נדחתה ייצוגית נגד הבנקים שלא נתנו פטור מעמלה על קניות בחו"ל, המחויבות מיידית, ולא מדי חודש בחודשו. המבקשים, לקוחות הבנקים, ביצעו פעולות בכרטיסי החיוב שברשותם. המדובר  בעסקאות שהתבצעו בישראל לרכישת מוצרים ושירותים מספקים בחו"ל, כגון רכישת ישימון מ-play Google ,רכישת מינוי נטפליקס ועוד.

לטענת המבקשים, הבנקים אינם רשאים לגבות עמלות, אלא על פי האמור ב"תעריפון המלא". התעריפון כולל רשימת פעולות בערוץ הישיר, דהיינו פעולות המתבצעות שלא  באמצעות פקיד בנק שבגינן ניתן לחייב בעמלה. רשימה זו כוללת "חיוב בכרטיס אשראי", אך אינה כוללת עסקת חיוב מיידי, ומכאן כי לא ניתן לגבות כל עמלה  בגין עסקה זו.

עוד טענו המבקשים כי על פי הוראות הפיקוח על הבנקים אין לגבות עמלה על כרטיסי הדביט למיניהם כדי לצמצם את השימוש במזומן וכי יש לראות גם בכרטיס חיוב מיידי שמשמש גם כאשראי  חודשי פטור לכל דבר ועניין. הבנקים טענו כי אין לראות בפעילות חיוב מיידית כפטורה אלא רק בסוג הכרטיס וזו גם מטרת ההוראה, להגדיל את השימוש בכרטיסי דביט. עוד טענו שהבקשה מוגשת בחוסר תום לב ואינה ראויה להיות מוכרת כייצוגית.

השופט קבע כי אין עילה לקבל את התביעה כייצוגית בהיעדר אינטרס אישי וסבירות לנצח בבית המשפט. הוא ציין שההוראה נוקטת לשון "כרטיס חיוב מיידי" במפורש, ומכאן אין עילה לתביעה והבנקים אינם עוברים על החוק.

""בלשון אחר – איני סבור כי המטרה שעמדה ביסוד האיסור על גביית עמלה בגין פעולה בחיוב מיידי, נועדה לרכישת כוס קפה בחו"ל באמצעות כרטיס אשראי", כתב השופט.

סיכום פסק הדין: "לאור מסקנתי האמורה, לא מצאתי מקום לדון בטענותיהם האחרות של הצדדים באשר ליתר התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לאישור תובענה כייצוגית. מכל מקום יובהר, כי משעה שמצאתי כי אין בסיס משפטי לעמדת  המבקשים, ממילא אף ברור כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה, המוצדקת וההוגנת להכרעה במחלוקת.  .הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית. המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עורכי הדין, בסכום של 20  אלף שקל לכל אחד מהמשיבים ובסה"כ 80 אלף שקל".

קראו עוד:

מחקר של הכנסת: כרטיסי דביט יכולים להעמיק את המינוס

כרטיס דביט – כל מה שצריך לדעת

שוק כרטיסי האשראי ב-2015 – האם הדביט יוזיל את העמלות?