסגרת כרטיסי אשראי).

יתרת חובה ללא מסגרת/ חריגה מסגרת: אז קודם כל חשוב לשים לב שאתם בחריגה וחריגה עולה הרבה כסף. ריבית שהבנק לוקח/ גובה על יתרה בחריגה ללא מסגרת היא ריבית מאוד יקרה. לכן, אתם צריכים להכניס את החריגה למסגרת או פשוט לפעול כך שלא תהיו בחריגה. לפעמים זה לא פשוט, אחרי הכל, לא סתם יש לנו חובות, אבל לפחות תסדירו את החריגה כך שהריבית החריגה לא תשאב אתכם לסחרור של הלוואות וריבית מנופחת שרק בשבילה צריך מימון נוסף וחוזר חלילה.

הסעיף הזה יתרת חובה ללא מסגרת/ חריגה ממסגרת מבטא מצב שאין לנו מסגרת אשראי או שאנו חורגים ממנה, וזאת בעצם תמונת הראי לחשבון העו"ש. אם החשבון שלנו במינוס בסוף שנה (ואין לנו מסגרת אשראי) אז כאן תופיע היתרה.

פיקדונות וחסכונות: בסעיף הזה מוצגים ההשקעות הסולידיות – פיקדונות וחסכונות נכון לסוף השנה.

הלוואות לדיור: לקחתם משכנתא? היא תופיע בסעיף הזה, אבל הערה חשובה – המשכנתא לא תופיע בכל מצב אלא אם יש זהות בין לוקחי המשכנתא לבעלי החשבון. למה הכוונה? אם המשכנתא נלקחה על ידי זוג, והחשבון הוא של אחד מבני הזוג, אין התאמה ולכן לא תופיע המשכנתא בתעודת הזהות של הלקוח. זה אחד מהחסרונות הגדולים של תעודת זהות בנקאית – ככה בעצם עלולות להסתתר הלוואות מהתעודה, ולא לילד הזה פיללנו – הכוונה המקורית היתה שתהיה תעודת סהות בנקאית שתהווה סוג של מסמך תקף ורשמי שישמש את הלקוח גם בחוץ, מחוץ למערכת הבנקאית, אלא שהוא יצטרך להביא מסמכים נוספים בקשר למשכנתא (שלא בהכרח מעודכנת בתעודה).

הלוואות אחרות: כל ההלוואות שהם לא הלוואה לדיור/ משכנתא, יופיעו  כאן עם ערך של סוף השנה.

תיק ניירות ערך: אם יש לכם ניירות ערך (אפילו אם מדובר בניירות היסטוריים, לא סחירים וכו') הסכום שלהם יופיע כאן (לפי שער סגירה של סוף שנה).

ערבויות בנקאיות: ערבות היא אמנם לא הלוואה, אבל היא בהחלט חשובה להבנת המצב הפיננסי שלכם. נתתם לדוגמה ערבות בנקאית לטובת קרוב משפחה, זה יופיע כאן וזה גם חלק מסך ההתחייבויות שלכם (לא החובות שלכם, אלא התחייבות).  בדוח יש מקום מיוחד לפרוט הסכום הכולל של הערבויות הבנקאיות.

נכסים והתחייבויות אחרים שקיימים בחשבון: כאן מדובר על סעיפים שלא נכללו בסעיפים המפורטים למעלה, כל היתר יופיע כאן (נכסים והתחייבויות אחרים בנטו).

הפרקים הבאים בתעודת הזהות הבנקאית מתייחסים לפעילות בחשבון לריבית ולעמלות…

חלק ג'1 –  פעילות בחשבון

בפרק הזה מפורטים נתונים ממוצעים על הפעילות שלכם וכן ההכנסות וההוצאות מריבית והצמדה. הסעיפים העיקריים בפרק זה –

 יתרה חודשית ממוצעת: מדובר בסעיף חשוב, בפרק הקודם קיבלתם את יתרת העו"ש (או המסגרת החריגה/ החריגה בעו"ש), אבל שאלה יותר חשובה היא מה קורה בדרך כלל בחשבון ולא דווקא בסוף השנה, ובשביל זה יש את היתר הממוצעת . אתם מקבלים כאן את היתרות החודשיות הממוצעות  של כל הנכסים וההתחייבויות בחשבון. החישוב הוא לפי ממוצע פשוט – סה"כ היתרות שהיו במהלך השנה חלקי 12 חודשים.

