בכמה סקרים על משרות בעתיד נכתב כי מקוצע עריכת הדין בסכנה. יש לכך כמה סיבות, אבל בכל מקרה עוד חזון למועד. עורכי הדין לא הולכים להיעלם כל כך מהר, אבל בהחלט הענף עומד לספוג שינויים. כך לפי סקר של חברת הייעווץ GLawBAL

בינה מלאכותית

אחד השינויים  הגדולים הוא הכניסה של בינה מלאכותית למשרדים, תוך החלפת עורכי הדין עצמם בחלק מהתפקידים שהם מילאו. טכנולוגיה ומחשבים ממלאים יותר ויותר את מקומו של עורך הדין וסביבת עבודתו. יותר ויותר צורכים כיום מוצרים משפטיים פשוטים באמצעות רשת האינטרנט, ואף מקבלים ייעוץ משפטי, על-פי דרישה, מרובוטים.

הרובטים שינו גם את עולם התמחור של שכר-הטרחה. במקום עורכי דין ומתמחים ניתן לסנן באמצעות תוכנות מיוחדות 95% מהמסמכים, ולהישאר עם כ-2,000 מסמכים בהשקעה של כ-75 שעות. זאת, בעלות של מעט יותר מ-15 אלף שקל. כך גם תחום ניהול הידע  הפך לאוטומטי לחלוטין, .

לא רק עורכי דין – רובוטים שופטים

השופטים לא מוגנים יותר. כבר כיום יש כלים טכנולוגיים הסורקים החלטות ותוצאות הליכים של שופט יחיד בתחום יחיד.  כך עורכי הדין  יכולים להתנהל לפי סטיטיסטיקות בהחלטות שופטים. גם מערכות ניהול הסכסוכים האלטרנטיביים  משתמשות במחשבים, שאליהם מוזנים נתונים המסייעים לסליקת תביעות בסכומים נמוכים, על סמך תקדימים או הסכמות של הצדדים. יש בעיה וביקורת על הטכנולוגיות הללו. ולא רק כי הם תופסים את מקומם של השופטים ועורכי הדין, אלא כי חלק מתפקידו של שופט הוא לשמוע ראיות ולהבין את ההקשר הפרטי ולא בטוח שמכונה יכולה לעשות זאת, לפחות, לא בשלב זה.

לקחת את השיק מהייטק

שינוי שאינו טכנולוגי הוא סביבת עבודה, יותר שיתופית, יותר הייטקית.  הרבה מעצבים משרדי עורכי דין הם מעצבי-העל שעיצבו מטות של חברות הייטק, כגון גוגל. וכמו חברות הייטק המשרדים מוסיפים חדרי כושר ומשחקים, מגלשות במרכז חלל המשרד, 'קונכיות תנומה' לאחר ארוחת צהריים ועוד.

גם יותר משרדים עוברים לחללים משותפים, ובהם נעזרים הן בידע בתחום והן בידע מתחומים אחרים. לפעמים הם מקבלים קומה שלמה לפי העדפותיהם אך בלי כאב הראש והבירוקרטיה הכרוכים בהוצאות משרד.

בעיית שכר הטרחה? שהקרן תממן

כיוון ששכר הטרחה של עורכי הדין  יקר, הרבה מבקשים לשלם רק אחוזים על בסיס הצלחה, אלא שזה גם דוחה את התשלום עבור ההוצאות של המשרד, אם בכלל יקבלו אותו.

לכן בעולם ובישראל קמו קרנות העוסקות במימון הליכים משפטיים, הן מצד הלקוח והן מצד משרד עורכי הדין. לקרנות אלו מודלים שונים למימון ההליך והשתתפות בתוצאותיו, וצוות מקצועי שבוחן את סיכויי ההצלחה בתיק, ולמעשה מממן עבור הלקוח את שכר-הטרחה. בישראל נכנסו כמה קרנות בינלאומיות שהאיצו את התחום בעיקר בתביעות בסכומים גדולים.

כבר לא עובדים לפי שעה

בעקבות מיתון  2008חלה מהפכה בתחום שכר-הטרחה בעולם. לפני כן מנגנון החיוב בוסס בעיקר על שעות חיוב, המבטיח קשר ישיר ויעיל בין ההכנסה לעלות; הרי שלאחר המיתון, ובעידוד רב של ארגוני היועצים המשפטיים בעולם, הנהיגו היועצים המשפטיים שיטות משא-ומתן ופיקוח על עורכי הדין, הדוחקים אותם יותר ויותר לבקש שכר-טרחה בתעריפים קבועים, 'ריטיינר', ואף לפי ההצלחה בתיק. ללא קשר לכמה שעות עבדו בפועל.

התמזגויות

בשנים האחרונות התמזגו יותר מ-20 משרדים בארץ, וזה כלום לעומת העולם. בקרב 40 המשרדים הגדולים בארץ – 72.5% ערכו מיזוג משמעותי בשנים האחרונות; 15% ביצעו מיזוג חלקי; וכ-12.5% לא ביצעו מיזוג, אך צירפו שותפים בכירים עם לקוחות.

בעולם מנפיקים משרדי עורכי דין 

בישראל עדיין אסור להכניס שותפים שאינם עורכי דין, אבל זה לא בהכרח המצב בעולם.  במדינות שונות יכולים בעלי משרד עורכי דין למכור עד 49% מהבעלות במשרד למשקיעים שאינם עורכי דין, ואף אינם נמצאים כלל במשרד. באוסטרליה אפילו אפשר להנפיק משרדי עורכי דין לציבור הרחב, ולרכוש את מניותיו בשוק ההון. הבעיה העיקרית עם זה היא חיסיון המידע שיכול להיחשף למי שלא עוסקים בתחום.

בישראל עדיין לא רואים משקיעים פרטיים, ובוודאי לא משקיעים מהציבור, במשרדי עורכי דין. אך גדילתם של המשרדים להיקפים של עשרות רבות, ואף מעל למאה שותפים, מנחילה אט אט במשרדים מודלים ארגוניים, כמו גם שכבות ושיטות ניהול, כמקובל בחברות מסחריות.

מגמה נוספת, שלא מאפיינת רק את ענף עריכת הדין, היא השימוש במיקור חוץ לצורך שירותים משפטיים, והפרטה. מגמה זו מואצת  עם הפיכתו של המקצוע ליותר תחרותי, עבודה רבה שבעבר נעשתה על-ידי מתמחים, עורכי דין, עורכי פטנטים ואחרים מבוצעת במיקור חוץ על-ידי גורמי ייצור זולים, חלקם במרכז אמריקה, בהודו, ברומניה ועוד.

עבודה משפטית מופרטת גם לעורכי דין בודדים, שאינם חלק מצוות המשרד, היושבים בשירותי משרד או בחללי עבודה משותפים, ומסייעים למשרדים גדולים או ליועצים משפטיים בעבודה 'על-פי דרישה".  כך נוצרת גמישות רבה בהעסקה של עורכי דין שכירים, והימנעות מעיסוק שוטף בתנאי עבודתם כמו גם קידומם בארגון.