בהחלטת הריבית הראשונה שלו לשנת 2023, הודיע בנק ישראל כי הריבית תטפס, בפעם השביעית ברציפות, בעוד 0.5% ותעמוד על 3.75%. בנק ישראל אף עדכן מעלה את יעד הריבית וקובע אותו על 4%, משמע העלאת ריבית נוספת של 0.25% בדרך. כעת כלכלנים מגיבים על החלטת בנק ישראל ומנסים לחזות את הכיוון העתידי של כלכלת ישראל ושל מדיניות בנק ישראל.
גיא בית-אור, פסגות: העלאת ריבית "יונית"
בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב בהתאם לציפיות אך כבר במשפט הראשון מתחילה להתגנב נימה של סוף תקופה – סיום קרוב של מחזור העלאות הריבית.
בטיוטת ההחלטה בבנק ישראל שמו דגש רב הרבה יותר בהשוואה להחלטות קודמות על שינויי כיוון אפשריים, ובעיקר המנגינה של ההחלטה הייתה שונה. ראשית כל בבנק ישראל ציינו כי אמנם האינפלציה רחבה, הם החלו לראות התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. ואכן, האינפלציה צפויה להגיע לשיאה במדד דצמבר/ינואר ולאחר מכן להתחיל ולרדת.
לאחר מכן מתייחסים בבנק ישראל לצמיחה החזקה בישראל, אך ציינו כי במחצית השנייה הצמיחה האטה ביחס למחצית הראשונה. עם זאת, על פי בנק ישראל שוק העבודה ממשיך להיות מאוד הדוק והנגיד אף אמר שהם ימשיכו להסתכל במיוחד על מגמות השכר במגזר העסקי, בו השכר עלה בקצב מהיר במהלך השנה האחרונה.
וזה לא מסתיים באינפלציה וצמיחה, בבנק ישראל גם התחילו לתת לנו רמזים שהם מסתכלים מעבר לעליות המחירים שאנו רואים כיום בשוק הנדל"ן וציינו כי מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיך להיות מאוד גבוה (כלומר יותר היצע) ומנגד, הם רואים ירידה במספר העסקאות (כלומר פחות ביקוש) – הפרשנות המיידית שלנו היא שאם הם מצפים ליותר היצע ופחות ביקוש, שוק הנדל"ן הישראלי יתחיל להתקרר בקרוב, כפי שאכן אנו מעריכים.
לבסוף, בנק ישראל ממשיך להדגיש כי בעולם נמשכת ההאטה והסיכון למיתון עולה.
כלומר, בהחלט זו בנק ישראל, למרות שהעלה את הריבית בעוד 0.5% (לרמה של 3.75%), הוא החל להכין את הקרקע לסיום מחזור העלאות הריבית. בנוסף, זה גם נגזר מתחזיות חטיבת המחקר המעודכנות כאשר הם מצפים כי הקריבית תעמוד על 4.0% בסוף השנה – מרחק של עלייה אחת של 0.25%.
להערכתנו, המיתון העולמי מעבר לפינה, והתנודתיות הגבוהה בשווקים תימשך – זאת ביחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה החל מחודש פברואר, מהווים תנאי רקע מאוד ברורים לעצירת מהלך העלאות הריבית. בשורה התחתונה, המסרים מבנק ישראל בכותרות ההודעה היו מאוד יוניים להערכתנו (ככל שניתן שמעלים ריבית) ומאותתים לשוק כי מחזור העלאות הריבית קרוב לסיום. להערכתנו, בשלב זה, על רקע רמת אי הוודאות הגבוהה בעולם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הזו הייתה גם האחרונה במחזור הנוכחי.
כמובן שאנו גם חייבים להוסיף סייג אחד חשוב – משבר האנרגיה העולמי, סין והמלחמה באירופה ממשיכים להוות את הסיכונים הגדולים ביותר ב-2023 והבעיה עם סיכונים אלו היא שאלו סיכונים אינפלציוניים מצד אחד, ומגדילים את הסיכון למשבר ריאלי. במלים פשוטות – אלו סיכונים סטגפלציוניים.
כיצד בנק ישראל יפעל אם סיכונים אלו בעולם יתממשו? קשה מאוד לדעת אך ההנחה הסבירה היא שהוא ימשיך ללכת אחרי האיתות מכיוון הפד. הנחת הבסיס שלנו היא שכאשרה מיתון העולמי יגיע, הבנקים המרכזיים בעולם יעצרו את תהליכי ההידוק המוניטאריים, גם אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה מהיעד במדינות כמו אירופה, בריטניה וארה"ב.
יוני פנינג, מזרחי טפחות: בהחלטה הבאה הריבית תעלה, בזו שאחריה – כבר לא בטוח
העלאת הריבית תאמה את ציפיותינו. מנגד, לאחר שבע החלטות רצופות, המסכמות תוספת של 3.65% לריבית בשמונת החודשים האחרונים, מדובר במהלך ראוי לציון מבחינה היסטורית.
צפי מדד המחירים לחודשים הקרובים ממשיך להצביע על סביבת אינפלציה גבוהה במשק הישראלי, לפחות עד לפרסום מדד ינואר, בעוד כחודש וחצי. לכאורה, הדינמיקה הזו מעלה חשש להתבססות סביבת האינפלציה המקומית. בפועל, אנו רואים את העלאות המחיר עד כה כממצות את השפעת עליית מחירי התשומות בשירותים העיקריים כגון חשמל, מים וארנונה. באופן דומה, ההחלטה על ביטול הוזלת הבלו בינואר היא מקרה נדיר, לשעה זו, אצל המדינות המפותחות של אי סבסוד מחירי אנרגיה לציבור.
נתוני שוק התעסוקה בארה"ב, צפויים להמשיך להציג תמונה 'הדוקה' עם שיעור אבטלה נמוך. אנחנו מעדיפים את הגרסה לפיה זה בעיקר נובע מגורמי היצע תעסוקה זמניים כגון שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה האמריקאי, ואולי מאזן ההגירה לארה"ב, שעוד טרם התאושש מהקורונה. מנגד, אותותיהם של העלאות הריבית ניכרות בכלכלות העולם. האינדיקציות לעסקאות למכירת בתים בשוק האמריקאי הן אולי הסמן המובהק ביותר לכך, עם רמות פעילות נמוכות באופן חריג לעשרות השנים האחרונות, שבוודאי אינו נצפה בשלב זה בנתוני האבטלה האמריקאים.
למרות זאת, לאחר חמישה חודשים רצופים של ירידה באינפלציה, אל מול פד שממשיך להעלות ריבית, ועוד מנפק תחזיות העלאות נוספות לכיוון 5.1% בסוף 2023, השוק בארה"ב מעדיף כרגע תרחיש של תוספת של בין רבע למחצית האחוז בריבית הפד בתחילת החודש הבא, והתקרבות נוספת לכיוון רמת ה-5.0%, בהחלטה במרץ.
ההחלטה הבאה של בנק ישראל, ב-20/2, צפויה להתקבל על רקע המשך יישום מדיניות מצמצמת על ידי הפד. ועשויה בסבירות גבוהה לראות את הריבית המקומית עולה לרמת ארבעה אחוזים. זו שלאחריה, בתחילת אפריל, מנגד, תתקבל להערכתנו על רקע צפי ליציבות בארה"ב. ותדרוש חשיבה מחדש על התוואי המקומי. התחזקות של השקל, ככל שתתרחש, כמובן תתרום לכך.