שר האוצר משה כחלון דיבר בכנס של החשב הכללי באוצר, והתייחס גם לגירעון התקציבי – "באשר לנושא הגירעון – הוצאנו הוצאות אזרחיות גבוהות אבל לא מעבר למה שציפינו וחזינו. אפשר לעשות תחזיות נמוכות אבל כדאי לאתגר, כשהתחזיות לא נמוכות. התחזיות האמיתיות שאפתניות ומאתגרות וכך צריך להיות. אנו נתמודד עם כל מיני אמירות של עובדים לשעבר באוצר שהם מומחים בפני עצמם ונצליח לעבוד בצורה מקצועית. כאנשי מקצוע בפועל ולא לשעבר ונתמודד עם המציאות האמיתית. הנתונים אצלנו באוצר, על כן נגיע לסוף השנה, נראה את הנתונים ונבחן אותם.
"מצד שני, אני באופן אישי גאה להציג את הגרף של החשכ"ל שההוצאות האזרחיות עלו בשנים האחרונות. לפי החשכ"ל- קיבלו זאת ניצולי שואה, פיתוח פרוייקטי התשתיות, שכר העבודה שגדל- אני מתעב את המילה שכר מינימום, כשאדם משתכר טוב, אז לי טוב כשר אוצר. אני רוצה שהקבוצות האלה, החלשות ישתכרו טוב ויהיה להם אפשרות לשלוח ילדים לאוניברסיטה ולרכוש להם מחשבים ולהציע להם זמן תרבות וחוגי העשרה. אני בעד תוספות שכר שעובדים במדינה יוכלו להשתכר טוב ולשם ההוצאות הלכו.
"בתקופתי, לא המספרים במרכז, אלא האזרחים במרכז, הנכים, חיילי החובה, העו"סים והמורים. אני שמח שישמנו את המטרות שהצבנו לנו, כי אלה המגזרים שצריכים את העזרה. המדיניות שלי היא לעזור לחלשים.
"עם כל זאת יש לנו אחריות, והנתונים משנת 2015 שיעד הגרעון היה 2.8 הסתיים בפועל ב- 2.2 וזה היה בסדר. בשנת 2016 היעד היה 2.9 והסתיים ב- 2.15 . בשנת 2017 היעד היה – 2.9 והסתיים 2.0 וגם היה בסדר. כלומר יש אחריות שלנו כאוצר לעמוד במדיניות שלנו.
"אני השר הראשון שהחליט שיהיה נומרטור ולא תהיה הצעת מחליטים יותר מ-10 מיליון בלי אישור שר אוצר. זאת אחריות. להיאבק וברגעים הקשים להתמודד. זו הבנה פוליטית כשעושים מו"מ בכניסה לממשלה וכך עשיתי. אם כל המבקרים מבקרים זה אומר שאני בדרך הנכונה.
"תמיד יהיו ביקורות. אני משדר יציבות פוליטית כי זה חשוב. כל המומחים בעיני עצמם שמייצרים תחזיות שליליות פוגעים בכלכלה. משום שהגורמים הרלוונטיים בארץ ובעולם קוראים מה שכתוב בעיתונים וזה מוביל לחוסר אחריות. שזה גרוע יותר מחוסר הבנה לדעתי.
"לגבי הלחץ על העלאת מיסים- יש לי חילוקי דעות עם בנק ישראל. אבל האמת היא שברוב הנושאים היינו יחד -הורדת האבטלה, הכשרה מקצועית וההוצאות אזרחיות. המחלוקת המרכזית היתה על העלאת מיסים. מתחילת תפקידי נתנו מתווה של הורדת מס חברות – נטו משפחה, הורדת מכסים, זה כיוון טוב שאני מאמין בו".
לקראת ההיפרדות מבנק לאומי מציגים בלאומי קארד תוצאות טובות לרבעון השלישי.
לאומי קארד סיימה את הרבעון השלישי של 2018 עם רווח נקי של כ-54 מיליון שקל, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות של לאומי קארד עלו בכ-13% לכ-355 מיליון שקל.
יתרת תיק האשראי הצרכני ללקוחות פרטיים עמדה נכון לסוף הרבעון על כ-5.4 מיליארד שקל. בנטרול השפעת סיום הסכם מועדון שופרסל, גדלה יתרת תיק האשראי הצרכני בכ-17%.
מהדו"ח של לאומי קארד עולה כי הריבית הממוצעת של הלוואות שנתנה לאומי קארד עלתה ל-7% לעומת 6.9% ברבעון הקודם. ממוצע הריבית, אשר לא כולל ההלוואות לרכבים, עמדה נכון לסוף הרבעון על 8.7%. (להרחבה – הלוואות מחברות כרטיסי אשאי – האם כדאי?)
בלאומי קארד מסבירים שהעלייה העקבית בריבית ברבעונים האחרונים נובעת משינוי יזום בתמהיל התיק, המתבטא בעלייה באשראי הצרכני לצד צמצום תיק ההלוואות לרכישת רכבים יד ראשונה.
במקביל לשינוי בתמהיל ניתן לראות גם זינוק של מיליון שקל, עלייה של כ-44% בהפרשה לחובות מסופקים על אשראי.
