קרן נאמנות אגד היא קרן נאמנות  שמאגדת בתוכה מספר קרנות נאמנות ( Fund Of Fund). הרעיון פשוט – במקום השקיע בניירות ערך משקיעים בקרנות. הקרנות אגד חוץ הן תופעה יחסית חדשה בתעשיית הקרנות שחייבת להמציא את עצמה מחדש על רקע התחרות מול המכשירים הפסיביים – תעודות הסל וקרנות הסל. הקרנות יזמו את הקרנות המחקות שנלחמות ראש בראש במגרש של תעודות הסל, וכחלק מהמלחמה הגדולה הם גם השיקו בשנים האחרונות קרנות אגד חוץ .    

קרן שמשקיעה בקרנות

אז מה זו קרן אגד חוץ?  פשוט – קרן שמורכבת מקרנות שמשקיעות בחוץ – בחו"ל. מנהל קרן כזו  לא רוכש מניות, אגרות חוב ונכסים אחרים, הוא בונה תמהיל של קרנות נאמנות קיימות שמשקיעות בחו"ל, כשלרוב מדובר בקרנות חו"ליות של גופים זרים שמנהלים השקעות ברחבי העולם. מנהל של אגד קרנות מנייתיות ירכוש קרנות מנייתיות ; מנהל של קרן אגד בתחום אגרות החוב ירכוש קרנות שמתמחות באגרות חוב.  המשמעות הפרקטית היא שמשקיעים בקרנות אגד כאלו בעצם קונים חבילה של קרנות נאמנות מאותו התחום.

ולמה זה טוב? ובכן, לא בטוח שזה טוב. זו אסטרטגיה שמגיעה מהשווקים הפיננסים בעולם ויש בה יתרונות –  מנהל קרן אגד כזו לא צריך להשקיע משאבים רבים בניהולה השוטף של הקרן; ונמחיש בעזרת קרן שמשקיעה בשווקי חו"ל – האם למנהל הקרן הישראלי יש עדיפות בהשקעות בשוק ההודי, או בשוק הגרמני – לא! עדיף במקרים רבים להשקיע באגד שמחזיק קרנות של מנהלי קרנות באזורים האלו – הודו וגרמניה.  מעבר לכך, מדובר בקרן שאמורה להיות מבחינת המשקיעים / מחזיקים יעילה וזולה, בעוד שפרקטית אם המשקיעים ינסו לרכוש את הקרנות חו"ל בעצמם, אז ראשית יהיה להם קושי מסוים לאתר את הטובות לאורך זמן, ושנית  העלויות עשויות להיות גבוהות.

יתרון חשוב מאוד של אגד קרנות הוא ביכולת הפיזור  – אגד קרנות חו"ל הוא אוסף של קרנות נבחרות בתמהיל מסוים על שווקים שונים; זאת ועוד – אגד יכול לבטא פילוסופיית השקעה – בניית תמהיל השקעות מסוים –  קרן אגד חו"ל יכולה להיות מוגדרת כמשקיעה בתמהיל של 50% מניות גדולות, 50% מניות קטנות או לפי פיזור גיאוגרפי – 20% בארה"ב, 10% בהודו, 10% ברוסיה וזה גם יכול להיות שילוב של שתי האסטרטגיות האלו – גם גודל וגם גיאוגרפיה. אגד קרנות יכול גם לבטא תמהיל כולל של תיק השקעות – ורק לשם המחשה (זה כמובן לא בהכרח תמהיל אופטימלי – כל משקיע ורמת הסיכון שלו) – אגרות חוב – 40%, מניות 20%, מט"ח – 30%, שקלים – 10%.

בתעשיית הקרנות המקומית יש רוב לקרנות אגד חוץ על פני אגד ישראלי. לפסגות יש אגד ישראלי – קרן שמקיעה בקרנות ישראליות (קרנות מהבית – של פסגות), אבל כל יתר הקרנות אגד הן קרנות אגד חוץ, ובהתאמה – הסכומים הגדולים יותר נמצאים בקרנות אגד חו"ל. שם מנוהלים קרוב ל-1 מיליארד שקל בקרנות עם מסלולי השקעה שונים ומגוונים, אך בעיקר מסלולים טהורים – אג"ח בנפרד, מניות בנפרד. הנה ריכוז קרנות האגד מפורטל הקרנות פאנדר. 

דמי הניהול בקרנות אגד

 דמי הניהול על קרנות אגד חו"ל תלויים בקרנות המנוהלות תחת האגד. למעשה, המחזיק בקרנות אלו משלם דמי ניהול כפולים, פעם אחת לקרן המאגדת , פעם שנייה לקרנות המוחזקות דרך תשלום של הקרן עצמה לקרנות המוחזקות.  דמי ניהול בתחום של קרנות אגד חו"ל אג"ח הם כ-0.8%-0.9%. ובקרנות אגד חוץ הקנייתיות מדובר כבר על כ-2% , ולזה יש להוסיף את התשלום הישיר של הקרנות חוץ לקרנות שהם מחזיקות בהן. ובסה"כ נראה שמדובר בדמי ניהול גבוהים, אם כי בערך באותה הסביבה של הקרנות האחרות שמשקיעות בחו"ל – קרנות אג"ח חו"ל גובות לרוב עד 1.5%, קרנות מנייתיות חו"ל גובות כ-2.5% . כלומר, בסה"כ לא מדובר בהבדלים גדולים בעוד שבקרן אגד יש את היתרונות המובנים לרבות פיזור ההשקעה על פני מספר מנהלים ומכאן גם סיכון לרוב נמוך יותר (פיזור גדול יותר משמע לרוב סיכון קטן יותר).

בהקשר של דמי הניהול חשוב להזכיר את היתרון לגודל. ככל שהמחזיק בקרנות משקיע סכום גדול יותר כך הוא זכאי בחו"ל לדמי ניהול נמוכים יותר (בארץ מדברים על זה, אך עדיין דמי הניהול כאן אחידים). ולכן, ככל שקרן האגד חוץ גדולה יותר היא זכאית לדמי ניהול נמוכים יותר, וכנראה שעל הרקע הזה, דמי הניהול הכוללים  בקרן חוץ קרובים בסופו של דבר (למרות כפל דמי הניהול) לדמי הניהול על הקרנות חו"ל (שאינן במתכונת של אגד קרנות). 

ולסיכום – קרן חוץ מבטאת יתרונות – פיזור (על פני מנהלים שונים, על פני יותר נכסים/ ניירות ערך); ניהול השקעות ממוקד יותר  (בטריטוריה עצמה, בוחרים את הגופים הטובים ביותר באזור מסויים); יתרון לגודל (חיסכון בדמי הניהול, חיסכון בעמלות קנייה ומכירה); התמקצעות (הגופים המנהלים בעלי ניסיון ומוניטין רב; עלויות נמוכות מאשר ביצוע השקעות ישירות.

החסרונות – כפל דמי ניהול; פיזור בפועל עדיין לא משמעותי (רוב קרנות האגד חוץ כיום מנהלות את הכספים בעזרת מספר מצומצם של מנהלי קרנות בחו"ל).