מעודכן ל-07/2022
מה זה פיקדון מובנה? מה ההבדל בינו לבין פיקדונות אחרים? מהי התשואה בפיקדון מובנה? ועוד ועוד; כאן, במדריך הגג שלנו לתחום הפיקדונות המובנים – "כל מה שרציתם לדעת על פיקדון מובנה" – תוכלו למצוא תשובות לשאלות האלו ולשאלות נוספות, כמו מה היתרונות ומה החסרונות שלו, האם הוא מכשיר השקעה אטרקטיבי, איפה רוכשים פיקדון מובנה, אילו פיקדונות מובנים קיימים, ועוד.
מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון
פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי שרחוק מלהיות פשוט. אבל זה ממש לא אומר שצריך להתרחק ממנו. אומנם התדמית שלו גרועה, פשוט איומה, אנשים מתרחקים ממנו כמו מאש, הוא יוצר קונוטציות שליליות, ומזכיר לאנשים את המשבר הפיננסי של סוף 2008. אבל התדמית השלילית גורמת להרבה אנשים לא להבין שמדובר באחד הכלים הטובים בתקופה של ריבית אפסית. זה לא כלי פשוט, צריך להבין את הסיכונים, צריך להבין מה קורה אם המנפיק נעלם/מתמוטט, זה הרי מה שקרה במשבר 2008 בחלק מהמוצרים המובנים, לרבות איגוח על משכנתאות, אבל בינתיים השתנו השווקים, הסיכון של המנפיק הופחת משמעותית, ולמעשה במקרים רבים הבנקים המתווכים בעסקה ערבים במצב שיקרה משהו למנפיק. זה אמור לבטח אתכם לחלוטין, אבל אתם צריכים לבדוק לגבי הפיקדון המובנה הספציפי שאתם רוצים לרכוש.
היתרונות של הפיקדונות המובנים תפסו גם את המשקיעים בשנים האחרונות. הם כבר מבינים שהם לא מקבלים תשואה סבירה באפיק האג"חי, ובפיקדונות רגילים התשואה מתקרבת לאפס, ולכן הם פה ושם נכנסים לתחום הפיקדונות המובנים. על פי ההערכות, היקף ההשקעות בתחום מסתכם בכ-8 מיליארד שקל, והוא עולה בצורה משמעותית משנה לשנה. בבנקים גם ממליצים ללקוחות לגוון עם המוצרים המובנים בסדר גודל של 10%, אולי קצת יותר. אז האם זה כדאי?
פיקדון מובנה – פיקדון עם אפסייד
פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה שמצד אחד יש לה תכונות של פיקדון (כאן תוכלו לקרוא על פיקדונות רגילים), כלומר השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשיג תשואה נאה. אז מה זה בעצם פיקדון מובנה, ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת?
ובכן, בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים, בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס. נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולכאורה לא יכולים להפסיד. אבל זה לא ממש מדויק. אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם בין שנה לשלוש שנים).
על כל פנים, חשוב להדגיש – ההבטחה של הקרן הנומינלית היא של יצרן המכשיר, אבל כבר היו דברים מעולם, ויצרני מכשירים, כמו בתי השקעות, חברות שעוסקות במכשירים מובנים, נפלו. לכן חשוב מאוד לבדוק אם הבנק המשווק אחראי וערב לקרן ההשקעה. במקרים רבים זה אכן כך. אתם תוכלו לקרוא ולבדוק זאת, בעמוד הפיקדון המובנה שכל בנק מפרסם.
בשנים האחרונות הבנקים העיקריים שמציעים ללקוחותיהם פיקדונות מובנים הם בנק לאומי והבנק הבינלאומי, וכאן באתר תוכלו לקבל מידע על פיקדונות מובנים חדשים.
לא פיקדון רגיל; אפשר להפסיד ריאלית
המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; המשמעות היא הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי, אם כי בשנים האחרונות על רקע המדד הנמוך, הוא נמוך מאוד.
נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 1% בשנה והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי, כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה; אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית המבטאת הפסד ריאלי של כ-3% בקירוב; זה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו. לא ביג דיל בתקופות של אינפלציה נמוכה, כמו בשנים האחרונות שמדד המחירים אפילו שלילי.
ההפסד הריאלי התיאורטי עלול להרחיק משקיעים, ועדיין זה לא מצביע על כך שהפיקדונות המובנים לא יכולים להיות השקעה לגיטימית ואטרקטיבית. זה רק אומר שצריך להבין שההבטחה שמדברים עליה על הגבלת הפסד היא נכונה חלקית. צריך כבר בשלב ההפקדה לשקלל את התרחיש הפסימי ולהבין שאפשר להפסיד על ההשקעה כתלות במספר השנים של הפיקדון.
אחרי שמבינים שההשקעה בפיקדון המובנה, להבדיל מפיקדון רגיל, עלולה להסתיים בתשואה שלילית ריאלית, צריך לבחון את היתרונות והחסרונות האחרים של המכשיר הפיננסי הזה. מי שרוצה תשואה נמוכה ואפילו אפסית – 0.1%-0.5% בשנה – אך מובטחת, צריך להשקיע בפיקדונות הבטוחים. מי שמעוניין להשיג תשואה גבוהה יותר ומוכן להסתכן במידה מסוימת, הפיקדונות המובנים דווקא יכולים להיות אפיק השקעה מעניין עבורו. אחרי הכל, קבלת קרן השקעה מובטחת שמבטאת הפסד מדד שמוערך ב-1% בשנה זה לא הפסד עתק. מצד שני, המשקיע יכול ליהנות ממענק תשואה, מאפסייד שיכול להיות משמעותי.
תרחישים ותשואות
השיטה ברוב הפיקדונות המובנים היא הצמדות לנכס בסיס מסוים. זה יכול להיות מדד מניות, למשל סקטור פיננסי בארה"ב, מדד ת"א 35, מדד המניות בקוריאה, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד. זה יכול להיות מניות ספציפיות, בעיקר מניות גדולות, ישראליות – טבע, כיל, אמדוקס, צ'קפוינט, או זרות – גוגל, מיקרוסופט, שברון, מקדונלד'ס ועוד. זה יכול להיות מטבע חליפין – דולר, אירו ועוד. בהינתן נכס הבסיס המסוים, יצרן הפיקדון המובנה מגדיר תנאים לקבלת מענק תשואה.
לרוב, אם נכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון לקבל תשואה בשיעור מסוים ידוע וקבוע מראש מהעלייה של נכס הבסיס. לדוגמה, נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית טבע, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון – נניח שנתיים – המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה. אזי המשמעות היא שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%). יש להדגיש כי בדרך כלל מגדיר חוזה הפיקדון המובנה שבתשואה של עד שיעור מסוים, יזכה המשקיע בתשואה בשיעור השתתפות מסוים. המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו 30%, אזי עובדים להתניה הבאה – משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה 3%. כאן חשוב להדגיש שמספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה. נשמע מוזר, אבל ככה זה עובד. המשקיע מקבל את המענק הגדול, התשואה הגבוהה, בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, שממנו ומעלה המענק נופל דרמטית.
קיבלנו כאן מעין מענק במדרגות, אבל לא בקשר ישיר – המשקיע מאמין בנכס הבסיס ומרוויח, אבל אם נכס הבסיס עלה יותר משיעור מסוים, הרווח דווקא יורד. מנגד, אם נכס הבסיס יורד, מקבל המשקיע את הקרן המובטחת שהיא כאמור נומינלית ומגלמת הפסד ריאלי.
סיכום ביניים – ההשקעה בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) נקבעת מראש למשך תקופה מסוימת ויש לה בדרך כלל שלוש אפשרויות – אם נכס הבסיס יורד מובטחת רצפה, כלומר קרן ההשקעה הנומינלית שמבטאת כאמור הפסד ריאלי; אם נכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, מובטחת תשואה נאה לפי שיעור השתתפות מסוים; אם נכס הבסיס עולה מעבר לתשואה הזו אפילו באחד מימי תקופת הפיקדון מובטחת תשואה נמוכה יחסית על כל תקופת הפיקדון.
