מעודכן ל-08/2021

אנחנו יודעים שאתם רוצים לחסוך, גם בעמלות – אז ככה תחסכו בעמלות ניירות ערך!

חלק גדול מהרווחים של הבנקים מגיע מעמלות (סביב מחצית מהרווחים) וחלק גדול מהעמלות הוא מעמלות ניירות ערך (סביב מחצית) . הרווח הזה של הבנקים הוא ההפסד שלכם – הציבור שפועל ומחזיק בניירות ערך. על רקע זה, הפיקוח על הבנקים דרש כבר לפני שנתיים, מהבנקים להציג אחת לחצי שנה את עמלות ניירות הערך שהם גובים מהלקוחות, כך סברו בפיקוח על הבנקים, הציבור יוכל להשוות ולהוריד עלויות – בינתיים זה לא ממש קורה. אם תחזרו לעדכונים הקודמים שלנו (מדי חצי שנה) תראו שהירידה בעמלות היא מינורית, אם בכלל.

למידע על עמלות ניירות ערך אצל הברוקרים הפרטיים/ בתי השקעות

מתי משלמים בעצם עמלת ניירות ערך? ובכן, אתם, המשקיעים ומחזיקים בניירות ערך, משלמים על כל הוראה (קנייה ומכירה של מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל) הרבה כסף בין 0.15% ל-0.4%  ואתם משלמים עמלה מאוד מוזרה שנקראת דמי ניהול – בממוצע 0.3%-0.4%. העמלה הזו כונתה בעבר דמי שמירה וביטאה את שמירת ניירות הערך על ידי הבנק – מה הניירות יכולים לברוח? יכולים להיגנב? אז בגלל הביקורת הזו , פשוט החליפו את השם לדמי ניהול – כל ההוצאות שקשורות בניהול תיק ההשקעות שלכם (ללא קשר לעמלות רכישה ומכירה של ניירות ערך). האמת היא שעד  עכשיו לא באמת ברור על מה משלמים את העמלה הזו, שאצל אנשים רבים היא משמעותית מאוד ועולה על עמלות הקנייה והמכירה.

 דמי הניהול האלו הם לפי שיעור מתיק ההשקעות הכולל שלכם – כלומר, גם אם לא ביצעתם שום הוראה כל השנה, אבל  יש לכם תיק השקעות, אפילו השקעה אחת, אתם משלמים דמי ניהול. זה לא צריך להיות כך – במיוחד שיש בתי השקעות (ברוקרים פרטיים) שאצלם אין את עמלת דמי הניהול (פשוט אפס), ואצלם אתם משלמים בממוצע 60%-70% פחות עמלות ניירות ערך מאשר בבנקים.

לדבר על הבנקים כמכלול זה לא הכי נכון – בנק ירושלים שקלט את פעילות המסחר בניירות ערך (ברוקראז') של כלל פיננסיים לפני כמה שנים (ולאחרונה יש דיווחים שהא רוצה למכור אותה) מספק תחרות טובה לבתי ההשקעות, וגם בבנק אגוד יש הצעות אטרקטיביות לפעילים בשוק ההון; ובנק יהב פוטר אתכם מדמי ניהול/ דמי שמירה. למעשה, בכל הבנקים יש אשרות לקצץ בעמלות ניירות ערך, במיוחד כשאתם מצוידים בטבלה המצורפת בהמשך בה מפורטות העמלות קנייה ומכירה ועמלת דמי הניהול הממוצעת בכל אחד מארבעת הבנקים הגדולים למחצית הראשונה של 2017. הנתונים האלו התפרסמו בשבועות האחרונים והם מתייחסים לפעילות בשוק ההון המקומי. עם פרסום כל הנתונים של כל הבנקים נרחיב את הרשימה (לרבות נתונים על העמלות בניירות ערך זרים).

עמלה ממוצעת משמע שיש כמובן כאלו שהם בעמלות נמוכות יותר וכאלו שמשלמים עמלות גבוהות יותר. אז בשלב ראשון תראו איפה אתם ביחס לאחרים.