מנכ״ל לאומי קארד, רון פאינרו, אמר לאחר פירסום הדו"חות כי: "תוצאות הרבעון השלישי של השנה מעידות על המשך הצמיחה של החברה בהתאם לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. בחודש האחרון הובלנו בהצלחה הנפקת אג"ח ראשונה בשוק הישראלי וזהו צעד חשוב לקראת עצמאות מימונית במסגרת רפורמת שטרום. בנוסף, המשכנו להרחיב את פעילות מועדון קבוצת פוקס ואת מועדון קרנות השוטרים שמאגד עשרות אלפי אנשי ביטחון באופן שיאפשר לנו להגדיל את בסיס הלקוחות שלנו בצורה משמעותית".
לפני מספר ימים מסר בנק לאומי כי דחה את מועד הסגירה של מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס שחתמה בסוף יולי על הסכם לרכישת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד מהבנק בתמורה ל-2.5 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם המקורי שנחתם ב-28 ביולי מועד הקלוזינג נקבע על שלושה חודשים מיום החתימה עם אפשרות להארכה בשלושה חודשים נוספים.
לאומי קארד גייסה 1.1 מיליון שקל בהנפקה פרטית; 500 מיליון יועברו לבנק לאומי כדיבידנד
יש אנשים שאוהבים ללכת לסופרמרקט. הם אוהבים למשש את הדברים, לבחור בעצמם את הירקות והפירות, להצביע לקצב על נתח בשר שמוצא חן בינהם וללחוץ בעצמם על החלה כדי לבדוק אם היא טרייה. אבל יש הרבה מאד אנשים שהמחשבה על ביקור בסופרמרקט היא סיוט עבורם. ההתקלות שוב ושוב בעגלות במעברים, הילדים הצווחים והשפע המבלבל, שלא לדבר על הצורך להיצמד לרשימת הקניות שקיבל/ה מהבוס בבית. ויש אנשים שפשוט אין להם זמן או שמעדיפים לבלות אותו בדרכים אחרות – כנראה שאלו הם הרוב.
בשנים האחרונות פתחו כמעט כל רשתות השיווק בישראל אתרי אינטרנט המאפשרים לבצע את הקניות דרכם. באתרי הקניות נמצא כל הקטלוג של הרשתות וניתן לגלוש בין הקטגוריות ולסמן אילו מוצרים רוצים לרכוש.
את הקניה עצמה מבצעים עובדים הנקראים "מלקטים". הם בעצם מתפקדים כלקוח לכל דבר. הם בוחרים את הירקות והפירות, את הבשר ומוצרי מעדניה אחרים ומלקטים מהמדפים את המוצרים שבחר הלקוח באתר האינטרנט.
לאחר שהשלימו את ליקוט המוצרים נשלחת הקנייה ללקוח. מחיר המשלוח עולב במרבית המקומות כ-30 שקלים. העלות של המשלוח מעט יותר יקרה ממה שגובות עליו הרשתות.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מחיר המשלוח
שופרסל ורמי לוי אינן מתנות את המשלוח בקנייה בסכום מינימאלי. לקונים מעל ל-750 שקל יעלה המשלוח 10 שקל במקום 30 שקל. ברמי לוי עולה המשלוח 30 שקל ללא תלות בסכום הקניה.
ברשת מגה המשלוח הוא חינם למחזיקי כרטיס YOU הרוכשים במעל ל-600 שקל ו-28 שקל ללקוחות אחרים.
ברשת יינות ביתן עולה המשלוח 15 שקלים למי שקונה במעל ל-750 שקל ו-29 שקל ללקוחות אחרים.
בויקטורי עולה המשלוח 29.90 שקל. אין מינימום קניה ואין הנחה.
הרשת המובילה בישראל בתחום משלוחי הקניות באינטרנט היא שופרסל אשר מכירות האונליין שלה מתקרבות ל-15% מסך כל המכירות שלה. ברמי לוי לעומת זאת, הנתח של המכירות אונליין מבסך המכירות עומד על כ-6%. רמי לוי לא מפרטת צהו חלקן של המכירות באינטרנט מסך הכנסותיה אך ההערכות הן שמכירות אלה מהוות כ-4% מסך כל המכירות של רמי לוי השיקמה.
מחירי המוצרים
לצורך ההשוואה הרכבנו סל מוצרים זהה ואקראי בחמשת האתרים. לא בדקנו אם יש מבצע זמני על המוצר או אם אין. לחצנו על מה שצץ לעין ולאו דווקא על המוצרים הנפוצים ביותר. הרי ברור שכל אתר מעוניין למשוך את הלקוחות באמצעות הוזלה במחיר של מוצר נפוץ. העניין הוא שלעיתים את ההנחה על המוצר הזה הוא מפצה באמצעות ייקור של מוצר אחר.
בסה"כ בחרנו סל של 25 מוצרים ובינהם: נקניק קבנוס ארוז, פיטנס, וופלים של לואקר ושל מן, גבינה צהובה של נעם לפי משקל ועוד.
בסיכומו של דבר, הסל הזול ביותר היה ברמי לוי, שם הסתכם החשבון ב-271 שקלים. במקום השני יינות ביתן שבה עולה הסל 285 שקל. ויקטורי במקום השלישי עם עלות סל של 302 שקל. שופרסל אונליין במקום הלפני אחרון עם עלות סל של 310 שקל ובמקום האחרון נמצאת מגה אונליין שיקרה בשקל משופרסל ועם סל בעלות של 311 שקל.
