מעודכן ל-06/2022
בדרך כלל הציבור לא קונה בעצמו מניות, הציבור גם לא קונה בעצמו איגרות חוב. נכון, יש כאלו שרוכשים בעצמם מניות, איגרות חוב וניירות ערך נוספים, אבל הם במיעוט.
רוב הציבור נחשף להשקעות בבורסה דרך הגופים המוסדיים, אותם הגופים שמנהלים עבורנו את הכסף שלנו (בתמורה לדמי ניהול כמובן). הגופים המוסדיים מאפשרים לנו השקעה במכשירים ומסלולים שונים ומגוונים – יש את ההשקעות לטווח ארוך, בעיקר קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוח חיים; ויש את ההשקעות הנזילות, שיכולות להתממש בזמן הקצר, ובהן בולטת תעשיית קרנות הנאמנות (Mutual Fund).
קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה הפופולארי ביותר, כשבסך הכל מוצעות לציבור מעל 1,300 קרנות נאמנות בסיווגי השקעה שונים שבהן מנוהלים כ-400 מיליארד שקל, נכון לסוף 2021. כן, המספרים האלו מעידים באופן נחרץ – הציבור קונה קרנות נאמנות, לא מניות ולא אג"ח.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
תעשיית הקרנות – עדיין האלטרנטיבה הבולטת לכסף של הציבור (לזמן קצר ובינוני)
לצד קרנות נאמנות, קיימים מכשירי השקעה נוספים לטווח הקצר והבינוני, כשתעודות הסל שהפכו לקרנות סל, הן האפיק השני מבחינת הפופולריות אחרי קרנות הנאמנות.
קיימים הבדלים גדולים בין קרנות נאמנות לתעודות הסל (ראו כאן השוואה בין המכשירים), אבל יש הבדל עקרוני אחד – קרנות נאמנות במקור נועדו לנהל את הכסף של המשקיעים באופן אקטיבי כדי לייצר תשואה.
תעודות הסל לא מנהלות באופן אקטיבי את הכספים, אלא מנהלות באופן פסיבי, התעודות פשוט עוקבות/ מחקות את המדדים.
תעודה על מדד מניות ת"א 35 תעקוב אחרי מדד ת"א 35. הקרנות (ברובן) עדיין מנהלות את ההשקעות באופן אקטיבי, כלומר קרן על מניות ת"א 35, תחזיק ותפעל להשיג תשואה גבוה מהמדד. הרעיון של קרנות נאמנות הוא שניהול אקטיבי מניב תוצאות טובות, אבל מנגד התומכים בתעודות מנפנפים בכך שלא ניתן לאורך זמן להכות את המדדים ולכן עדיף להשקיע במדדים.
על רקע זה, ובהמשך לגידול בתעשיית המדדים, הקימו חברות הקרנות תחרות לתעודות – קרנות נאמנות מחקות. היכנסו כאן להרחבה על הקרנות המחקות.
כך או אחרת, בסוף 2016 הושק מוצר חדש – קופת גמל להשקעה. מדובר בסוג של תוכנית חיסכון עם הטבות מס והטבות נוספות. מדובר במוצר מנצח שעדיף על המוצרים המתחרים, לרבות פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות. ראשית, הוא מוצר לכל טווח השקעה – קצר, בינוני ארוך; שנית הוא נהנה מהטבות מס – אין מס על רווחי הקופה, ואם החוסכים נשארים עד הפנסיה הם פטורים ממס על מימוש הקופה (בתנאים מסוימים). מעבר לכך מדובר במוצר נזיל, גמיש – אפשר לעבור בין מסלולי השקעה ובין קופות בחברות שונות. כמו כן, דמי הניהול יחסית נמוכים – כאן תוכלו להרחיב על קופת גמל להשקעה.
ובחזרה לקרנות הנאמנות שעדיין שולטות בשוק ההשקעות לטווח קצר ובינוני.
מה זאת קרן נאמנות?
קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאגד פרטים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך סחירים. כלומר, מדובר על קבוצה של אנשים שהזרימה כסף לחשבון מסוים כאשר את כל הכספים האלו מנהל מנהל השקעות/ מנהל הקרן. זאת בעצם השקעה משותפת, מעין תיק השקעות גדול שמנוהל בידי מנהל הקרן.
