פרופ' שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך, דיבר בכנס של כלכליסט והיה נחרץ בקשר להשקעות של הציבור כשהמסר שלו בתמצית – תשקיעו בבורסה, אל תשקיעו במקומות לא מפוקחים, הוא הסתייג  מסוגי ההשקעות שאינן דרך הבורסה, והוא הזהיר מפני הצעות מפתות. הוא בעצם אומר לאנשים – תשקיעו דרך חברות מפוקחות ומאושרות על ידנו, ובמכשירים שמפוקחים על ידנו – תעודות סל, קרנות נאמנות, מניות ועוד.

"בני אלון בן ה­3, התחבט בשאלה קשה: למה כדאי להתחפש?" התחיל האוזר את נאומו בכנס כלכליסט, "האם להתחפש לספיידרמן או לסמי הכבא? השבתי לו בשאלה ­ למה אתה לא רוצה להתחפש לזאב מכיפה אדומה? אבל הוא היה בשלו – ספיידרמן או סמי הכבאי. הזאב מפחיד הוא אמר, ובסוף בחר להיות ספיידרמן. האמת שאני מבין אותו. ספיידרמן עם כוחות על יכול להיות רגולטור די אפקטיבי. בטח יותר מרגולטור שכל תקנה שלו צריכה אישור מראש של הכנסת.

ג'ונגל של השקעות מסוכנות

"יש כיום ג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות שכוללות את זירות המסחר ומיזמים אינטרנטים שמציעים ומבטיחים למשקיעים תשואות גבוהות מבלי להכיר ומבלי לציין את הסיכונים הכרוכים בהם.לצערי, ישנם היום יותר ויותר מיזמי השקעה שפונים לציבור בהצעות מפתות. הם מתחפשים לסבתא חביבה וחייכנית ומבטיחים למשקיעים סוכריות בדמות תשואות פנטסטיות. אבל מאחורי החיוך, מסתתרות שיניים חדות המשחרות לטרף המשקיעים התמימים. לא מדובר במקרה אחד או שניים. יש היום עולם שלם של השקעות, שהוא מסוכן, לעיתים דומה להימורים, שמתחפש להשקעות, ואלה נעשות במחשכים. עולם שלם של השקעות שמבטיחות רווחים קלים מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהן.

"המשקיעים במקרים רבים נמצאים באפילה מוחלטת לגבי הסיכונים הכרוכים בהשקעות האלה, והם לא מבינים את האינטרסים של הגופים שמולם הם פועלים. המשקיעים מתבשמים מהרווחים שמחולקים בשנים הראשונות להשקעה. הכל נראה טוב. הכסף דופק כמו שעון. ועיניהם עצומות מלראות את הברוך שמחכה להם ממש מעבר לפינה. העניין הוא שמפעילי הג'ונגל חושבים, את מה שמקובל לחשוב, שבג'ונגל כמו בג'ונגל יש חוקים משל עצמו. ובכן, הם טועים. במדינת ישראל יש חוק אחד. והחוק הזה חל על כולם. ומי שלא הבין את זה עד כה, יבין את זה בקרוב. אנחנו מתכוונים לעשות סדר בג'ונגל. אנחנו פועלים לשפוך אור על עולם ההשקעות הזה".

תשקיעו בבורסה

"חלק מהאמצעים שאנחנו נוקטים השתיקה יפה להם. הפעילים בג'ונגל יודעים שבלב שוק ההון ישנה שמורה, ישנה וילה, היא הבורסה. בבורסה ישנם כללים ברורים, שקיפות למשקיעים וכללי ממשל תאגידי שמחייבים את השחקנים. בוודאי שבבורסה ישנם סיכונים. אבל המשקיעים מודעים לסיכונים ומסוגלים לקבל החלטות השקעה מושכלות. הבורסה היא מקום מפוקח – החברות מפוקחות, הגופים המנהלים מפוקחים, המסבחר מפוקח. אז מה עושים פעילי הג'ונגל? מנסים להסתנן לשמורה. מספרים סיפורים למשקיעים כאילו הכל אצלם מפוקח. הכל שקוף. הכל גלוי. ובכן, אחד הדברים שאנחנו עושים, הוא למתוח קו מפריד וברור בין הג'ונגל לבין השמורה. אנחנו פועלים לחשוף לעיני כל את המיזמים שמתחפשים להשקעות השקעה לגיטימיות. אנחנו מבקשים לא לאפשר למסתננים לא לגיטימיים להסתנן לשוק ההון המפוקח. הציבור ידע היטב אם הוא בשמורה או אם הוא בג'ונגל".