סך ההכנסות/ ההוצאות מריבית והצמדה:  כאן מפורטות ההכנסות וההוצאות מריבית והצמדה שנרשמו בחשבון שלכם במהלך השנה. נניח שיש לכם הלוואה של 100 אלף שקל והריבית הסתכמה ב-7 אלף שקל (בשנה), אז בסעיף זה יירשמו הוצאות הריבית בסך של 7 אלף שקל. אגב, לא להתבלבל – מדובר בהוצאות ריבית, הוצאות בגין העמלות בהמשך.

רווח/הפסד מתיק ניירות ערך: אתם משקיעים בקרנות נאמנות בתעודות סל, מניות, אגרות חוב ומכשירים אחרים? מספיק שיש לכם השקעה אחת ואפילו היסטורית כדי שיהיה רווח או הפסד (שמבטא את השינוי בתיק ניירות הערך), אבל שימו לב – לא לזה הכוונה בסעיף של הדוח. הסעיף בדוח לוקח בחשבון רק את הרווח וההפסד שמומשו במהלך השנה – כלומר, הסכום כאן הוא כל הרווחים שמומשו בניכוי כל ההפסדים שמומשו, וכן כולל הסעיף תקבולים מריבית בגין ניירות ערך (ריבית של אגרות חוב) וכן דיבידנדים מאחזקה במניות; וכל זה אחרי תשלומי עמלות ולפני הניכוי של מס הכנסה (ניכוי בגין מס על רווחים מניירות ערך).

גרף הכנסות/ הוצאות חודשי: בתעודת הזהות הבנקאית אתם מקבלים גם גרף שבו רואים את ההכנסות החודשיות לצד ההוצאות החודשיות. מדובר בגרף חשוב מאוד שעוזר לכם לנתח את מצבכם בראייה חודשית ולהבין על מה ומתי אתם מוציאים, ואיך אתם עומדים ביחס להכנסות שלכם. ככה תוכלו לפקח על ההוצאות שלכם ולדאוג שלא לקפוץ מעל הפופיק.

גרף פירוט מקורות הכנסות והוצאות (שנתי): גרף שבו תראו את סך ההכנסות (תוך חלוקה למקורות הכנסה שונים – משכורת ועוד), ואת סך ההוצאות בחשבון (תוך התייחסות לכל סוגי ההוצאות – שקים, הרשאות, משכנתא ועוד). ההוצאות בחשבון אינן כוללות הוצאות בגין עמלות וריבית. הגרף הזה נועד כדי לספק לכם תמונה כללית על ההכנסות וההוצאות ויכולת לנתח את מצבכם גם ביחס לשנה שעברה. מכאן, תלמדו אם יש סעיפים חריגים – גדולים או חריגים בשינוי שחל בהם ביחס לשנים קודמות.

חלק ג'2 –  פיקדונות וחסכונות

הפרק הזה מפרט את הפיקדונות והחסכונות שלכם נכון לסוף השנה. כאן תקבלו מידע על הריבית בפיקדונות ובחסכונות ובהתאמה תוכלו לבדוק אם מדובר בריבית סבירה או שניתן לשפרה.

הסעיפים העיקריים בפרק זה –

תחנות יציאה: לכל פיקדון וחיסכון יש תחנות יציאה (עיתוי שניתן לממש אותו ללא קנס), תהיו ערים למועדים האלו, אם תפספסו אותם ייתכן שהפיקדון/ חיסכון יהיה סגור למשך תקופה ואם תצטרכו את הכסף תשלמו קנס. מנגד, אם אתם לא צריכים כסף בזמן הקרוב כדאי לסגור אותו בפיקדון לטווח ארוך ואז ליהנות מריבית גבוה יותר.