ההצטרפות לקרן נאמנות נעשית על ידי רכישת יחידות השתתפות בקרן. המחזיק ביחידות אלו זכאי לשותפות ברווחים בהתאם לגודל האחזקה שלו, ולשם המחשה – נניח שיש 2 מיליון יחידות שנרכשו על ידי הציבור, ומתוכם יש לנו 100 אלף יחידות – אז יש לנו בעצם 5% מערך הקרן (100 אלף חלקי 2 מיליון). נניח שכל יחידה נסחרת ב-1 שקל, ונניח שהיתה עלייה ביום אחד של 5%.
אז במקור היו לנו שם 100 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1 שקל). כאשר מחיר הקרן עלה ל-1.05 שקל, הערך של ההשקעה שלנו גדל ל-105 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1.05), כלומר הרווחנו 5 אלף שקל.
ההשקעה בניירות הערך על ידי הקרן מתבצעת על פי תשקיף והסכם נאמנות של הקרן. את תיק ההשקעות של הקרן מנהלים מנהלי השקעות, הגובים דמי ניהול ונאמנות, שמקטינים את התשואה על ההשקעה. ערך תעודת ההשתתפות בקרן נקבע על פי שווי נכסי הקרן (פעם אחת ביום, יש מקרים שפעמיים).
הקרן לא נסחרת בבורסה כמו נייר ערך רגיל; המשקיעים יכולים להעביר הוראות קנייה ומכירה לקרנות עד שעה מסוימת ומחירה של הקרן נקבע בסוף יום המסחר (שווי נכסי הקרן חלקי מספר היחידות); יש קרנות נאמנות שניתן להעביר הוראות אליהן בשני טווחי זמן – בוקר וצהריים, ובהן נקבע שער פעמיים ביום.
המשקיע בקרנות נאמנות קונה את היחידות במחיר הוגן ומקבל בעת המכירה את הערך ההוגן (הכלכלי), בעוד שבמכשירים אחרים שנסחרים באופן שוטף בבורסה – כמו תעודות סל, המשקיע עלול שלא לקבל את הערך ההוגן/ השווי ההוגן שכן מחיר התעודה נקבע בשוק ולא באופן אוטומטי לפי שווי הוגן של היחידה.
קרן נאמנות פועלת בהתאם לתשקיף – עם הנפקת היחידות לראשונה (הנפקה ראשונה) הקרן מפרסמת תשקיף שבו גם מפורטים בהרחבה מדיניות ההשקעה, מדד הייחוס ועוד. על פי התשקיף ניתן לדעת מה אופי הקרן, מה הסיכון של הקרן, מהי החשיפה למניות, למט"ח ועוד.
תשקיף (גם של מניות) הוא המידע הכי חשוב על קרן, הכל נמצא בו. תשקיף של קרנות נאמנות מתפרסם גם אחרי ההנפקה לראשונה. למעשה, אחת לשנה מנהל הקרן מפרסם תשקיף ובו המידע על מדיניות ההשקעה, טווחי השקעה – מינימום מניות, מקסימום מניות, מינימום אג"חים, מקסימום אג"חים, חשיפה למט"ח, ההשקעות של הקרן בכל הנכסים (מפורט עם סכומים אבסולוטיים וכשיעור מסך נכסי הקרן). זהו מידע מאוד חשוב למשקיעים, אפילו קריטי, אבל הרוב הגדול של הציבור לא פתח בחייו תשקיף של קרן נאמנות.
במסגרת תשקיף הקרן, מפרסם מנהל הקרן את הפרטים המזהים של הקרן – שם הקרן ומספר הבורסה של הקרן. כמו כן, מצוין בתשקיף אם הקרן פתוחה או סגורה. קרן פתוחה תמיד מציעה יחידות, כלומר אין הגבלה על מספר היחידות של הקרן.