ומי אשם בפיתויים האלו?  "במידה רבה, סביבת הריבית הנמוכה בשווקים הפיננסים של היום גורמת למשקיעים להתפתות ולהיכנס לג'ונגל ההשקעות הללו", אומר האוזר, "משקיעים מתפתים להשקיע לעיתים במקסמי שווא שמבטיחים רווחים קלים או מבטיחים תשואה מובטחת גבוהה. אנחנו כולנו יודעים שאין ארוחות חינם ולכן הרשות פרסמה אזהרה מהשקעה במיזמים שלא פרסמו תשקיף. המשקיעים בכל זאת מתפתים להשקעות מסוג זה ולכן דרושה התערבות מצד הרגולטורים. ניהול הכסף מגדיל את ההסתברות להונאות. לכן חשוב להגביר את מודעות הציבור לסכנות שכרוכות בהשקעה בהשקעות לא מפוקחות. וכך בכוונתנו לעשות".

"החלק השלישי והמרכזי של הפעולות בהם אנחנו נוקטים הוא טיפול בג'ונגל עצמו ובפעילים בו שעוברים על החוק. עולם הטכנולוגיה ועולם ההשקעות הדיגיטלי מטשטש לעיתים גבולות בין מותר לאסור. זה מחייב אותנו, בין השאר, להתמודד עם מיזמים אינטרנטיים למיניהם בהגנה על ציבור המשקיעים, ובכלל זה: מיזמי השקעה כגון: נדל"ן בישראל (כולל תמ"א 38); נדל"ן בחו"ל; השקעה בהיי­טק; הלוואות P2P, זירות סוחר כגון: מט"ח ונגזרי מט"ח; מניות, אופציות בינאריות, מניות ועוד".

האוזר המשיך והסביר את המקומות המסוכנים למשקיעים – "המכנה המשותף לכל המיזמים   הצעה להשקיע או לסחור לעשיית רווחים קלה ונטולת סיכונים לכאורה. הסיכונים האפשריים בהשקעות שאינן מפוקחות כוללים: היעדר גילוי נאות; היעדר ממשל תאגידי; מרמה והונאה; חוסר יציבות פיננסית; היעדר בקרות ומנגנונים לצמצום סיכונים. מבחינת הרשות, השאלה הראשונה היא, האם המיזמים הללו חוסים תחת הפיקוח של רשות ני"ע. האם מדובר בניירות ערך? האם ההצעה מופנית אל ציבור הכולל 35 ניצעים או יותר? ובמלים אחרות: האם ההצעה מחייבת פרסום תשקיף? האם הפעילות מהווה השקעה משותפת בנאמנות? זירת סוחר? האם הפעילות צריכה להיות כפופה לתנאים ולמגבלות הקבועים בחוק הייעוץ?

"לצורך בחינת השאלות הללו, הרשות נדרשת ל: ניטור מיזמים הפועלים בשוק; ביצוע בדיקות משפטיות בשאלת ההצעה לציבור; ביקורות עומק; מתן הוראה למיזם להפסיק פעילות לא חוקית; פנייה לבית המשפט לצו מניעה לפעילות מיזם המפר את החוק; ובמקרים המתאימים לנקוט בהליכי אכיפה פלילית או מנהלית. אני מבקש להמחיש לכם את הבעיות שהרשות ניצבת בפניהן בכל אחת מסוגי הפעילויות הללו.

 "לגבי מיזמי השקעה בנדל"ן: בכל אחד מהמקרים עולה שאלת הסמכות. לעיתים קרובות גם כשהרשות מצויידת בחוו"ד משפטית שיש לה סמכות לאכוף את הפרות אחד החוקים מכוחם היא פועלת, העניין עדיין נדון בבימ"ש. בפרשת קדם, לדוגמא, דובר בפעילות עסקית שכוללת: הלוואות מהציבור למימון פרויקטים תמ"א 38.טענת הרשות: מדובר בהצעה של ני"ע ולכן הפעילות של קדם חוסה תחת חוק ני"ע והיה עליה לפרסם תשקיף;  טענת החברה: לא מדובר בנייר ערך;  בית המשפט העליון קבע: מדובר בהצעה של ניירות ערך לציבור המחייבת פרסום תשקיף.

"פרשות נוספות בתחום זה שניתן לגביהן פרסום הן: טפירו וקלע. בכל אחת מהפעמים הללו, עלתה לדיון שאלת הסמכות של רשות ני"ע לפקח ולאכוף את הפרות החוק. ואני מבקש להדגיש, רק כאשר השתכנעה הרשות שפעילות עסקית של חברה היא תחת הפיקוח של רשות ני"ע, לרשות יש סמכות לחקור גם עבירות שקשורות למרמה והונאה.

"לגבי זירות סוחר: התקנות עברו בכנסת בחודש אוגוסט 2014. עפ"י החוק, החברות היו צריכות להגיש בקשה לרישיון עד לחודש מאי 2015. חברות שהגישו בקשה לרישיון, רשאיות לפעול בישראל, אך הן אינן מפוקחות. חברות שלא הגישו רישיון, אינן רשאיות לפעול בישראל וניתן לפעול כנגדן. עד היום 21 חברות הגישו בקשת רישיון עד ליום התחילה. 4 מתוכן ביקשו לפעול בתחום האופציות הבינאריות. מתוך ה- 21 בקשות נותרו כיום 17 בקשות; עד כה 3 חברות חזרו בהן וביקשו למשוך את בקשת הרישיון במהלך תהליך בדיקת הרישיונות; הרשות דחתה בקשת רישיון של חברה נוספת מטעמי מהימנות. בתקופה הזו, היתה ועודנה פעילות אכיפה נמרצת של הרשות ובכלל זה:

• יו טרייד – ניהול תיקים ללא רישיון;
• Trade Marker – בקשה נדחתה מטעמי מהימנות;
• USG Capital – ניהול תיקים ללא רישיון;
• די. ג'י. אי מדיה בע"מ – הליך מנהלי – ניהול זירת סוחר ללא רישיון;

"גם במקרים אלה, כמו תמיד, מקור הסמכות של רשות ני"ע נובע, בין השאר, מהעובדה שזירת מסחר נוהלה ללא רישיון או בשל ניהול תיקים ללא רישיון. לעניין זה צריך להדגיש שזירת סוחר עפ"י החוק איננה רשאית לתת שירותים של ניהול תיקים. לקראת תחילת הפיקוח, זירות הסוחר תידרשנה ל: דיווח – דוחות כספיים ודוחות נוספים; השלמת תקנונים –ניגודי עניינים, תנאי מכשירים פיננסים, תיאור המוצר, בטוחות ועוד; וכן תהיינה דרישות להשלמת הון עצמי ונזילות. חברות שלא תעמודנה בדרישות הללו, לא תקבלנה רישיון. בנוסף, לפני שבוע, הרשות החליטה לאסור על חברות בעלות רישיון לסחור באופציות בינאריות משום שהמסחר בהן דומה להימורים.איך ייראה ענף זירות הסוחר בעולם מפוקח? יהיה איסור פעילות ללא רישיון; מגבלות מינוף; טיפול בניגודי עניינים; שמירה על כספי לקוחות; חובת התאמת הפעילות בזירה ללקוח; מגבלות על פרסום ושיווק; דרישות הון עצמי ונזילות; חובת שמירת מסמכים ורישום עסקאות; חובת דיווחים ללקוח, ולרשות.

"ולבסוף, אני מבקש שוב להדגיש, רק במקרים של הפרה של אחד החוקים עליהם מופקדת רשות ני"ע, הרשות רשאית לבחון גם מקרים של מרמה והונאה. כשמתגלים המקרים הללו, הרשות פועלת באופן נמרץ לאכיפת החוק. הדבר נכון הן למיזמי ההשקעה בנדל"ן והן לגבי זירות סוחר. במקרים הללו כפי שאמר ברק כשדיבר על הוילה בג'ונגל, צריכים וחייבים להיות דרוכים כל הזמן, חדים, נחושים, מדויקים, כדי שנוכל לפעול אם צריך. אני סבור שהסיכונים הכרוכים בהשקעות לא מפוקחות מחייבים לשקול גם הרחבת סמכויות הרשות כדי להרחיב את ההגנה על משקיעים גם במקרים של הצעות לציבור שאינן נופלות תחת חוקי ני"ע השונים עפ"י הוראות החוק היום, אך ראוי שתהיינה בגדר הסמכויות של הרשות לטובת המשקיעים. אנחנו רוצים להציב שלטים בשבילי הג'ונגל הזה כדי להזהיר את הישראלים שלא עומדים בפיתויים ומוציאים חסכונותיהם להשקעות מחוץ ל"וילה", היזהרו לכם!!! אתם בג'ונגל!!! אבל אנחנו לא נסתפק רק בהצבת שלטים, אנחנו רוצים לעשות סדר בג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות!!!".