בשופרסל אונליין מחיר ההזמנה ברשת זול ב-10 שקל ממחיר הסל בשופר סל שלי. במגה אונליים ההפרש הוא 20 שקל בין קניה ברשת לבית קניה באחד מסניפי מגה בעיר.
זמינות המישלוחים
אחד הייתרונות הגדולים של ללכת לסופר לבד הוא המיידיות. את השוקו שמוציאים מהמקרר אפשר לשתות כבר בדרך לקופה. שירותי המשלוחים שמציעות רשתות השיווק מאלצות את הלקוחות שלהן ללמוד לדחות סיפוקים. לא רק שהאספקה איננה מיידית, הרשתות אפילו לא מציעות משלוח באותו היום ולעיתים מציעות משלוח בטווח של יומיים או שלשה. טווח כזה עלול להיות בעייתי מאד ועלול לאלץ ביצוע השלמות יקרות בסופר או במכולת השכונתית.
גם חלונות הזמן של המשלוחים הם גדולים יחסית. לא כולם יכולים לפנות לעצמם ארבע שעות כדי לחכות לשליח, וזה בהנחה שהוא לא מאחר. גם לא כולם יכולים לאפשר לשליח להשאיר את הקניות ליד הדלת. במקרה של מוצרים הדורשים קירור הענייין יכול להיות בעייתי אפילו עוד יותר.
יינות ביתן מציעה למי שרוצה את הקנייה במיידי, לבוא ולאסוף אותה מהסניף. במקרה כזה היא איננה גובה דמי משלוח, אך גובה תשלום של 7.9 ש"ח על השירות.
ברמי לוי מתכוונים להפעיל מרכזים לוגיסטיים המופעלים באמצעות רובוטים ואשר ימוקמו במרכזי הערים. מרכזים אלו אמורים לקצר באופן משמעותי את זמני ההמתנה למשלוח. שניים מהמרכזים האלו אמורים להיפתח כבר בשנת 2019.
חוסרים בהזמנה
בעיה נוספת שמתעוררת היא חוסר של מוצרים מוזמנים. כשהולכים לסופר לבד, ניתן מיד למצוא תחליף. באתר של שופרסל, העניין הוא פשוט יותר. כמשהו לא נמצא במלאי המערכת מציעה תחליפים בעצמה. אם החוסר מתגלה בזמן הליקוט נשלחת הודעת טקסט ללקוח ומציעה תחליף באמצעות קישור. ובמקרים מסויימים המלקט בעצמו מתקשר להציע תחליף.
ברשתות אחרות ההודעה על החוסרים נעשית לפני המשלוח וזו יכולה להיות בעייה אם המשלוח לא נעשה מייד עם ההזמנה אלא יום או יומיים לאחר מכן. הלקוח כבר שבוי ונאלץ בכל מקרה ללכת לעשות השלמות במכולת השכונתית.
משווקים עצמאיים
במקביל לפיתוח תחום המשלוחים אונליין על ידי הרשתות הגדולות קמות גם חברות עצמאיות פרטיות אשר מנסות לנגוס חלק מהשוק החדש. אחד המיזמים החדשים שקם לפני מספר חודשים הוא ברינגברינג (BringBring) שהחל לפעול לפני מספר חודשים בברינגברינג מבטיחים להגיע להגיע עם המשלוח לבית הלקוח בתוך 4 שעות. בברינג ברינג אמנם לא גוביםם דמי ביטוח כלל אבל גובים מחירים גבוהים יותר על המוצרים והלקוח גם צריך לרכוש בלפחות 200 שקל. מאחורי המיזם עומדת החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, אשר מחזיקה ב-25% מברינגברינג, לצד מספר משקיעים פרטיים וסופרפארם.
חברות נוספות הפועלות בתחום המשלוחים הם "שוקיט" המצציע משלוחים של פירות וירקות והבית של כרמלה המבצעת מישלוחים של מוצרים משוק הכרמל.
שופרסל משיקה אתר תיירות משותף עם גוליבר; יציע דילים לחברי מועדון הלקוחות
גילת מדווחת על המשך צמיחה חזקה ברווחיות ברבעון השלישי של 2018 ומעלה את התחזית השנתית לשנת 2018 לרווח התפעולי ול- EBITDA המתואם.
למרות העלאת התחזיות יורדת כעת המניה של גילת במסחר בבורסה בתל אביב בכ-5% לשער של כ-37 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-2 מיליארד שקל. השוק התאכזב מהתוצאות ומהתחזית.
גילת הציגה רווח תפעולי על בסיס GAAP של 6.0 מיליון דולר, גידול של כ-80% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ו-EBITDA מתואם של 9.1 מיליון דולר, גידול של כ-28% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
בגילת מעלים את תחזיות הרווח התפעולי על בסיס GAAP ל-22-24 מיליון דולר (מ-17-21 מיליון דולר) ואת ה-EBITDA המתואם ל-35-37 מיליון דולר (מ-30-34 מיליון דולר) לשנת 2018.
ההכנסות של גילת ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו בכ-62.8 מיליון דולר, בהשוואה ל- 69.9 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.
ברבעון השלישי של 2018 גדל הרווח התפעולי על בסיס GAAP ל- 6.0 מיליון דולר, עלייה של 79.6% בהשוואה לרבעון השלישי של 2017.
