יעל מבורך, סגנית תחום המקרו והתקציב באגף התקציבי, במשרד האוצר, מסבירה מה עומד מאחורי המספרים בהוצאות הממשלה:
"כחלק מפרויקט הנגשת תקציב המדינה לציבור החלטנו להסביר מה עומד מאחורי המספרים בהוצאות הממשלה המרכזיות בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד.
"והפעם ננסה לענות על השאלה שמעניינת רבים. איך קובעים מה יהיה גודל תקציב המדינה.
"בניהול משק בית יש הכנסות, יש הוצאות והפער ביניהם הוא האובר דראפט בבנק. בתקציב המדינה ההכנסות הן המיסים, ההוצאות הן הוצאות משרדי הממשלה, והאובר דראפט נקרא גירעון. בדיוק כמו אובר דראפט הפרטי שלכם, ככל שהגירעון פוחת, כך המדינה משלמת פחות ריבית. ככל שהחוב הלאומי גדול יותר, כך המדינה תתקשה להתמודד עם משברים כלכליים או אירועים בלתי צפויים אחרים, כמו משברים בכלכלה העולמית או אירועים ביטחוניים.
"יכולת זאת חשובה במיוחד במדינה כמו שלנו שמתמודדת לא פעם עם מצבים מורכבים. כדי לשמור על גירעון נמוך, על הממשלה לבחור באחת משתי דרכים אפשריות: הממשלה מוציאה יותר, כלומר מספקת לאזרחים שירותים וגובה יותר מיסים על מנת לממן זאת.
"הממשלה מוציאה פחות, כלומר ההוצאה הציבורית נמוכה יותר אבל היא גם גובה פחות מיסים מהציבור ובתקציב צריך תמיד לזכור שכמו בבית, אין ארוחות חינם. כל פעילות ממשלתית בסופו של דבר ממומנת על חשבון המיסים שלנו, או על ידי הגדלת החוב שאותו נשלם בעתיד.
"החל משנת 2003 בחרו ממשלות ישראל להפחית את נטל המס, תוך שמירה על גירעון תקציבי נמוך. התוצאה היא שמאז אנחנו משלמים פחות מיסים וגם ההוצאה הציבורית בישראל ירדה באופן עקבי. מדיניות הפחתת הגירעון שנקטו ממשלות ישראל בעשור האחרון, אפשרה הפחתה של תשלומי הריבית. מה שהותיר בידי הממשלה הכנסות פנויות שאפשרו הגדלה של תקציבי המשרדים החברתיים, וכך קיבלנו תקציבים מוגדלים בלי צורך בהעלאת מיסים. שמירה על גירעונות נמוכים, תאפשר גם בשנים הבאות את המשך הגדלת התקציבים החברתיים, והתקציבים תומכי הצמיחה על חשבון תשלומי הריבית"
"אלא שלאחרונה הגירעון גדל ולא עמד ביעד ולכן הממשלה תצטרך לבחור אם לקצץ בהוצאות – שגדלו בתקופת הממשלה האחרונה או להעלות מסים. כיוון שהמסים בישראל הם מהגבוהים במערב, סבירה יותר האפשרות הראשונה".
פיוניר על הגירעון: לא מתקבל הדעת
בנק ישראל מפרסם דוחות – גירעון של 57 מיליארד שקל בסוף 2018