מעודכן ל-03/2018
לאחד את חשבונות הפנסיה – זו לא סתם סיסמא, זה שווה לכם הרבה כסף, אז איך האוצר עוזר לנו לאחד את חשבונות הפנסיה; כמה זה יחסוך לנו, האם בכל מקרה כדאי לאחד (לא)…
יש לכם כמה חשבונות פנסיה? הגיע הזמן לאחד אותם. האוצר פועל לאיחוד אוטומטי של כל הקרנות תחת קרן פנסיה אחת פעילה – ככה תחסכו בדמי ניהול, וככה תהיה לכם שליטה על הכסף שלכם. המהלך של האוצר החל עוד בשנת 2016, נמשך לשנת 2017 עם כוונה להמשיך גם בשנת 2018 – באוצר מסבירים שקיימים כמעט 2 מיליון חשבונות לא פעילים שאין באמת צורך בהם, הם יכולים להתחבר לחשבונות הפנסיה הפעילים. מדובר על חיסכון גדול בעמלות דמי הניהול מכיוון שבחשבונות לא פעילים גובות החברות דמי ניהול גבוהים ואפילו מקסימליים ואילו בחשבונות פעילים דמי הניהול נמוכים יותר. על פי ההערכות מדובר בחיסכון מצרפי שנתי של 100-150 מיליון שקל בשנה – כמה עשרות טובות של שקלים בשנה לכל בעל חשבון.
עם זאת, בהמשך לאיחוד שכבר נעשה בשנים 2016 ו-2017, נותרו כמובן פחות חשבונות לא פעילים ובהתאמה ערך החיסכון ירד, אם כי הוא עדיין ממשעותי ומוערך ב-50 מיליון שקל.
האוצר שולח ויישלח עוד מכתבים על איחוד החשבונות, כאשר ברירית המחדל היא איחוד קופות – זה נכון ברוב המקרים, אבל חשוב לשים לב שאם החשבון הלא פעיל גדול יחסית ויש בו ביטוח, זא הוא יכול להיות עדיין כדאי לכם. ביטוח חיים הוא לא ביטוח כפול – כלומר, ניתן לבטח בכמה מקומות ואם חלילה מופעל הביטוח, הנהנים מקבלים מכל מקום את הפיצוי. כך שיש ערך בביטוח שנמצא בקרן הפנסיה גם אם היא לא פעילה, וייתכן שהביטוח הזה הוא דווקא בתנאים טובים. ככל שערך הקופה הלא פעילה נמוך יותר, כך אין לזה באמת ממשעות גדולה, אבל אם דמובר על קופה עם היקף משמעותי – מומלץ לבדוק.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הבעיה – ריבוי חסכונות פנסיוניים
מסתבר שאנחנו הישראלים חוסכים לפנסיה במספר מקומות. לרוב זה נובע ממעבר למקום עבודה אחר, אנחנו משאירים את הפנסיה הקודמת, ופותחים חשבון פנסיה חדש, וככה אנחנו בעצם צוברים עוד ועוד קרנות פנסיה, וזה לא רק זה – יש לנו כמה קופות גמל – אחת שאמא פתחה, אחת שפתחנו בעצמנו, ואחת שפתחנו במקום העבודה, ויש גם כאלו עם כמה ביטוחי מנהלים.
ואז מתקבל שלישראלי הממוצע יש מעל 2 חשבונות פנסיה, ואולי 3-4 חשבונות של פנסיה, גמל וביטוח מנהלים, ויש גם כאלו עם מעל 10 חשבונות. מי צריך את כל החשבונות האלו? אתם בטח שלא; החברות המנהלות, כנראה שכן. אתם משלמים דמי ניהול על כל אחת מהקרנות האלו, גם אם מדובר בקרן / קופה קטנה, ואיחוד של החשבונות יחסוך לכם כסף (אפילו הרבה כסף). מעבר לכך – איחוד של החשבונות תחת מקום אחד, ייתן לכם "יתרון לגודל" ותוכלו להתמקח על הדמי ניהול בצורה נחושה ועקשנית יותר. לדוגמה – 50 אלף שקל חיסכון בפנסיה, זה לא כמו לאחד את כל הכספים תחת בית אחד ולהגיע ל-150-200 אלף שקל – הגוף רוצה אתכם ומוכן להפחית לכם בדמי הניהול – אז אל תוותרו, גם אם מדובר בסכומים קטנים יותר; ובפועל מדובר על סכומים גדולים יותר – היקף החשבונות הלא פעילים מגיע למחצית מסך היקפי הקרנות והקופות! סדר גודל של 2 מיליון חשבונות בהיקף מוערך של 25-30 מיליארד שקל.
