תעודות הסל כחלק מהמכשירים עוקבי המדדים הן אמנם המכשיר הפופולרי ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי, ועדיין בשוק המקומי הן בפיגור אחרי קרנות הנאמנות שדוגלות בניהול כספים אקטיבי. מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין – בתעודות סל, הרציונל הוא שלא ניתן להכות את מדד הייחוס, ולכן כדאי פשוט לעקוב אחרי המדד/ האינדקס שזה בעצם השקעה בתעודת סל או קרן סל או קרן מחקה.

בקרנות נאמנות (ברוב הקרנות למעט קרנות מחקות) התפיסה היא שמנהל הקרן מייצר תשואה עודפת בזכות כישוריו, ניסיונו ותזמון ההשקעות, ולכן יש להשקיע בקרנות הנאמנות. בפועל, הניהול הזה עולה דמי ניהול גבוהים יותר (משמעותית) מאשר בתעודות הסל, ולכן ברוב המקרים – תעודות הסל לאורך זמן מנצחות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנהלי השקעות ומנהלי קרנות שמכים את מדד הייחוס לאורך זמן (מעטים).

בחודש פברואר נמשכה המגמה השלילית בתעשיית תעודות הסל. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי מתחילת השנה נפדו 3.2 מיליארד שקל ובפברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל.

בתעודות הסל מנוהלים נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, כאשר בשיא לפני כשנתיים נוהלו כ=122 מיליארד שקל.

תעודות הסל אחראיות לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל.

ובעוד תעודות הסל מאבדות גובה, בתעשיית קרנות הנאמנות קיימת בחודשים האחרונים התגברות של קצב זרימת הכספים לקרנות מנייתיות וקרנות מסוכנות יותר, על חשבון האפיקים הסולידיים.

שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.