אם בתקופה מסוימת יש ביקוש אז הקרן תספק אותו, כלומר תנפיק יחידות חדשות. זה לא אומר, אגב, שתמיד יהיה מספר יחידות מקסימלי. במקרים רבים מספר היחידות עולה ויורד באופן משמעותי על פני השנה כתלות בביצועי הקרן ותלות במצב השווקים. לדוגמה, קרן מסוימת יכולה להנפיק 10 מיליון יחידות, אחרי חצי שנה להיות עם 20 מיליון יחידות, ואחרי שנה להיות עם 5 מיליון יחידות.
מול הקרנות הפתוחות שמהוות את רוב הקרנות בשוק, קיימות קרנות סגורות – בהן מספר היחידות מוגבל. כלומר, לא ניתן לעבור רף מסוים, ואם מגיעים אליו הקרן סוגרת את דלתותיה, והמשקיעים לא יכולים לקנות יותר, אלא אם יהיו מוכרים של יחידות הקרן.
מידע נוסף שמתפרסם בתשקיף – סיווג הקרן בפרסום. מנהל הקרן מפרסם את סיווגי העל וסיווגי המשנה של הקרן, אם מדובר למשל בקרן מנייתית זה סיווג העל שלה, ואם היא מתמחה במניות היתר זה סיווג המשנה שלה. כמו כן, מפרסם מנהל הקרן את הביצועים של הקרן ביחס למדד ייחוס/ בנצ'מרק וכך תוכלו לזהות אם מנהל הקרן היכה את השוק, כלומר סיפק תשואה עודפת, או שמא ההיפך – הוא פיגר אחרי מדד הייחוס.
בתשקיף מפורט גם היקף החשיפה של הקרן לגורמי סיכון, לרבות חשיפה למניות וחשיפה למט"ח.
כמו כן, בתשקיף מידע על מסלול המס של הקרן ומידע על שכר מנהל הקרן, משמע דמי הניהול שהקרן גובה, דמי הנאמן וכן מידע על דמי ההפצה/ שיעור ההפצה – שמבטאים את העמלה שמשלם מנהל הקרן לבנק המפיץ (דרכו המשקיע רכש את הקרן). אבל חשוב להדגיש – התשקיף מתפרסם פעם בשנה, וזה לא מספיק להתעדכן לפי התשקיף, כי לא מעט קרנות משנות את הכללים תוך כדי תנועה – שינוי שם, שינויים טכניים (שעות רכישה וכו'), שינויים בדמי ניהול, שינוי במדיניות הקרן – במה היא משקיעה, נעשים גם בתוך התקופה, והסתמכות על תשקיף לא בהכרח מעידה על המצב הנוכחי של הקרן.
מהם יתרונות ההשקעה דרך קרנות נאמנות?
בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, קרן נאמנות מאפשרת השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה.
השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים).
הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים.
הקרנות נזילות: כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מיידי, וזאת להבדיל מהשקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.
אבל לקרנות יש לא מעט חסרונות. ראשית, דמי הניהול בקרנות הנאמנות האקטיביות גבוהים. דמי הניהול במקרים מסוימים גבוהים עד כדי כך שהם לא מאפשרים לקרן להשיג תשואה נטו חיובית. איך זה יכול להיות? הנה התשובה! וגם כאן
סוגים של קרנות נאמנות
ניתן לסווג קרנות נאמנות על פי מדיניות ההשקעה שלהן במוצרים השונים הנסחרים בבורסה (אג"ח צמודות למדד, אג"ח לא צמודות, אג"ח ממשלתיות, אג"ח במט"ח, מניות בארץ, מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתפתחים, אופציות, מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים). כמו כן ניתן לסווג קרנות על פי מדיניות חלוקת הרווחים (קרן צבירה, קרן המחלקת רווחים), וכן על פי אופי ההתאגדות (קרן פתוחה וקרן סגורה) ועל פי מעמד המיסוי (חייבת ופטורה) וסיווג לפי מדיניות השקעה.
מעבר לסוגי הנכסים שבהם משקיעה הקרן, נהוג למיין את הקרנות לפי הקטגוריות הבאות:
קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.
קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.
קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.
קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם ניירות ערך שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.
קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.
אגד קרנות (Fund of Funds): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפיקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.
