זה כבר כמה שנים שהשקל חזק מאוד וממשיך להוביל בצמיחתו מול המטבעות החזקים בעולם, הדולר, האירו והין. מאז 2004 נמשכת המגמה של התחזקות השקל, בעקבות התחזקות כלכלת ישראל, צמיחה יחסית גבוהה למערב,  מערכת בנקים שמרנית, גילי הגז הטבעי, שיעורי אבטלה נמוכים ועוד.

בשנים האחרונות השקל מתחזק בשל השקעות זרים. הסיבות מגוונות: קטר ההייטק המקומי, שיפור במצב הביטחוני, מדיניות פיסקלית מרוסנת ומדיניות מוניטרית ששומרת על יעדי האינפלציה.

עם זאת, בנק ישראל ממשיך לרכוש  מט"ח בכמויות עצומות כדי להחליש אותו. למה? הנפגעים העיקריים מהתחזקות השקל הם היצואנים. בעוד הסחורות מחו"ל הופכות זולות יותר, הסחורות הישראליות הופכות יקרות יותר. גם המשכורות שמשלם היצואן הן בשקלים בעוד הרווחים הם במטבע זר, כך שהפער מצמצם הלכה למעשה את הרווח שלהם. לעתים השחיקה  ברווחים מובילה מאוחר יותר להפסדים, ואלה בתורם מובילים לפיטורים.

כיוון שיצוא הוא מנוע צמיחה עיקרי לכלכלה מקומית בנק ישראל מנסה לעזור ליצואנים באמצעות קנייה עצומה של כסף זר. המטרה של הבנק היא ליצור ביקוש מלאכותי לכסף זר וכך להעלות את ערכו על חשבון השקל.

קנית מט"ח עוזרת בטווח הקצר

בקרב הכלכלנים קיימת מחלוקת אם זו אכן שיטה טובה. הרי אם השקל מתחזק מסיבות אמיתיות בשטח, קנייה של מט"ח תעזור רק נקודתית ולא לטווח ארוך. עוד טוענים שהצרכנים נפגעים מכך כי עכשיו הקנייה שלהם תתייקר. כך שמצד אחד היצואנים מרוויחים אבל הצרכנים מפסידים.

עוד טוענים כלכלנים שעיקר היצוא בארץ הוא בהייטק ועקב הביקוש הגבוה למוצריהם הייחודיים  הם יכולים להעלות מחירים. זה לא המצב בתעשיות המסורתיות שלהן מתחרים רבים ברחבי העולם, כך שייקור של מוצריהן יכול להוביל לקריסתן.

הצעד שכן יכול להוביל להחלשת השקל הוא הסרת חסמי יבוא אלא שבמקרה זה יש סכנה של קריסת תעשיות מקומיות. חסידי השוק החופשי אומרים שאין טעם להחזיק בכוח תעשיות שכבר לא עובדות ואינן מהוות יתרון תחרותי. התעשיינים לעומת זאת אומרים שהמחיר כבד מדי ואי אפשר לשלוח כל כך הרבה עובדים הביתה.

אותם כלכלנים אומרים שגם אם נניח שיש צורך בתעשיות אלו, הפתרון הוא לא בקניית מט"ח אלא  בהקלה מיסויית על היצואנים וכן הטבות מס. עוד טוענים כלכלנים שרכישת המט"ח עולה המון לבנק ישראל, כולל הריביות שהוא משלם ובתוך כך הולך המון כסף של הציבור לפח. גם הורדת הריבית נועדה להקל על היצואנים. אבל זו בתורה מרחיקה משקיעים  משוק ההון ומביאה אותם אל הנדל"ן, שלכן מתייקר. אז נכנסים לסחרחורת של מינופים כדי לעמוד במשכנתאות על חשבון ההכנסה הפנויה של הציבור. כך היצואנים לכאורה מרוויחים, אבל היבואנים והצרכנים נפגעים.

אבל האם זה באמת עובד? למרות ההתערבות המסיבית של בנק ישראל השקל נשאר חזק. טענת בנק ישראל: לולא התערבותנו המצב היה גרוע יותר. אלא שקשה לראות כמה השפעתו יכולה להיות גדולה שהרי חוזקו של הדולר תלוי במשתנים רבים ובמשקיעים ברחבי כל העולם והפתרון  לא יכול להיות בנקאי בלבד.

שקל חזק: אספן סיני מוכר שקלים ביוקר בעלי אקספרס

תביעה נגד בנק לאומי: היכן מוחזקים מאות מיליוני שקלים של קורבנות שואה?