ברבעון השלישי של 2018 גדל הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ל- 6.5 מיליון דולר, עלייה של 32.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של 2018 הסתכם הרווח הנקי על בסיס GAAP בכ- 8.7 מיליון דולר או 16 סנט למניה בדילול מלא (הכולל הטבת מס חד-פעמית בהיקף של 4.1 מיליון דולר הקשורה לחברת הבת בארה"ב), בהשוואה לרווח נקי על בסיס GAAP של 2.1 מיליון דולר או 4 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון השלישי של 2017.
ברבעון השלישי של 2018 הסתכם הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP בכ- 5.1 מיליון דולר או 9 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס Non-GAAP של 3.6 מיליון דולר או 7 סנט למניה בדילול מלא ברבעון השלישי של 2017.
ברבעון השלישי של 2018 גדל ה-EBITDA המתואם בכ- 27.8% והסתכם בכ- 9.1 מיליון דולר, או 14.5% מההכנסות.
ההנהלה מעדכנת את יעדיה לשנת 2018: הרווח התפעולי על בסיס GAAP עודכן כלפי מעלה ל-22 מיליון דולר עד 24 מיליון דולר (לעומת 17-21 מיליון דולר), וה- EBITDA המתואם עודכן כלפי מעלה ל- 35 מיליון דולר עד 37 מיליון דולר (לעומת 30-34 מיליון דולר). טווח הכנסות עודכן ל- 265 מיליון דולר עד 275 מיליון דולר (לעומת 285-305 מיליון דולר) בעקבות עיכובים מתמשכים מפרוייקטי החברה עבור FITEL בפרו, וכן עקב נקיטת משנה זהירות בהתייחס לזכיית החברה לאחרונה בשני פרויקטים איזוריים נוספים לפריסת תשתית תקשורת בפרו. לאחרונה, החברות אשר הפסידו את הפרויקטים לגילת ערערו על הזכייה והשיגו צו מניעה זמני כנגד הזכייה. לגילת נמסר על ידי FITEL כי היא מאמינה שצו המניעה הושג שלא כדין וכי FITEL מתנגדת לו. גילת איננה צד בהליכים אלו, והיא מאמינה בתוקף, על בסיס חוות דעת משפטית, כי סיכויי ההצלחה של ערעור החברות המפסידות הינם קלושים, אך עם זאת החליטה לנקוט משנה זהירות ולהפחית את תחזית טווח ההכנסות שלה ל-2018.
יונה עובדיה, מנכ"ל גילת התייחס לתוצאות: "אני שמח לדווח כי הרבעון השלישי של 2018 היה רבעון חזק נוסף עבור גילת. המשכנו בשיפור הרווחיות עם גידול שנתי ראוי לציון ברווח התפעולי על בסיס GAAP וב-EBITDA המתואם. אנו המשכנו גם ליהנות מהשקעותינו במנועי הצמיחה שלנו: תמסורת סלולרית ואינטרנט מהיר במטוסים (IFC), ומהמיקוד שלנו בשיפור הרווחיות.
"מבחינה עסקית, גילת זכתה בפרויקטים בהיקפים של מיליוני דולרים ברחבי העולם. פרויקטים חדשים הושגו ברוסיה, סין ויפן, עבור אינטרנט מהיר ולוויינים בקיבולת גבוהה להם תספק גילת מערכות תקשורת מרובות יישומים.
"מבחינה טכנולוגית, השגנו אבן דרך חשובה ביחד עם שותפותינו, Global Eagle ו- Telesatעל ההצגה הראשונה אי-פעם של אינטרנט מהיר במטוסים באמצעות לוויין נמוך מסלול (LEO) וכן יכולת מעבר בין הלוויינים במסלול גאוסטציונרי (GEO) ולווייני ה-LEO של Telesat.
"כמו כן, אנו נשארים אופטימיים ומחויבים להזדמנויות העסקיות שלנו בפרו, למרות שהחלטנו לנקוט משנה זהירות ולהפחית את תחזית ההכנסות השנתית שלנו בעקבות האירועים בפרו שהוזכרו לעיל. עם זאת, אנו בהחלט מצפים כי נתגבר על עיכובים אלו במהלך החודשים הקרובים."
מר עובדיה סיכם: "אנו בטוחים באסטרטגיה שלנו וממשיכים להתמקד במנועי הצמיחה שלנו: תמסורת סלולרית, אינטרנט מהיר במטוסים, ולוויינים בקיבולת גבוהה, כמו גם בחלוקה נכונה של השקעותינו במחקר ופיתוח במטרה לשמור על מובילות המוצרים שלנו לצד המשך השיפור ברווחיות, כפי שבא לידי ביטוי בהעלאת תחזית הרווח השנתית."
אינסוליין תחל בגיוס סכום של עד 20 מיליון שקל, באמצעות פאנד-איט – פלטפורמת גיוס ההון ממשקיעים כשירים בלבד.
מאינסוליין נמסר כי בכוונתה לפעול בשלב הראשון, לגיוס מיידי בסך של 10 מיליון שקל לכל הפחות.
נאור אליהו, יו"ר אינסוליין: "אנו ממשיכים לבצע פעולות במטרה להגדיל את תיק האשראי, לגוון את תיק הלקוחות ולהפחית את עלויות המימון של החברה. במסגרת אסטרטגיה זו השלמנו, מוקדם יותר השנה, גיוס אג"ח להמרה מבית השקעות איביאי, ואנו בוחנים פתרונות מימון נוספים, וזאת במטרה להמשיך ולהציג הישגים עסקיים ולהציף ערך מתמשך עבור בעלי המניות שלנו."