הצד החיובי, אפסייד לתשואה נאה; הצד השלילי, השקעה לא נזילה
אז איך זה נראה לכם? זה אולי לא פיקדון רגיל עם תשואה מובטחת, אבל יש לזה גם יתרונות – מוותרים על הביטחון שבתשואה, מגדרים את ההפסד הפוטנציאלי, ואפשר להרוויח לא מעט אם התרחיש שהאמנתם בו מתקיים. כאמור, בשנים האחרונות יצא לפיקדונות המובנים שם רע, בעיקר בגלל משבר הסאב-פריים שהיה מושתת על ייצור של מכשירים פיננסיים מתקדמים על משכנתאות שהם סוג של קרובי משפחה לפיקדונות המובנים האלו, אבל הם שונים במהותם – נכס הבסיס הוא לא תזרימי המשכנתאות, אלא ניירות ערך סחירים. בינתיים, למרות המאמצים הגדולים של הבנקים המקומיים להחדיר את המכשירים האלו, הם לא הפכו ללהיט גדול, אבל על רקע הריביות הנמוכות מאוד שמקבלים באפיקים הסולידיים, התחום הזה של פיקדונות מובנים של הבנקים, הולך ומתרחב. בהקשר זה, יש להדגיש שהבנקים הם לא יצרני המכשירים, אלא משווקי המכשירים. בדרך כלל הבנקים מקבלים מהיצרן – בנקי השקעות בעיקר בחו"ל, או חברות שמתמחות בייצור מכשירים כאלו – את המכשיר עם התנאים, ודרך מערך הייעוץ, השיווק והאינטרנט שלהם הם מעבירים את המידע ללקוחותיהם וללקוחות פוטנציאליים.
הטענה שמושמעת בשנים האחרונות נגד הבנקים היא שהבנק בעצם גוזר קופון שמן, 3% עד 5%, על שיווק המכשיר, כאשר בפועלמדובר במכשיר מבוסס נגזרים שאפשר לייצר אותו "בבית" בעלויות נמוכות יותר. זה אולי נכון, אבל הבנק משווק את החבילה המוגמרת, בלי המחשבה וההכנה מאחורי הקלעים, על איזה מדד או על איזו מניה להשיק פיקדון מובנה, באילו תנאים, אילו נגזרים להפעיל, איזה סוג של הצמדה, לכמה שנים וכו'. כלומר, "בבית" לא באמת ניתן בפשטות להגיע לאותו מכשיר, וגם אם כן זה כרוך בהרבה מחשבה ועבודת הכנה, זה ממש לא פרקטי לרוב האנשים, וזה לא בהכרח יותר זול בשקלול העלויות מסביב. הבנקים, זה ברור, לא עובדים בחינם, אבל לכו תנסו לבד לבנות פיקדון מובנה על טבע, וסביר שאחרי כמה שבועות או חודשים של בירורים על שוקי הנגזרים והאופציות, תחזרו להצעה של הבנק, למות שהיא מגלמת עלות לא קטנה.
בדומה להשקעה בפיקדון, ההשקעה בפיקדון המובנה כרוכה בוויתור על נזילות, וצריך לקחת את זה בחשבון. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז זה בדרך כלל כרוך בקנס מאוד גדול. זה אולי אחד מהחסרונות הגדולים של ההשקעה הזו לצד ההפסד הריאלי בתרחיש הפסימי ולצד חיסרון מובנה נוסף – החשיפה ליצרן המכשיר הפיננסי.
