לא חייבים לעבוד ביום הבחירות, אבל אם כן, חייבים לשלם יותר?
יום הבחירות מוגדר בחוק כיום שבתון, כלומר שאסור למעסיקים לחייב עובדים לעבוד בו, וזאת במטרה לעודד כמה שיותר אנשים לצאת להצביע. החוק פועל למעט על עובדים בשירותים חיוניים שאפשר לחייב אותם לעבוד. עם מקומות העבודה שמוגדרים כשירותים חיוניים נמנים בין היתר שירותי תחבורה, כוחות הביטחון, חברות מים וחשמל, עיתונות וטלוויזיה ושירותי תקשורת.
למרות השבתון, חשוב לדעת שהחוק אינו אוסר לעבוד.
החוק אינו מתייחס לגובה התשלום על עבודה ביום הבחירות, אבל במשך הזמן נוצרו הסכמות שלפיהן השכר המגיע לעובד ביום הבחירות הוא 200% או שכר רגיל ויום חופש נוסף. לשאר העובדים יוכר יום הבחירות כיום שבתון בלי שינוכה להם יום חופש.
מקומות עבודה שהחוק מחייב לפתוח ביום הבחירות אינם צריכים לשלם תוספת שכר לעובדים. גם מקומות עבודה שפתוחים בשבת ומחויבים לשלם שכר גבוה יותר לעובד בשבת, כמו תחנות דלק ומקומות בילוי, פטורים מהחובה הזאת ביום הבחירות.
מי שעבד אצל מעסיק לפחות 14 יום זכאי ליום שבתון ביום הבחירות בלי שינוכה לו יום חופש.
מי שעובד עבודה חד-פעמית לצורך הבחירות יקבל שכר של 200% משכר מינימום שממנו ינוכה 25% מס, למעט בני נוער, משום שאינם משלמים מס הכנסה, ובתנאי שהכנסת העובד גבוהה מ-8800 שקל. המס מנוכה גם על עבודה זמנית עבור תקופת הבחירות (כחודש לפני), אלא אם מדובר בעובד שזה משלח ידו ולא עבודה בעיקר לצורך הבחירות.
כן יהיה זכאי העובד הזמני לתמורת חופשה שנתית בגובה 4% מהשכר ששולם. הזכאות ניתנת למי שמועסק באופן חד פעמי ביום הבחירות או באופן זמני בתקופת הבחירות ושכרו משולם על ידי מפלגה, רשות הממונה על פי דין על ביצוע הבחירות או מועמד לבחירות המוקדמות.
מקבל דמי אבטלה רשאי לבחור אם לקבל דמי אבטלה או לדווח על ימי הבחירות כימי העבודה ואלו ינוכו מתקופת האבטלה.
עד אחרי הבחירות: נדחו תקנות נגד אופניים חשמלים