מי יכול להגיש תביעה נגד הצבא? ומתי צריך להגיש אותה? כשאנחנו מדברים על צה"ל – צבא ההגנה של מדינת ישראל – אנחנו מרגישים שכל מה שאנחנו יכולים לעשות מול הגוף הזה זה לשרת בו, להתגייס אליו או להשתחרר ממנו. אבל בילוי של שנתיים וחצי שלוש בתוך גוף צה"לי חזק, לא דמוקרטי ולפעמים אף דורסני – יכול להוליד נזקים פיזיים ונפשיים. נזקים אלה יכולים להתגלות בזמן השירות או כשמסיימים את השירות, ומדובר בקשיים שלא קל להתמודד עמם.
חיילים וחיילות שמשרתים או שירתו בצה"ל, עלולים להתמודד עם המצבים האלו גם כשהם נמצאים בזמן השירות או כמה שנים לאחר השחרור, כשהם מגלים עד כמה ישפיע עליהם השירות הצבאי לרעה וגרם להם לנזק. מדובר בנכות נפשית או פיזית, בהלם קרב, ובשאר תרחישים.
אומנם לא כולם יודעים זאת, אבל מי שנפגע בצה"ל, החל מפגיעה פיזית פגיעה נפשית: יכול להגיש תביעה נגד הצבא.
אז כיצד מגישים תביעה כזאת?
תביעה נגד הצבא מגישים כאשר אתם יודעים שיש לכם עילה לעשות זאת. אם תוכלו להוכיח כי ישנו קשר בין הנזק הפיזי או הרפואי והנפשי שנגרם לכם – לבין משהו שהתרחש בשירות, החל מפעולה שהשתבשה וגרמה לנכות עד פעולת האיבה שהובילה לפציעה ומקרים של פציעה או פגיעה אפילו על ידי החיילים. במקרים כאלה ואחרים תוכלו כנראה להגיש תביעה.
אבל כדי לדעת האם ישנה עילה, חשוב לפנות לאנשים שמבינים כיצד תוכלו להגיש את התביעה נגד משרד הביטחון ומהם סיכויי ההצלחה שלכם במידה ותגישו אותה.
אנשי מקצוע שתצטרכו בהגשת תביעה נגד הצבא הם עורכי דין צבאיים שמגיעים מתוך המערכת, יודעים כיצד להתנהל בה ויכולים לייעץ לכם ולספק לכם את כל המידע הדרוש להגשת התביעה.
כיום יותר מתמיד יכולים חיילים וחיילות להגיש תביעות מול צה"ל ומול משרד הביטחון ובכך להתמודד עם נזקים שנגרמו להם. ההתמודדות נעשית פעמים רבות על ידי קבלת סכומי פיצויים שעוזרים להמשך החיים.
אז אם אתם רוצים לקבל פיצוי על איזה שהוא נזק שנגרם לכם במהלך השירות – כדאי לעשות זאת בליווי עורך דין צבאי שיוכל לעזור לכם להבין מה הן הזכויות שלכם ומה היא הדרך הנכונה ביותר למצות אותן.