איחוד קרנות = יתרון לגודל
איחוד קרנות הפנסיה, כפי שמתכנן האוצר הוא אוטומטי (מעין עקוב אחריי אוטומטי – הקרן הלא פעילה עוקבת אחרי הקרן הפעילה), אתם לא צריכים לעשות שום דבר בעניין. לא ביחס לעבר ולא בעתיד כשתעברו מקום עבודה ותהיה לכם קרן פנסיה או קופת גמל שתהפוך לרדומה.
ולמה בעצם אנחנו "שוכחים" מקרנות הפנסיה הקודמות (במקומות עבודה קודמים)? אז לרוב, פשוט אין לנו ברירה. מה אנחנו מבינים בפנסיה? מבינים שיש הפרשה חודשית וכמעט זהו, לא באמת יודעים מהם דמי הניהול, לא באמת יודעים האם הכסף בקרן יספיק לנו לפנסיה מעדיפים לדחות את הטיפול בנושא היחסית מפחיד ולא ברור הזה. כלומר מדובר בבורות מסוימת (ותסלחו לנו…) ואת הבורות הזו מנצלים מנהלי ההסדרים הפנסיוניים. במקום העבודה החדש, במקרים רבים, "מדביקים" לכם סוכן ביטוח/ יועץ פנסיוני ואותו אדם (או גוף) שמנהל את הפנסיות בפירמה, מושך אתכם לקרן המסוימת שנוחה וטובה לו. זה סוג של המלצה, אבל במקרים רבים זה כמעט מחייב אתכם. ולמה הסוכן עושה זאת? פשוט – הוא לרוב יילך למקום שמבטיח לו הנסה ורווח גבוהים יותר, במיוחד אם יש אלטרנטיבות השקעה דומות (כלומר, אם יש קרנות די קרובות שעל אחת מהן הוא מרוויח יותר – הוא ייבחר לכם כמובן את זו שבה הוא מרוויח יותר).
אדם עובר בממוצע 4-5 מקומות עבודה וזה רק הולך ומתרבה (אגב, עד לפני שני עשורים, הממוצע היה שני מקומות עבודה); ועל הרקע הזה ריבוי של קרנות פנסיה וקופות גמל הוא תופעה נפוצה.
כמה נחסוך מאיחוד הקרנות?
ברגע שקופת הגמל וקרן הפנסיה הפכו ללא פעילות, דמי הניהול עליהם קופצים (בקופות ל-1.05% על הצבירה; בקרנות זה לרוב – 0.5% מהצבירה). על פי הערכות של גורמים בתחום איחוד הקרנות יחסוך סדר גודל של 100 מיליון עד 150 מיליון שקל בדמי הניהול, הרבה מאוד כסף, ומדובר על חיסכון שנתי ממוצע של עשרות שקלים עד 150 שקלים לחוסך יחיד, ולאורך תקופת החיסכון מדובר באלפים רבים עד עשרות אלפים.
יתרון נוסף באיחוד הקרנות הוא בכיסוי הביטוחי. זה עובד כך – בקרנות הפנסיה בהן אנו מפקידים מדי חודש יש גם כיסויים ביטוחים שונים (לרבות אובדן כושר עבודה, ולרבות ביטוח שאירים במקרה של פטירה), והכיסויים האלו משולמים כפרמיה שהיא יחסית להיקף הקרן, והמשמעות היא שככל שהקרן גדולה יותר כך שיעור הפרמיה יורד, כלומר נשלם פחות (באחוזים) על היסוי הביטוחי, וזה עוד סיבה טובה לאיחוד הקרנות פנסיה.
ויתרון נוסף הוא פשוט – השליטה והנוחות. כל הכסף יהיה בחשבון אחד, ותדעו מה קורה עם הכסף שלכם; בעוד שבעבר, הרוב בכלל לא מודעים לחלק מהקרנות והקופות שלהם, וגם אם כן, אז מרוב אפיקי חיסכון, פשוט לא הבינו ושלטו בכמה כסף יש להם לפנסיה.