את פאנדאיט (FUNDIT) הקים אתר גיוס ההמונים הד סטארט (Headstart) ופועלים איביאי נכנסה אליו כשותפה אסטרטגית.
ואינסוליין דיווחה לאחרונה על תוצאות המחצית הראשונה של 2018, אשר שיקפו המשך צמיחה מהירה בפעילות האשראי החוץ בנקאי של החברה לתקופה זו. הכנסות החברה באוגוסט הודיעה החברה כי התקשרה בהסכם אג"ח המיר עם אי.בי.אי. בית השקעות כמשקיע פיננסי אסטרטגי לחברה, במסגרתו נקבע כי אי.בי.אי. תעמיד לחברה אג"ח המיר בהיקף של 10.5 מיליון שקל, הנושאת ריבית שנתית בשיעור של 3.75% לשנה.
אינסוליין הפועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי מאז נכנסה לפעילות זו באפריל 2018, באמצעות החברה הבת יעד-שיאן ניהול ויזמות. כמו כן עוסקת אינסוליין במחקר ופיתוח מכשור רפואי ותרופות בתחום הסכרת. משרדי ההנהלה של אינסוליין נמצאים בירושלים.
גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס?
כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?
שביתת העובדים הארוכה פגעה, כצפוי בתוצאות הכספיות של קמהדע ברבעון השלישי. ועדיין, התוצאות של תשעת החודשים הראשונים מצביעות על צמיחה מהירה והתחזיות של ההנהלה אופטימיות.
עושה רושם שגם המשקיעים אופטימיים. המניה של קמהדע עולה כעת במסחר בבורסה בתל אביב בכ-4.5% לשער של 20.8 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-840 מיליון שקל.
ההכנסה הכוללת עמדה על 15.0 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018, ירידה של 35% מ-22.9 מיליון דולר שנרשמו ברבעון השלישי של 2017, בשל עיכוב באספקת המוצרים כתוצאה משביתת העובדים, אשר הגיע לסיומה.
ההפסד הנקי עמד על 2.4 מיליון דולר או 6 סנט למניה, ברבעון השלישי של 2018, בהשוואה להפסד נקי של 0.2 מיליון דולר או 1 סנט למניה ברבעון השלישי של 2017.
EBITDA מתואם עמד על הפסד של 1.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה לרווח של 0.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.
את תשעת החודשים הראשונים סיימה קמהדע עם EBITDA מתואם של כ-7.4 מיליון דולר עלייה של כ-71% בהשוואה ל-4.3 מיליון דולר באותה תקופה ב-2017.
בקמהדע מאשררים את תחזית המכירות השנתית המעודכנת לשנת 2018 של 102 עד 108 מיליון דולר.
החברה חוזה מכירות של 125 עד 130 מיליון דולר לשנת 2019, אשר מייצגות גידול של יותר מ-20% מצפי המכירות של 2018.
ההכנסות מהמגזר התעשייתי ברבעון השלישי של 2018 עמדו על 9.5 מיליון דולר, ירידה של 45 מ-17.0 מיליון דולר שנרשמו ברבעון השלישי של 2017.
הכנסות ממגזר ההפצה עמדו על 5.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018, ירידה של 6% מ-5.9 מיליון דולר שנרשמו ברבעון השלישי של 2017.
רווח גולמי עמד על 2.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018, ירידה של 3.9 מיליון דולר מ-6.4 מיליון דולר שדווחו ברבעון השלישי של 2017. שיעור הרווח הגולמי ירד ל 17% מ-33% שדווח ברבעון השלישי של 2017, בעיקר בשל הפסד חד פעמי בגין פסילת מלאי בתהליך בסך 0.8 מיליון דולר ו-1.8 מיליון דולר עלויות תקורה, הנובעות מהיקף הייצור הנמוך במהלך הרבעון השלישי. הפסדים אלו קשורים במישרין לשביתת העובדים.
הוצאות תפעול, לרבות הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות, הסתכמו ב-5.0 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה ל-6.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.
תזרים מזומנים שנבע מפעילות שוטפת עמד על 1.0 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה למזומנים ששימשו לפעילות שוטפת בסך 1.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.
"בעוד שמדדי ההכנסות והרווחיות שלנו הושפעו, כצפוי, באופן משמעותי ברבעון השלישי משביתת העובדים במפעל הייצור שלנו בבית קמה, הרי במשך תשעת החודשים הראשונים של 2018, הרווח התפעולי והרווח הנקי שלנו השתפרו באופן ניכר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד," אמר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "בהתבסס על הצפי שלנו לרבעון רביעי חזק, אנו מאשררים את תחזית המכירות השנתית שלנו ל-2018 של 102 עד 108 מיליון דולר. עבור 2019, בהתבסס על צפי קיבולת הייצור שלנו וזמינות המוצרים, אנו צופים סך הכנסות כולל בטווח של 125 עד 130 מיליון דולר שמיצג צמיחה של למעלה מ-20 אחוזים בהשוואה לסך ההכנסות הצפויות בשנת 2018. צפי ההכנסות ל-2019 מורכב מכ- 80% מכירות מגזר המוצרים התעשייתיים המיוצרים ע"י קמהדע והיתרה הינן מכירות של מגזר ההפצה בישראל. הגידול הצפוי נובע בעיקר מגידול במכירות של GLASSIA® ו- KedRAB® בארה"ב.
"במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2018, הרווח התפעולי שלנו עמד על 3.9 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי של 1.0 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, אנו מדווחים על רווח נקי של 4.6 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, עלייה משמעותית לעומת רווח נקי של 0.6 מיליון דולר במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2017. ה EBITDA המתואם בתשעת החודשים הראשונים של 2018 עמד על 7.4 מיליון דולר, עלייה של 71% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017. כמו כן, אנו ממשיכים לשמור על צבר מזומנים חזק, לרבות 44.9 מיליון דולר מזומנים והשקעות לטווח קצר בסוף הרבעון השלישי, אשר מספקים לנו את המשאבים הכספיים הדרושים להמשך מימוש התוכנית העסקית שלנו" המשיך מר לונדון.
"תוכנית הפיתוח שלנו ממשיכה להתקדם. לאחר קבלת ייעוץ מדעי חיובי מהוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי של סוכנות התרופות האירופאית בנוגע לתוכנית שלנו למחקר הפיבוטלי שלב 3 המוצע עבור הטיפול הייחודי של החברה באלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) הניתן בשאיפה לטיפול בחולים הסובלים מחסר באלפא-1 אנטיטריפסין (AATD), אנו מגבשים תכנית קלינית מפורטת ומכינים בקשה לניסוי קליני. בארה"ב, אנחנו ממשיכים לקדם את הדיונים עם ה- FDA על מנת להגיע להסכמה בהקדם האפשרי לגבי המתווה הרגולטורי להתקדמות בתוכנית ה-AAT הניתן בשאיפה" סיכם מר לונדון.
דגשים פיננסיים לגבי תשעת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר, 2018
ההכנסה הכוללת עמדה על 66.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, ירידה של 1% מ-67.1 מיליון דולר שנרשמו בתקופה המקבילה ב-2017.
ההכנסות מהמגזר התעשייתי בתשעת החודשים הראשונים של 2018 עמדו על 47.6 מיליון דולר, ירידה של 6% מ-50.6 מיליון דולר שדווחו באותה תקופה ב-2017.
הכנסות ממגזר ההפצה עמדו על 18.6 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, צמיחה של 12% מ-16.5 מיליון דולר שנרשמו באותה תקופה ב-2017.
רווח גולמי עמד על 20.2 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, ירידה של 0.3 מיליון דולר מ-20.5 מיליון דולר שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של 2017. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-31% מ-30% בתשעת החודשים הראשונים של 2017.
הוצאות תפעול, לרבות הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות, הסתכמו ב-16.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018 בהשוואה ל-19.5 מיליון דולר באותה תקופה ב-2017. ירידה זו יוחסה לקיטון בהוצאות המחקר והפיתוח.
רווח נקי עמד על 4.6 מיליון דולר או 11 סנט למניה בתשעת החודשים הראשונים של 2018 בהשוואה לרווח נקי של 0.6 מיליון דולר או 2 סנט למניה באותה תקופה ב-2017.
EBITDA מתואם עמד על 7.4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, עלייה של כ-71% בהשוואה ל-4.3 מיליון דולר באותה תקופה ב-2017.
תזרים מזומנים שנבע מפעילות שוטפת עמד על 4.2 מיליון דולר בהשוואה למזומנים ששימשו לפעילות שוטפת בסך 0.1 מיליון דולר באותה תקופה ב-2017.
בנק ישראל מודיע כי החל משנת 2019 לא ירכוש עוד מטבע חוץ בסכום שנקבע מראש. הדולר נסחר כעת בירידה של כ-0.25% ונסחר ברמה של 3.6733 שקל לדולר.
בשנת 2013 החליטה הוועדה המוניטרית ,על רקע ייסוף חד, על תחילת תכנית רכישות מט"ח שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. באותה העת הוועדה ציינה כי התכנית תיבחן מחדש עם הקמת "קרן העושר" ("הקרן לאזרחי ישראל"), שהייתה צפויה אז להתחיל לפעול במהלך 2018. מדי שנה, הודיע בנק ישראל מראש מה יהיה הסכום שבו ירכוש מט"ח במהלך השנה, במסגרת תכנית זו.
"הקרן לאזרחי ישראל" מתוכננת לקום בשנת 2019, ועל פי ההערכות העדכניות צפויה להתחיל להשקיע כספים בחו"ל בשנת 2020 ולאור זאת, נמסר מבנק ישראל, כי הוועדה המוניטרית החליטה לסיים החל מ-2019 את התכנית, ולא לרכוש מט"ח בסכום שנקבע מראש.
בשנת 2013 רכש בנק ישראל במסגרת התוכנית כ-2.1 מיליארד שקל, בשנת 2014 רכש כ-3.5 מיליארד שקל, בשנת 2015 רכש כ-3.1 מיליארד שקל ובשנים 216 ו-2017 רכש כ-3 מיליארד שקל נוספים. מבנק ישראל נמסר כיפעולות בשוק מט"ח הן חלק חשוב מארגז הכלים המוניטריים שבידי בנק ישראל, ולכן הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק מט"ח אינו מתפקד כיאות.
דירוג קרנות גמישות
הקרן הגמישה הטובה ביותר מתחילת השנה היא קרן אקסלנס תיק השקעות גמיש. הקרן הצליחה לייצר תשואה של 21% ובהתאמה גדלה כתוצאה מהתשואה ובעיקר מגיוסים גדולים מהיקף של 100 מיליון שקל לפני כשנה להיקף של 1 מיליארד שקל.