בטבלה המצורפת מפורטות העמלות (באחוזים) על הפעילות בשוק המקומי לפי גודל תיק ההשקעות. זה לא בהכרח הייחוס הנכון. יכול להיות לקוח קטן עם הרבה פעילות ועמלות נמוכות ומנגד לקוח גדול שלא עושה פעולות ולכן העמלות שלו גבוהות, ועדיין – הממוצע הזה טוב יותר מכלום (ועד לפני שנתיים לא היה מידע על העמלות האלו), ומעבר לכך – הממוצע, באם מדובר בהיקף גדול של לקוחות, בכל זאת מבטא את העמלות של האחרים ביחס אליכם.

מהנתונים על הבנקים הגדולים עולה כי ברוב המצבים (גודלי התיקים השונים) בנק הפועלים הוא היקר (מבין הארבעה), בעוד שבנק דיסקונט הוא הזול.

הדיווח של הבנקים הוא כמובן לא דיווח וולנטרי. הפיקוח על הבנקים חייב אותם לפני כשנתיים, לדווח על העמלות מדי חצי שנה. עם זאת, הנתונים האלו שמפורסמים באתרי הבנקים, קשים להבנה, ולא תמיד מפורסמים כמו שצריך.

כך או אחרת, אחרי שאתם מבינים את מצבכם ביחס לבנק שלכם, אתם צריכים, במידה והעמלות שלכם גבוהות, להתמקח על העמלות – אתם יכולים גם לקבל הצעה מבנקים אחרים, ולפי הטבלאות המצורפות (של הבנקים הגדולים) תראו איזה בנקים אטרקטיביים יותר. עם זאת, הבנקים הקטנים כאמור (שלא מופיעים ברשימה) עשויים להיות אטרקטיביים יותר (הנה ניתוח מלפני שנה וסביר שהוא לא רחוק מהאמת כיום).

סביר להניח שאם אתם חשובים לבנק העמלות ירדו ואפילו בשיעור משמעותי. אבל גם לבנקים יש גבול אדום שממנו הם מתקשים לרדת, ואז עולה השאלה – למה בכלל לפעול בניירות ערך דרך הבנקים? רוב האנשים עדיין מרגישים בטוח יותר בבנק מאשר בבית השקעות, אבל החשבון השקעות בבית ההשקעות מבוטח ובטוח כנראה כמו החשבון בבנק. ובכלל – יש בתי השקעות שגדולים יותר מבנקים. הגופים האלו (הגדולים מביניהם) כבר גורילות בפני עצמם, ומעבר לכך – אתם מקבלים מערכות תומכות ושירות צמוד. כל זה בעלויות נמוכות משמעותית מהבנקים.

מה שמפתע בנתונים על העמלות הוא שהעמלות לא ירדו משמעותית מאז שהפיקוח על הבנקים דרש את פרסומם (לצורך הגברת התחרות). הבנקים מצליחים לשמר את העמלות הגבוהות גם כשהכל שקוף וידוע, וזו תעלומה, אבל ברור שלא ניתן להחזיק את העמלות האלו לאורך זמן. ובכלל – הבנקים חייבים להתעורר. שר האוצר משה כחלון אמר לפני כחצי שנה שעוד 10 שנים לא יהיו בנקים, וספג ביקורת, אבל האמת שהכוונה שלו הייתה ברורה ונכונה – הבנקים במתכונת שאנחנו מכירים כיום ייעלמו. הסניפים – OUT, הדיגיטל – IN  . הבנקאות הדיגיטלית של הבנקים הקיימים לצד חברות הטכנולוגיה הפיננסית יספקו לנו את רוב השירותים הבנקאיים ובעלות נמוכה יותר. פשוט, אין מקום לעמלות הגבוהות שאנו משלמים כיום.

למדריכים קשורים באתר הון:

עמלות ניירות ערך בברוקרים הפרטיים

מסחר בניירות ערך – כל השחקניות בשוק