בקיץ 2016 נקבע המועד לאיחוד האוטומטי של הקרנות פנסיה, וכבר כיום אתם יכולים לדעת איזה קרנות, קופות וביטוחי מנהלים יש לכם – לאיתור קרנות פנסיה וקופות גמל. אבל , מהי בעצם קרן פנסיה לא פעילה, ומי קובע מה יאוחד ומה לא? אז בראש וראשונה צריך שיהיה חשבון פעיל, חשבון שהופקדו אליו כספים בחודשים שלפני האיחוד. החשבון הפעיל יהיה זה שאליו יתחברו/ יתמזגו החשבונות הלא פעילים.
בפועל, לצורך מיזוג החשבונות, יאותרו באופן אוטומטי החשבונות הלא פעילים והם יועברו לקרנות פנסיה פעילות. מיד לאחר המיזוג, יעביר משרד האוצר לקרן הפנסיה הפעילה של החוסך את הנתונים על החשבונות הלא פעילים של החוסך, והקרן תדאג להעברת החשבונות (מיזוג לקרן הפעילה).
חוסכים שלא ירצו להעביר את הקרן הלא פעילה, יוכלו לבקש מהקרן (ואפשר גם דרך אתר האינטרנט של הקרן). חוסכים שיש להם כמה קרנות פעילות (וזה קורה אם הם עובדים בכמה מקומות עבודה) יקבלו הודעה מהקרנות הפעילות ויצטרכו לבחור לאן להעביר את הקרנות הלא פעילות (ולהודיע בכתב ).
זעזוע בשוק הפנסיה?
ומה יקרה בשוק הפנסיה בעקבות הניוד של החשבונות הלא פעילים? נראה שבמקומות בהן יש חשבונות רדומים בשיעור ניכר, תהיה ירידה בהיקף הכספים המנוהלים, בעוד שהמקומות עם שיעור נמוך של חשבונות לא פעילים, יזכו לקבלת כספים (ימוזגו אליהן החשבונות הלא פעילים ממקומות אחריםן). במבטחים החדשה, הקרן הגדולה ביותר יש יותר מ-1 מיליון חשבונות מתוכם כ-500 אלף חשבונות לא פעילים, והיחס הזה (פחות או יותר) נשמר גם בקרנות הפנסיה הגדולות הנוספות – מקפת אישית, מיטבית ועוד. מנגד, בקרנות הקטנות והחדשות של הלמן אלדובי ושל אלטשולר שחם, היחס שונה – שם הקרנות הפעילות גדולות פי 2 ויותר מהקרנות הלא פעילות, ולכן ייתכן שהם ייהנו מהמהלך של הניוד.
מה צריך לעשות?
ומה אתם צריכים לעשות רגע אחרי הניוד. הכי חשוב לוודא שהכל עבר כמו שצריך; כבר ראינו שהעברות של כספים בקופות גמל ובפנסיה לוקחות זמן, ויש בדרך טעויות לא קטנות – אתם צריכים לוודא שמה שהיה בקרנות רגע לפני זה מה שיש בקרנות רגע אחרי – נשמע ברור וטריוויאלי, אבל מאוד חשוב – קחו הסכום בקרן הפעילה, הסכום בקרן הלא פעילה, חברו אותו ובדקו מה יש לכם בקרן הממוזגת – זה צריך להיות באותה הסביבה. למה לא בדיוק? כי כנראה שלא תראו את הסכום באופן מיידי (רגע אחרי), אלא לאחר חודש/ חודשיים (ונקווה שלא יותר) ובינתיים ההשקעות בקרנות אמורים לייצר תשואה (אם כי בחודשים הראשונים של השנה התשואה דווקא שלילית); ואז אם אתם רואים שהסכום באותה הסביבה, אתם יכולים לעבור למשימה השנייה – הפחתת דמי הניהול.
אתם מתקשרים או פונים בטלפון לקרן שלכם, מסבירים שאתם לקוחות וותיקים ושאתם יודעים ורואים כמה אחרים משלמים, ואתם משלמים יותר, ובמיוחד לאור איחוד הקרן והגידול בהיקפה, אתם רוצים/ דורשים הנחה בדמי הניהול – גם בצבירה (דמי ניהול שנתיים על כל הסכום) וגם בהפקדה (דמי ניהול על הכסף שאתם מפקידים מדי חודש). אל תחששו, יש לכם סיכויים טובים להפחית את דמי הניהול.
למדריכים קשורים: