56% מקרב בני 16-74 שהשתמשו באינטרנט בישראל בשנת 2019 ערכו קניות מקוונות, זאת לעומת שיעור דומה בליטר ובלטביה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3% בהתאמה.

הסיבה לכך היא אולי העובדה שאחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.

אלה הם כמה מהנתונים ההשוואתיים שניתן למצוא בערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" שפיתחו ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס ומערך הדיגיטל הלאומי. הפיתוח של ערכת הכלים בעברית מאפשר לבחון היכן מדורגת ישראל בהשוואה למדינות אחרות במגוון מדדים, וכיצד השתנה הדירוג בכל מדד לאורך השנים. כל זה נעשה באופן אינטרקטיבי ובעיצוב ויזואלי מתקדם וברור. האתר מאפשר גם להוריד סדרות של מדדים באופן קל ופשוט לצורך ביצוע השוואות וניתוחים שונים.

בשנים האחרונות המרחב הדיגיטלי הפך למשמעותי בתחומי חיים רבים כגון עבודה, קניות, בילוי ופנאי ועוד. תהליכי הדיגיטליזציה התעצמו אף יותר בעקבות הצורך בריחוק חברתי בזמן מגפת הקורונה. תהליכים אלו משפיעים באופן משמעותי על סדרי החיים ב"עידן הדיגיטלי".

ממשלות רבות בעולם, ובכללן ישראל, נערכות כדי לרתום את הטכנולוגיות הדיגיטליות לצמצום פערים חברתיים, לעידוד צמיחה כלכלית ולקידום של ממשל חכם וידידותי לאזרח. ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" של ה-OECD מאפשרת למדינות החברות _בארגון לבחון בצורה אינטראקטיבית את מצב הטרנספורמציה הדיגיטלית במדינתם גם בהשוואה למדינות אחרות.

ערכת הכלים כוללת כיום 55 מדדים. רשימת המדדים מתעדכנת מעת לעת כדי לשקף שינויים בשוק הטכנולוגיה העולמי ועדכונים במתודלוגיה של מבנה המדדים ושל צורכי המדידה.

המדדים מאורגנים לפי מתודולוגיה שפותחה ב-OECD ומחולקים לפי שבעת התחומים האלה:

1. גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים
2. שימוש יעיל בנתונים ובטכנולוגיות דיגיטליות
3. חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטליזציה
4. משרות איכותיות
5. שגשוג חברתי
6. אמון בעידן הדיגיטלי
7. פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות

לכל אחת מהמדינות יועד אזור משלה באתר. באזור זה מרוכזים כל המדדים הזמינים לאותה מדינה, מוצגים המדדים שבהם היא מובילה, המדדים שבהם היא נמצאת בפיגור וכן ההתפתחות של המדדים לאורך זמן.

להלן רק כמה דוגמאות לנתונים שאפשר למצוא במאגר:

חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטציה

• בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי הICT- בישראל עמד על כ-76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.
• ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי.
• מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.

משרות איכותיות

• אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%.
• כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).

אמון בעידן הדיגיטלי

• הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.

פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות

• שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-,OECD והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה,OECD- אחרי אירלנד.

גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים

• לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות הOECD- העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים.

שגשוג חברתי

• כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.

.