קרנות הנאמנות הגדלות ביותר  מבחינת גודלם (ההיקף הכספי המנוהל) הן הקרנות הכספיות – כך עולה מבדיקה של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית. הקרן הגדולה ביותר היא – מיטב כספים פרימיום שמנהלת כ-6.6 מיליארד שקל, אחריה בדירוג – הראל פיא כספית פלטינום שמנהלת מעט מעל  4.4 מיליארד שקל, שלישית – אקסלנס כספית פרימיום שמנהלת כ-4.4 מיליארד שקל; רביעית בדירוג – מגדל כספית עם הנפקות מק"מ שמנהלת 3.6 מיליארד שקל וחמישית – ישיר כספית עם  2.7 מיליארד שקל. בתשואות כמעט כולן זהות – אם נבחן את התשואה בשלושה החודשים האחרונים או מתחילת השנה יש שוויון כמעט מוחלט – שונות של 2 מאיות בתשואה. אבל כאשר מודדים את התשואה בשנה האחרונה (12 החודשים האחרונים) מגלים שהקרן הגדולה ביותר – מיטב כספית פרימיום היא גם זו שהניבה את התשואה הגובה ביותר – 3%. אחריה בדירוג התשואות – אקסלנס כספית פרימיום וישיר כספית עם תשואה של 2.9% בשנה האחרונה ואחריהן – הראל פיא כספית פלטינום ומגדל כספית עם הנפקות מק"מ עם תשואה של 2.8%.

מדובר בתשואות בהחלט סבירות (במבט לאחרו על השנה האחרונה), כאשר קרנות המק"מ (מלווה קצר מועד) השיגו תשואה מעט נמוכה יותר.

ומה הלאה? ובכן, מניתוח שפרסמנו כאן עולה כי התשואה הצפויה ברוטו של הקרנות הכספיות בשנה הקרובה תעמוד ברוטו על בין 2.5% ל-2.6%. דמי הניהול על הקרנות הכספיות הן כ-0.15% כך שבפועל קרנות הנאמנות הכספיות עשויות  להשיג תשואה שנתית נטו של  2.35% עד 2.45%.  לכאורה, זאת נראית תשואה נמוכה, אבל בהינתן האלטרנטיבות למשקיעים הסולידים – קרנות שקליות, קרנות מק"מ וקרנות אג"ח, זאת עשויה להיות תשואה ראויה.

קרנות הנאמנות הכספיות הן קרנות  נאמנות סולידיות שמהוות  עבור המשקיעים, סוג של תחליף לפיקדונות השונים בבנקים ולמק"מים. קרנות כספיות מחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר  וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות האלו רשאיות  להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגירות חוב קצרות מועד תחת התנאים הבאים – איגרות חוב תיסחרנה  בארץ, יתרת התקופה עד לפדיונן לא תהיה מעל שנה;  איגרות החוב לא יכולות להיות  צמודות למדד, אגרות החוב תונפקנה על ידי המדינה או על ידי  חברות שדורגו על ידי חברות הדירוג.

התשואה בקרנות הכספיות אמנם לא מובטחת אלא שאופי הנכסים מניב לרוב תשואה סולידית סבירה, ומעבר לכך – לרוב בגלל יתרון הגודל של הקרן הכספית, מול החוסך הקטן, היא מקבלת על הפיקדונות ריבית גבוה יותר מאשר "המשקיע הקטן" ולכן בסופו של דבר התשואה של הקרנות הכספיות היא לרוב עולה על התשואה בפק"מ או מק"מ.

 

קרנות כספיות נוצרו לפני כחמש שנים וזכו להצלחה ענקית – גיוסים של עשרות מיליארדי שקלים תוך חודשים. הסיבה – קרנות כספיות הם אפיק עם סיכון מאוד נמוך ותשואה (סיכוי) שעולה כאמור ברוב המקרים על הפיקדונות הרגילים והמק"מ. הציבור היה אז (כמו היום) צמא לתשואות על רקע ריבית מאוד נמוכה על הפיקדונות השקליים, ובקרנות הכספיות הוא קיבל יותר, גם בגלל שהקרנות הכספיות לא גבו דמי ניהול. עם זאת, לפני כחצי שנה יישרו הקרנות הכספיות קו עם "הנורמה המקובלת" והחלו לגבות דמי ניהול בשיעור של 0.15% עד 0.19%. יתרון נוסף שנשאר לקרנות הכספיות מול הפיקדונות בבנקים והמק"מים  הוא יתרון מס – הרווח הריאלי בפיקדונות שקליים ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 25% , אלא שבפועל ריאלית אין רווח; רווח ריאלי הוא  הרווח מעבר למדד, ומאחר שהרווחים לא מגיעים לרוב למדד אין בכלל מס (בפועל, היו בשנים האחרונות בעיקר הפסדים  שניתן לקזזם במקרים מסוימים מול רווחים אחרים). מנגד, בפיקדונות בבנקים ובמק"מ יש מס על הרווח הנומינלי בשיעור של 15%.