נובמבר הפך ליום חג עבור חובבי הקניות והשופינג, ובן בלאק פריידי, סייבר מאנדיי, יום הרווקים הסיני ולאחרונה נוסף גם חג הקניות הישראלי, אלא שבעולם זה כמה שנים יש מי שבוחרים להפסיק לצרוך. בארצות הברית הוא חל במקביל לבלאק פריידי ובמקומות אחרים בעולם בשבת האחרונה של נובמבר.
יום ללא קניות מציין בקנדה, ארצות הברית, בריטניה, ישראל, אוסטריה, גרמניה, ניו זילנד, יפן, הולנד, צרפת, נורבגיה, שבדיה ועוד. תחילתו בקנדה ב-1992, אז החליטה קבוצה בשם מכסי הפרסומות על היום הזה כיום שבו צריך לבחון את צריכת היתר.
רק ב-1997 הגיע לארצות הברית עם הבלאק פריידי. גם בישראל הוא חל בשישי, משום שיום שיישי בארץ הוא יום קניות מובהק. הקשיים שאיתם המארגנים ניסו להתמודד הם הפרסום, הרי פרסום בכלי התקשורת הגדולים משמעותו פגיעה בשאר המפרסמים. רק CNN נעתרה לבקשת המארגנים.
בישראל נחגג לראשונה יום לא קניות ב-1998, ואורגן על ידי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים, כך שהדגש לא היה על הצריכה. ב-1999 נערך לראשונה בדגש על הצריכה. בשנים הבאות הארגון מגמה ירוקה לקחו בו חלק ולאחר מכן מרכז השל ומרכז עלמה לתרבות עברית שקיימו ימי עיון במסגרת יום ללא קניות. בשנים מאוחרות יותר צוין היום בעיקר על ידי פעילים של מאבק אחד, סלון מזל, ומגמה ירוקה, עם הדגשה על התנגדות למותגים ולצריכה מוגזמת, זכויות בעלי חיים וסביבתנות. היום ציון בין היתר במסיבות רחוב, שוק קח קח, ימי עיון, מייצגים ועוד. רדיו "קול הקמפוס" שידר באחת השנים 6 שעות של שידורים מיוחדים לרגל היום.
חלק ממתנגדים ליום ללא קניות בארץ אמרו שממילא יש בארץ שבתות, ימי כיפור ומועדים שבהם אין קניות כלל, מה שלא עולה בקנה אחד, לפחות לגבי שבת, עם הההסתערות של הקהל החילוני על בתי מסחר הפתוחים בשבת.
עם זאת, יום ללא קניות הופך ליותר רלוונטי משום שהוא מוחה על תוצאת צריכת היתר, בהן פסולת לא מתכלה ודילול משאבים, שכבר הפכו לבעיה של ממש. אלא שהצרכנים לא מוכנים להקשיב והצריכה עולה בארץ ובעולם. לפחות הצריכה באינטרנט עולה אף היא, כך שמראות כמו הסתערות על חנויות שכבר גבו חיי אדם יהפכו פחות שכיחים.
מה עושים ביום ללא קניות?
הרבה חובבי קניות ישאלו את עצמם. אם לא לקנות, אז מה עכשיו? לפי המארגנים ביום זה נקדיש יותר זמן ותשומת לב למשפחה ולחברים ללא מתנות חומריות. עוד רעיונות הם גם להיפטר מהחפצים בבית שאנחנו ל צריכים באמצעות תרומה או החלפה עם חברים. יש אף מי שבוחר לבלות את היום בחירייה לראות את הפסולת שנערמת מהצריכה שלנו.