עלות יום השבתון בבחירות 5 מיליארד שקל, לא כולל יותר מ-300 מיליון שקל על כלל הבחירות
יום הבחירות הוא בעיקרון יום שבתון, אבל לא לכולם וגם קשה לאכוף אותו. מי שלא מקבל יום שבתון הם נהגים בתחבורה ציבורית , בתי אוכל ומסעדות עובדי ועדת הבחירות ועוד. כך או כך יום השבתון עולה המון כסף למשק, והפעם יותר מהפעם הקודמת. מערכת הבחירות הפעם צפויה לעלות יותר מ-300 מיליון שקל. ובנוסף 5 מיליארד שקל בלבד על יום הבחירות על הפסדי יום עבודה. תקציב ועדת הבחירות עומד על 285 מיליון שקל, 17% יותר מבחירות 2015, אז היה התקציב כ-240 מיליון שקל.
הפעם נוסף לכך גם חוק בחירות הפריימריז. על פיו ח"כים מקבלים מימון מלא לפריימריז. על פי החוק אסור לח"כים לקבל תרומות ובמקומן הם מקבלים הלוואות, ואלו הופכות למענקים במקרה שהח"כ נבחר. עלות החוק מוערכת ב-20-30 מיליון שקל.
עלות יום עבודה למשק מוערכת ב־5 מיליארד שקל, משום שהתמ"ג של ישראל עומד על 1.26 טריליון שקל ומספר ימי העבודה ב־2018 יהיה 249. העלות הזאת כמובן נגבית מהמשק גם כשהבחירות נערכות במועדן, אולם במצב שבו יש בחירות בישראל בכל שלוש שנים העלות גדלה משמעותית.
מלבד המימון לפריימריס, במהלך שנת בחירות זכאית כל מפלגה גם ליחידות מימון על כל מנדט שזכתה בו בבחירות הקודמות, וכן ליחידת מימון נוספת עבור הסיעה. גובה יחידת המימון שנקבע במארס 2017 עמד על 1.395 מיליון שקלים.
ההכנסות הצפויות למשק הם 25% מס הנגבים ממי שעובד עבודה זמנית ביום הבחירות וכן הכנסות נוספות מבתי העסק הפתוחים והקניונים.
נוסף לכך חברי הכנסת שיצאו לפגרת הבחירות ממשיכים לקבל שכר חודשי של 42.5 אלף שקל ברוטו, מבלי שיצטרכו כלל להגיע לכנסת: כארבעה חודשי שכר.
כמו כן הכנסת תתחיל לעבוד באמת רק במושב הקיץ שייפתח באמצע מאי, ויימשך כחודשיים וחצי. אחריו ייצאו הח"כים לפגרה עד נובמבר. בכל 2019 צפויים להם רק 4.5 חודשי עבודה.