מנכ"ל ובעלי יזמית הנדל"ן לי מרשל, שי ניסים: "מה שכחלון עשה זה כמו למכור קרקעות חקלאיות. במקום שיראו דירה, אנשים קיבלו אופציה לדירה ל-4-5 שנים. זה מוציא את כל העוקץ מהתוכנית. כמו כן, גם המקומות בהם הוצעו מירב הדירות בפריפריה, וגם הסטנדרט הנמוך שהקבלנים נאלצו לבנות, הם שהביאו לכישלון התוכנית ולעובדה שרבים מהזוכים ויתרו על הזכייה".
מנכ"ל ובעלים משותף בחברת ההשקעות בנדל"ן R&M השקעות, מתן פרטמן: "הדוח בכלל לא מפתיע. מחירי דירות נקבעים לפי היצע וביקוש והשוק בישראל אינו שוק אחד, אלא מורכב משווקים רבים. על כן, בנייה מסיבית במקומות עם ביקוש נמוך לא רק שלא תורמת לירידת מחירי הדירות, אלא מחריפה את הבעיה, כיוון שהיא באה על חשבון בנייה באזורי הביקוש. כמו כן, ברור לכולם שקבלנים לא רוצים להפסיד כסף ולכן הם נמנעים מפרויקטים של מחיר למשתכן ומצד שני ממקסמים רווחים בפרויקטים אחרים, תוך ויתור על מכירה מוקדמת, ומכירה רק במחיר מלא. זה מעלה את מחיר הדירות"
הביקורת הזו לא חדשה כמובן, אבל היא מגיעה אחרי שנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג טענה שקיים פרק זמן גדול מדי בין הזכייה במחיר למשתכן לבין קבלת הדירה. כמו כן, פלוג טענה שהצעדים בשוק הדירות לא מספקים, והצביעה על חסרונות נוספים של תוכנית הדגל של כחלון – תוכנית מחיר למשתכן. לטענתה 25% מהזוכים מבטלים את העסקה, הקבלנים דוחים את הרכישה של הקרקע, ובכלל – התוכנית לא פותרת את הבעיה באזורי הביקוש.