אגד קרנות מקומיות לא יכול לגבות דמי ניהול ושיעור הוספה, אחרת יהיה כפל עמלות, ומנהל הקרן יכול לרכוש לאגד רק קרנות מהבית. באגד קרנות חו"ל יכול מנהל הקרן לגבות שיעור הוספה וכן הוא יכול להשקיע בקרנות שאינן בניהולו.
קרן כספית: קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או איגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); איגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום.
מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת – קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים; קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות.
סיווג נוסף – קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.
דמי הניהול בקרנות הנאמנות
דמי הניהול בקרנות הנאמנות גבוהים משמעותית מדמי הניהול במוצרים הפסיביים (עוקבי המדדים). דמי הניהול במקרים מסוימים לא משאירים מקום לרווח. ראו כאן – דמי הניהול בקרנות הכספיות מחסלות את ההון שלכם וראו כאן – ככה תבחרו קרן נאמנות בלי שדמי הניהול יחסלו את התשואה.
אתם חייבים לבדוק לפני השקעות בקרנות את דמי הניהול שלהן, זה עשוי לגרום לכם לבטל את החלטת ההשקעה, ומעבר לכך – אחת לתקופה תבדקו בתיק הקרנות שלכם אם לא חלו שינויים בדמי הניהול. חברות הקרנות נוהגות לשנות את דמי הניהול, כשבפועל למרות שהדיווח אמור לעבור אליכם, הוא לא ממש מגיע אליכם.
דמי הניהול בקרנות הם גבוהים מאוד – גם ביחס למכשירים הפסיביים וגם ביחס לתשואה שניתן לקבל. דמי הניהול בקרנות מניות עולים משמעותית על דמי הניהול בקרנות האג"ח ובקרנות השקליות. כאן תוכלו לראות את דמי הניהול השוטפים בכל הענפים כפי שבדקה וחישבה רשות ניירות ערך.
בהקשר של דמי הניהול חשוב לציין שיש עוד עמלות שאתם משלמים – דמי נאמן, מדובר על עמלה נמוכה לרוב כמה מאיות האחוז, אבל לא צריך לשכוח אותה. היא מתפרסמת בתשקיף הקרן, אבל ייתכנו בה שינויים על פני התקופה (בין התשקיפים המתפרסמים אחת לשנה).
עמלה נוספת אם כי פחות שכיחה היא שיעור הוספה – עמלה שערורייתית, עמלה שמתווספת על מחיר הרכישה של הקרן. כלומר, רוכש היחידה משלמת סוג של קנס בשיעור מסוים (שיעור הוספה) כשהשיעור הזה הוא בעצם הפסד מיידי – אם המשקיע מוכר את הקרן ביום למחרת הוא מיד מפסיד את שיעור ההוספה הזה. אז למה בעצם יש אותו, מה הרציונל של שיעור ההוספה? ואיך צריך להתייחס אליו? – תוכלו לקרוא כאן
ועמלה אחרת שלא משולמת ישירות מהלקוח, אבל בסופו של דבר מתגלגלת ללקוח היא עמלת הפצה. מדובר בעמלה שמנהל הקרן משלם לבנק המפיץ את הקרן, וזאת עמלה גבוהה. כאשר המשקיע רוכש קרן נאמנות דרך הבנק, מנהל הקרן משלם שיעור מסוים לבנק – תשלום על כך שהבנק מכר את הקרן שלו/ הפיץ את הקרן שלו. ההוצאה הזו היא שארית מרפורמת בכר (שיושמה החל משנת 2005).
הרפורמה הזו היתה אמורה להשיג תחרות בשוק הקרנות נאמנות גם על ידי החלשת הבנקים. בפועל, הרפורמה גרמה להוצאת הקרנות מהבנקים – הם קיבלו אז מחירים טובים על עסקאות המכירה, אבל השאירה לבנקים עמלות שמנות – עמלות הפצה. זאת ועוד – המטרה העיקרית של הרפורמה היתה לעודד תחרות ולהפחית את דמי הניהול, אבל בפועל מה שהיא עשתה זה להעביר את הכוח מהבנקים לחברות הביטוח וממש לא הפחיתה את דמי הניהול – רק 8 שנים אחריה העמלות באמת ירדו!
