מעודכן ל-03/2018
רכישת דירה מקבלן (דירה חדשה) מחייבת תשלומים על פני זמן – עד שהדירה תהיה מוכנה. התשלומים האלו צמודים למדד מחירי תשומות הבנייה. פעם, אגב, הם היו צמודים למדד המחירים לצרכן, אבל אז הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יצרה את מדד תשומות הבניה שאמור להיות רלבנטי יותר. המדד הזה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים. המדד מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. במילים פשוטות – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
העלייה הזו מתורגמת בהתאמה בעלייה בחוב של הרוכשים כלפי הקבלנים (חובם בגין הדירה מוצמד כאמור למדד זה), כך שפרקטית מחיר הדירה גבוה יותר ממה שנראה בתחילת הדרך – במועד החתימה, אלא אם משלמים הכל בשלב הראשון (הכניסה מיידית, או שנוח לרוכשים לשלם הכל מיד).
מדד תשומות הבנייה הוא המדד הנפוץ בהצמדת תשלומים בגין דירות, אבל הוא לא היחיד – יש עסקאות שבהן עדיין מצמידים לפי מדד המחירים לצרכן, יש עסקאות שבהן מצמידים לפי שער הדולר. ההצמדות האלו, ברובן, פועלות בכיוון אחד – כשהמדד עולה (וזה ברוב הגדול של המקרים) אזי התשלום גדל, אבל מצד שני שהמדד או שער החליפין יורד, יש לו רצפה (שמוסדרת בחוזה) והתשלום לא יורד בהתאמה. למה? כי ככה זה נוח למוכרים . עכשיו מנסים לתקן זאת.
בהצעת חוק שמוסדרת עכשיו (הוגשה על ידי חבר הכנסת שי חרמש) נקבע שהצמדה של עסקאות למדדים השונים תהיה דו כיוונית, כלומר תפעל גם כשהמדדים שליליים (ותופיע ככזאת על גבי החוזה). בהתאם להצעת החוק אזי עלייב במדד תתבטא בתשלום גבוה יותר של הרוכש, אבל בהתאמה כשהמדד יירד (ופה ושם זה קורה) הרוכש ישלם פחות.
"רוב רובם של הצרכנים פשוט לא מבינים כמה כסף הם מפסידים במצב הנוכחי", אמר ח"כ שי חרמש, "ההצעה מתקנת אפלייה מתמשכת ברבבות חוזים , עליהם חתומים אזרחי ישראל באין ספור עסקאות של הלוואות ומשכנתאות ועוד. מדובר בגן עדן עבור מי שמבקש לחלוב אותם"