הפיקדון המובנה מיוצר על ידי יצרן שהבנק משווק אותו. במקרים מסוימים שהולכים ומתרחבים הבנק עצמו מייצר ומשווק את הפיקדון המובנה. אבל מה קורה אם היצרן עצמו נקלע לבעיות פיננסיות? זה הרי כבר קרה בעבר – עיינו מקרה ליהמן ברדרס. המשקיעים בפיקדון המובנה חשופים לסיכון של מנפיק הפיקדון, ולכן חשוב מאוד לברר מול הבנק שמשווק את הפיקדון המובנה, איפה הוא בתוך המכלול הזה – האם הוא מספק ערבות מלאה לכספכם? האם הוא רק מתווך? האם הכסף נמצא בחשבון ייעודי כך שגם אם יקרה משהו ליצרן, כספכם מובטח? רשות ניירות ערך פועלת לאחרונה ליישם תקנות בעניין, אבל עד שייושמו, אתם צריכים לבדוק היטב מה קורה בתרחישים האלו ומי אחראי לכספכם.
לבדוק את חישוב התשואה
מעבר לבירורים האלו, אתם צריכים כמובן לברר במדויק את תנאי החוזה בעת רכישת הפיקדון המובנה. לרוב החוזה מחלק את האפשרויות לשלוש, אבל יש יוצאים מהכלל ויש גם חישובים מורכבים יותר מחישוב תשואה סטנדרטי. למה הכוונה? בדוגמה המוזכרת – פיקדון מובנה על טבע, הגדרנו תשואה של עד 30% כתשואה שמזכה בשיעור השתתפות של 80%, אבל מה זאת התשואה הזאת? בדוגמה הגדרנו תשואה מיום ההפקדה ועד סיום תקופת הפיקדון. זה המצב הנורמלי, הטבעי והשקוף. אבל במקרים לא מעטים, חישוב התשואות שאתם תראו בפיקדונות המובנים לצורך חישוב המענק, מורכב יותר.
החישוב הפופולרי ביותר (לאחר החישוב הרגיל – מיום ההפקדה ועד תום תקופת הפיקדון) הוא חישוב הממוצע הרבעוני – כלומר אחת לשלושה חודשים תחושב התשואה על נכס הבסיס ובסוף התקופה יעשו ממוצע של כל התשואות הרבעוניות. אם מדובר בנכס בסיס שלאורך התקופה עלה , אז הממוצע הרבעוני יהיה נמוך מהתשואה לאורך התקופה; אבל אם מדובר בנכס תנודתי שדווקא ירד לאורך התקופה, אזי החישוב הרבעוני יכול למתן את התנודות ולהקטין את ההפסד. זה הופך את ההשקעה בפיקדון המובנה למתוחכמת.
עוד יותר, אבל זה לא צריך להפחיד אתכם – אחרי שאתם עושים שיעורי בית ומבינים את הסיכונים – הפסד תשואה אלטרנטיבי (הפסד ריאלי); חוסר בנזילות; סיכון המנפיק – אתם צריכים להעריך את התשואה של נכס הבסיס – תשואה בהתאם למוגדר בחוזה הבסיס, כלומר תשואה לאורך התקופה או ממוצע תשואות רבעוניות. את זה אפשר לנסות ולהעריך בעזרת ההיסטוריה של הנכס בסיס וההערכות של האנליסטים. זאת נבואה, אבל כל עוד המרווח שבו אתם לא מפסידים הוא גדול, אולי שווה ללכת על זה. זה סיכון מול סיכוי, כמו בכל השקעה, אבל האמת היא שהפיקדונות המובנים מספקים במקרים רבים סיכוי לתשואה נאה ביחס לסיכון שהם מגלמים – הדאונסייד מוגבל, האפסייד מרשים.
ואחרי כל התיאוריה הזו, אנחנו מקווים שאתם מבינים שמדובר במוצר לגיטימי ואטרקטיבי שפשוט סובל מתדמית גרועה. ואם אתם בעניין של להשקיע, וזה כבר דורש הבנה יותר מעמיקה או ייעוץ מעמיק מגורמים מוסמכים, תוכלו למצוא פיקדונות אטרקטיביים אצלנו באתר – כאן; ואם אתם עדיין מעוניינים להישאר סולידיים ביותר עם פיקדונות רגילים, תוכלו למצוא פיקדונות שוטפים – כאן.