הסוד של אקסלנס הוא השקעות במניות זרות – כמעט 80% מהנכסים של החברה מושקע במניות בנאסד"ק. זו הסיבה שהקרן הצליחה לייצר תשואה גבוהה, אבל זו גם הסיבה לחולשה ולירידה בתשואה בזמן האחרון.
במקום השני בתשואה – דיאמונד גמישה של איילון. הקרן המנהלת כ-90 מיליון שקל עלתה בכ-19% מתחילת השנהץ גם בדיאמונד היתה צבירה נאה בשנהנ האחרונה כשרק לפני שנה ניהלה הקרן כ-5 מיליוני שקלים.
דיאמונד מתרכזת במניות בוול-סטריט לרבות פייסבוק וטוויטר, לצד החזקה גדולה במניות הבנקים.
הקרנות הגמישות הגדולות סיפקו תשואה נמוכה יותר מתחילת השנה, אבל הן הרבה יותר מפוזרות מאשר שתי הקרנות האלו. הקרן הגדולה בתעשייה היא של אלטשולר שחם ( כ-1.6 מיליארד שקל). הקרן הניבה תשואה של 3.6% מתחילת השנה. אחריה בגודל – מור גמישה שהציגה תשואה של 2% מתחילת השנה והיא מנהלת כ-1.4 מיליארד שקל.
ילין לפידות גמישה שמציגה בדירוגים ארוכי הטווח מיקומים טובים, לא הצליחה לייצר תשואה מרשימה – פחות מ-1% מתחילת השנה, והיא מנהלת כ-430 מיליון שקל.
ניהול תיקים בקרנות נאמנות – מדריך
ראדא מדווחת על הזמנות חדשות שהתקבלו לאחרונה בחברה, בהיקף של כ-12 מיליון דולר.
מעל ל-5 מיליון דולר מכלל ההזמנות התקבלו עבור המכ"מים מבוססי התוכנה של ראדא להגנה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת טווח (C-RAM), מערכות הגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAV) והגנה אווירית לטווחים קצרים (SHORAD). מרבית ההזמנות התקבלו מלקוחות חדשים ואסטרטגיים, ארגוני בטחון אסטרטגיים. מראדא נמסר כי הזמנות אלו הינן בעלות פוטנציאל להזמנות המשך משמעותיות בעתיד. חלק מההזמנות הינן הזמנות המשך אשר התקבלו מלקוחות שביצעו הזמנות ראשוניות מראדא מוקדם יותר השנה.
שאר ההזמנות הן הזמנות המשך למוצרים האויוניים של החברה, בהם מערכות לכלי טיס בלתי מאויישים, מערכות למסוקים, מקליטי וידאו דיגיטאליים, ותחזוקה של מערכות אויוניקה.
ראדא תעשיות אלקטרוניות הינה חברת מערכות אלקטרוניות צבאיות המתמחה בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות, גבולות ומתקנים אסטרטגיים, ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות ניווט אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"
הכנסותיה של ראדא ברבעון השני הסתכמו בכ-6.6 מיליון דולר, גידול של 24% בהשוואה להכנסות של כ-5.3 מיליון דולר ברבעון ההראשון ב-2017. כמו כן, עם פרסום התוצאות של הרבעון השני פירסמה החברה תחזית כי הכנסותיה ב-2018 כולה צפויות לעמוד על 27 מיליון דולר.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-50 אלף דולר, בהשוואה לרווח נקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא של כ-495 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2017.
דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "כפי שהזמנות אלו מעידות, פעילות האוויוניקה שלנו נותרה יציבה ורווחית. ההזמנות שהתקבלו אצלנו נוטעות בנו ביטחון כי פעילות זו תמשיך לשמור על יציבות בשנים הקרובות. מעבר לכך, מנוע הצמיחה שלנו – מגזר המכ"מים מבוססי התוכנה, ממשיך לצבור תאוצה עם הזמנות ראשוניות חדשות בעלות פוטנציאל עתידי משמעותי, שהתקבלו מלקוחות אסטרטגיים. יתר על כן, אנו רואים כי לקוחות חדשים איתם התחלנו לעבוד בתחילת השנה מתחילים לבצע הזמנות המשך. אני שב ומדגיש כי שוק המכ"מים הטקטיים שלנו נמצא עדיין בשלב צמיחה ראשונית, ואנו רואים כיצד הוא צובר תאוצה. אנו מאמינים כי המובילות שלנו בשוק המכ"מים הטקטיים לכוח המתמרן תניב את פירותיה בעתיד הקרוב."
השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)
ראדא קיבלה הזמנות למכמים בהיקף של 5 מיליון דולר; עולה ב-3% במסחר המוקדם
ראדא בחוזה נוסף – 3.5 מיליון דולר
ראדא – גידול בהכנסות ל-6.6 מיליון דולר; צופה מכירות שנתיות של 27 מיליון דולר
מעודכן ל-11/2018
בית המשפט העליון שדן בעתירתן של חברות גז, אשר ערערו על שומות לתשלום היטל השבחה שקיבלו, פסק בפסיקה תקדימית כי תוכנית מתאר ארצית מפורטת עשויה לחייב את בעל הנכס בתשלום היטל השבחה, מאחר ואישורה הביא לעליית שווי המקרקעין שלו.