מועד הפירעון: מועד סיום הפיקדון – כלומר כאן זה כבר לא בשליטתכם כמו מועדי יציאה, כאן מדובר על סיום תקופת החיסכון/ פיקדון, העיתוי שהכסף ייכנס לחשבון.

שווי ליום 31/12/20XX: הסכום של הפיקדונות בחשבונכם לסוף השנה. אבל זה עדיין לא הסכום שתקבלו בסוף התקופה שכן הוא לא כולל את הריבית (בפרק ב' מקבלים את שווי הפיקדון בתחנת היציאה או במועד הפירעון).

חלק ג'3 –  אשראי

הגענו לחלק חשוב ביותר (האמת, כל החלקים חשובים). כאן מוצגים נתונים מלאים על הלוואות דיור (משכנתא), אך כאמור רק אותן הלוואות שמי שלקח אותם הוא באופן זהה בעל החשבון (אם זוג לקח משכנתא ובעל החשבון הוא יחיד לא תופיע המשכנתא בתעודת הזהות).

כמו כן, מפורטות כאן ההלוואות שאינן לדיור ומסגרות האשראי – כל סוגי מסגרות האשראי שבחשבון (מסגרת אשראי בעו"A, מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי, מסגרת ערבויות בנקאיות, ניכיון ועוד). חשוב להבהיר – מסגרת זו מסגרת זה עדיין לא אומר שניצלתם את כולה, אבל כאן מפורטות המסגרות גם אם לא ניצלתם אותן.

הסעיפים הרלבנטיים בחלק זה –

מועד שינוי ריבית קרוב: המועד בו יתעדכן שיעור הריבית של ההלוואה. פירעון הלוואה במועד זה הוא הכי טוב מבחינת עלויות שמסביב.

מועד הפירעון: מועד סיום ההלוואה

יתרה ליום 31/12/20XX: קרן ההלוואה (ההלוואה המקורית) הריבית והצמדה לסוף השנה/

מזה סכום בפיגור: אם פיגרתם בתשלום החוב, יופיע כאן סכום בפיגור הכולל גם ריבית פיגורים מצטברת, אבל אינו כולל הוצאות משפטיות (אם החלו נקיטת הליכים משפטיים לגביית החוב).

חלק ג'4 –  עמלות

ריכוז של השירותים שהבנק מספק לכם וכמה כל שרות כזה עולה – בקצרה, מה העמלות שאתם משלמים?

שם העמלה:  העמלות מוצגות לכם לפי תחומי עניין – עמלות עבר ושב, עמלות אשראי, עמלות ניירות ערך ועמלות אחרות

ממוצע שנתי של עמלה:  בתעודת הזהות אנחנו מקבלים את העמלה הממוצעת בשנה, כך ניתן להבין אם העמלה התייקרה, אם צרכנו יותר משרות זה, וכך ניתן לפקח ואולי לצמצמם את העלויות האלו

שורת הסה"כ: סכום העמלות הכולל בשנה ששילמתם עבור שירותים שקיבלתם מהבנק.

חוץ מזה מפרטת תעודות הזהות נתוני עו"ש נוספים – ריבית על יתרות זכות (במידה ויש מצב כזה), וכן דגשים שונים – הדוח אינו כולל פעילות בכרטיסי אשראי שאינם בנקאיים; הריבית הנומינלית היא הריבית הנקובה במסמכי העסקה ואילו ריבית מתואמת היא שיעור  הריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור הריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 יום בשנה, בהתחשב במרכיב ריבית דריבית.

לסיכום – תעודת זהות בנקאית היא באמת סוג של מהפכה. אולי לא מהפכה מושלמת, כי אחרי הכל חסר דירוג אשראי אישי, וגם בדוח עצמו יש בעיות/ תקלות בעיקר חוסר ההתאמה בין לוקחי המשכנתא לבעל החשבון. אך היתרונות עולים על החסרונות, ונראה שהתעודה תוכל לשפר את יכולת התחרות ותאפשר ללקוח לעשות השוואות מהירות בין הסניף שלו לבנקים אחרים, וגם לספקי מימון נוספים לרבות הגופים המספקים הלוואות חברתיות.

למדריכי בנקאות

ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

איך עוברים סניף?