סיווג מס של קרנות נאמנות
החל מינואר 2006 מחולקות כל קרנות הנאמנות לשני סוגים בהתאם לסיווג המס שלהן: חייבות או פטורות. הסיווג משפיע על המס שמשלמת קרן נאמנות ועל המס שמשלם המשקיע.
קרן נאמנות חייבת (ח) משלמת מס ישירות לרשויות המס על רווחיה השוטפים. כתוצאה מכך רווח ההון הנוצר בעת פדיון היחידה (הרווח של המשקיע) פטור ממס רווחי הון, וכך גם לגבי דיבידנד. קרן נאמנות פטורה (פ) אינה משלמת מס על רווחיה השוטפים, ולכן רווחי הון ריאליים של המחזיקים בקרן יחויבו במס. הפסד הון שנוצר בפדיון קרן נאמנות חייבת לא מאפשר קיזוז עם רווחי הון בניירות ערך אחרים. הפסד הון שנוצר מפדיון יחידה בקרן פטורה ניתן לניצול כנגד מס על רווחי הון ממכירות של ניירות ערך סחירים ישראליים או מפדיון של יחידות בקרנות נאמנות פטורות.
פרופיל חשיפה של קרן
על פי תקנות משנת 2008, קרנות נאמנות חייבות להגדיר ולפרסם את פרופיל החשיפה שלהן למניות ולמט"ח:
החשיפה למניות: פרופיל החשיפה למניות נקבע בסרגל של 1 עד 6 כאשר פרופיל 1 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%; 2 : עד 30%; 3: עד 50%; 4: עד 120%; 5: עד 200% ו-6: מעל 200%
החשיפה למט"ח: פרופיל החשיפה למט"ח נקבע באותיות לועזיות; A: חשיפה עד 10%; B: חשיפה עד 30%; C: חשיפה עד 50%; D: חשיפה עד 120%; E: חשיפה עד 200% ו-F: מעל 200%
בעלי תפקידים בקרנות נאמנות
מנהל הקרן: הגוף המנהל את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות; המנהל גם יכול להחליט על שינוי בתנאים של הקרן כמו דמי הניהול ומדיניות השקעה (שינוי שיכול להיות בעייתי מאוד מבחינת הלקוחות)
נאמן הקרן: גוף שתפקידו לפקח על מנהל הקרן: לדאוג לקיום הוראות החוק, קיום הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות של מנהל הקרן.
קרן נאמנות אינה רשאית לרכוש יותר מ-5% מהון מונפק של נייר ערך מסוים; מנהל הקרן אינו יכול להחזיק מעל 15% מההון המונפק של נייר ערך מסוים בכל הקרנות שבניהולו; מנהל קרן אינו יכול להחזיק מעל 10% בנייר מסוים
איך בודקים ביצועים של מנהלי קרנות?
בדיקת הקרן על פי תשואה בלבד אינה מספקת מכיוון שלכל קרן יש את מקדם הסיכון שלה. קיימים מדדי ביצוע רבים למנהלי קרנות שמתחשבים גם בסיכון שבקרן, ביניהם מדד ג'נסן המודד את התשואה העודפת בהינתן הבנצ'מרק (התשואה הצפויה), ומדד שארפ שבזכות פשטותו הוא המקובל ביותר לבדיקת ביצועים של קרנות נאמנות וגם של ניירות ערך אחרים.
מדד שארפ: עודף התשואה שבקרן (על פני טווח זמן מסוים) מחולק בסטיית התקן של הקרן (בתקופת המדידה). עודף התשואה מוגדר כתשואת הקרן בניכוי התשואה חסרת הסיכון (ריבית חסרת סיכון: ריבית על אג"ח ממשלתי); עודף התשואה הוא הפרמיה שניתנת למשקיע בגין הסיכון שהוא לקח. סטיית התקן: מבטאת את התנודתיות של הקרן, משמע את הסיכון של הקרן; ככל שמדד שארפ גדול יותר, ביצועי הקרן טובים יותר.
מחירים לקרן נאמנות
מחיר יחידה: סה"כ נכסי הקרן (נטו) מחולק במספר יחידות ההשתתפות. נכסי הקרן כוללים את כל סוגי ניירות הערך לפי מחיר השוק (כאשר אין מחיר שוק, ואין ציטוטים של גוף אובייקטיבי, על מנהל הקרן להעריך את שווי האחזקה). התחייבויות הקרן כוללות את שכר הנאמן, שכר מנהל הקרן (דמי הניהול) עמלות והוצאות הכרוכות בביצוע פעולות, מיסים.
מחיר רכישה: מחיר היחידה בתוספת של עמלות קניה ובתוספת של שיעור הוספה.
עמלות קנייה הן ההוצאות שכרוכות בקניית נכסי הקרן והן מעין מתגלגלות על רוכש הקרן.
שיעור הוספה הוא סכום שמנהל הקרן רשאי להוסיף למחיר היחידה לפי שיקול דעתו אך גובהו המקסימלי של שיעור הוספה נקבע בתשקיף הקרן.
מחיר פדיון: מחיר יחידה פחות עמלת מכירה.
עמלת מכירה היא העמלה בגין הוצאות שהיו כרוכות במכירת נכסי הקרן.
עמלת הפצה: מנהלי הקרנות מעבירים עמלת הפצה בשיעור התלוי בסוג הקרן, לבנקים בהם מתנהלים חשבונות הלקוחות; העמלה הזו יורדת מדמי הניהול של מנהל הקרן.
חישובי תשואות בקרנות נאמנות
תשואת הקרן מחושבת לפי מחיר הפדיון: שער הפדיון בעת המכירה (או בסוף התקופה הנבדקת) מחולק בשער הפדיון בעת הרכישה (או תחילת התקופה הנבדקת).
תשואת המשקיע בקרן הנאמנות שונה מתשואת הקרן והיא מחושבת על ידי חלוקת מחיר הפדיון במחיר הרכישה; ההבדל בין התשואות נובע משיעור ההוספה ועמלות הקנייה והמכירה.
לסיכום, קרנות נאמנות ב-5 נקודות:
1. קרנות נאמנות זה מכשיר פופולארי (עדיין הכי פופולארי)
2. ברוב קרנות הנאמנות הניהול הוא אקטיבי – בחירת ניירות ערך אחרי מחקר שוטף.
3. דמי הניהול ברוב קרנות הנאמנות עדיין גבוהים.
4. הקרנות סובלות מאיבוד נתח שוק לטובת הניהול הפסיבי דרך קרנות סל וקרנות מחקות (שהם הכלי של הקרנות להילחם בתעודות הסל), שהרציונל שלהן הוא עקיבה אחרי מדדים
5. לפני שאתם רוכשים קרן נאמנות תעשו שיעורי בית. המדריך הזה הוא חלק חשוב בשיעורי הבית, כאן כתוב כל מה שצריך לדעת על קרנות ברמה התיאורטית וברמה הפרקטית.
אז אם אתם מעוניינים להשקיע בקרנות, הנה האתרים החשובים לכם ופירוט המידע שתמצאו בהם:
אתר הבורסה, קטגוריית הקרנות – כאן תמצאו הכל, באמת הכל, מידע בחיתוך של מנהלי קרנות, קרנות ספציפיות, חדשות קרנות – שינויים בדמי הניהול, שינויים במדיניות השקעה, שינויים במנהל הקרן, שינויים טכניים בשעות קנייה ומכירה. מידע על היקף הקרן, ביצועים ועוד. כאן, אנו מנסים לספק את החדשות המשמעותיות ביותר.
גלובס קרנות נאמנות – פורטל פיננסי של גלובס שמרכז את כל המידע על הקרנות ותעשיית הקרנות לצד חדשות.
פאנדר, פורטל הקרנות – נתונים ומידע על תעשיית קרנות הנאמנות.
למדריכים קשורים:
שיעור הוספה בקרנות – מה זה?
עמלת הפצה בקרנות – האם זה משפיע עליכם המחזיקים בקרנות?
קרנות זרות – האם זה יביא למהפכה בתעשיית הקרנות
קופת גמל להשקעה – תחרות משמעותית לקרנות נאמנות
ג'ון בוגל – ממציא השיטה הפאסיבית; מהם עקרונות ההשקעה שלו?
חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?
ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?