החידוש החשוב בפסק הדין, שאותו ניסח השופט (בדימוס) אורי שהם בהסכמת השופטים נעם סולברג ודוד מינץ, הוא הפרשנות המרחיבה שנתנו שופטי בית המשפט למונח "תוכנית" בחוק התכנון והבניה אשר עד היום היה נהוג לכלול בו תוכניות מתאר מקומיות בלבד או תוכניות מפורטות. כעת, עם החלטת בית המשפט, הופכת גם תוכנית מתאר ארצית מפורטת לתוכנית המחייבת בתשלום היטל השבחה.
בית המשפט דן בעתירתן של חברות הגז פז גז, החברה האמריקאית לגז וסופר גז שלהן הוציאה הוועדה לתכנון ולבניה בקרית אתא שומה לתשלום היטל השבחה על סך של 180 מיליון שקל, ביחס לקרקעות עליהן יושבות חוות גז הבישול שלהן (גפ"מ).
על אותן חוות גז אישרה המועצה הארצית בשנת 2000 את תוכנית מתאר ארצית 32 (תמ"א 32) לטיפול במשק הגפ"מ, אשר ייעדה את חוות הגז לסגירה. באפריל 2006 אושרה תמ"א 32/ג (תוכנית השינוי), אשר ביטלה הלכה למעשה את תמ"א 32, ואפשרה להותיר את חוות הגז במקומן "לזמן מוגבל", שלא הוגדר בתוכנית, ובכפוף למילוי תנאים שונים, שכללו בין היתר הטמנה של מכלי הגז.
כשקיבלו החברות את השומות הן הגישו ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטלי השבחה שדחתה את פנייתן של החברות כי תוכנית המתאר החלה על הקרקע היא תוכנית מפורטת צריכות חברות הגז בתשלום היטל השבחה.
בשנת 2014 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את עמדת הוועדה המקומית וקיבל את עמדת חברות הגז. בית המשפט קבע גם כי תמ"א הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת אינה בגדר "תוכנית מפורטת", כמצוין בחוק.
בדיון האחרון שהתקיים בבית המפט העליון נקבע כי התכלית הסובייקטיבית המובהקת של החיוב בהיטל "היא הגשמת עיקרון הצדק החלוקתי במובנו הרחב". זוכי התעשרות בעל המקרקעין עקב אישור התוכנית המשביחה, "אינה משמשת אך למימון עלויות ייזום ותכנון התוכנית, אלא מממנת גם את עלויות ביצועה של התוכנית ופיתוחה, וכן עשויה לממן פעילויות…אשר נועדו לרווחת הקהילה בתחום הרשות המקומית בה מצויים המקרקעין".
לאור האמור נקבע כי הפרשנות הלשונית ששנתן בית המשפט המחוזי פוגעת בעיקרון הצדק החלוקתי, סותרת את הפרקטיקה הנוהגת ומבטאת פירוש דווקני וצר, אשר מוביל "לתוצאה בלתי שוויונית ובלתי ראויה, הגם שלשון החוק מאפשרת אחרת", ומשכך יש לדחותה, קבע השופט שהם.
רוכשים נכס מקרקעין? בידקו אם תצטרכו לשלם עליו היטל השבחה בעתיד
הישראלים שממשיכים לגהץ את כרטיסי האשראי ולחגוג באתרי הקניות המקוונים מאפשרים לחברות האשראי להגדיל את ההכנסות. הוצאות שיווק של כאל בעקבות השקת המועדון החדש של שופרסל פגמה ברווחיותה.
כאל, כרטיסי אשראי לישראלסיימה את הרבעון השלישי עם עלייה של כ-14% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. ההכנסות ברבעון השלישי הגיעו לכ-443 מיליון שקל לעומת כ-388 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה.
לעומת הגידול בהכנסות, רשמה כאל ירידה ברווח הנקי ברבעון השלישי והוא הסתכם בכ- 43 מיליון שקל, לעומת כ-57 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. את הירידה של כ-24% ברווח הנקי מסבירים בכאל בהוצאות השיווק אשר נרשמו כתוצאה מהשקת כרטיס המועדות החדש של שופרסל.
הרווח הנקי למניה ברבעון השלישי הסתכם ב39.3 שקל לעומת 51.9 שקל בתקופה המקבילה.
בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכם הרווח הנקי של כאל בכ-121 מיליון שקל לעומת כ-162 מיליון בתקופה המקבילה.
הכנסות החברה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 ב1.256 מיליארד שקל לעומת 1.12 מיליארד בתקופה המקבילה, עליה של 12.1%.
ברבעון השלישי של שנת 2018 עמד מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על 24.6 מיליארד שקל לעומת 21 מיליארד שקל ברבעון המקביל, עליה של 17.3%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על 68.7 מיליארד שקל לעומת 59.3 מיליארד שקל, עליה של כ-16%.
מנכ"ל כאל אמר לאחר פירסום התוצאות כי: "ברבעון השלישי של השנה המשכנו לצמוח בפעילות עסקי הליבה שלנו, דבר שהתבטא בעלייה במצבת הכרטיסים, בגידול במחזורי העסקאות, בגידול בהכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי ובגידול ביתרות האשראי הצרכני והעסקי. אנו ממשיכים ביישום התוכנית האסטרטגית של החברה״