מתווה הגז אושר, וכנראה שלמרות הכל  אנחנו חוסכים לא מעט כסף בזכות הגז שנמצא כאן. נכון, כנראה שהיינו יכולים לחסוך הרבה יותר אם הממשלה היתה פועלת כמו שצריך, ומשאירה נתח גדול יותר מהרווחים בידי הממשלה, ועדיין – תגליות הגז חוסכות לנו בחשבון החשמל לא מעט. מנגד, הבעיה הגדולה יותר בחשבון החשמל היא שאנחנו מסבסדים חברה ממשלתית עמוסה בעובדים ולא יעילה – כן, צריך להגיד את האמת – החשבון שלנו היה יכול להיות נמוך משמעותית אלמלא ההפקרות של הממשלה – ככה לא מנהלים חברה, והגי הזמן לעשות שם סדר, להפריט את החברה, או להפריט את שוק החשמל – זה כבר התחיל, יש יותר תחנות כח, יש יותר מתקנים סולאריים אבל זה לא מספיק. עד אז, כולנו משלמים את החשבון!  

כך או אחרת, חשבון החשמל שלנו הוא במקרים רבים סימן שאלה גדול – על מה בעצם משלמים?   איך מקטינים את חשבון החשמל? והאם יש אלטרנטיבות לחשמל דרך חברת החשמל?

חשבון החשמל בקיץ הוא מבהיל. אבל יש מה לעשות כדי להקטין את החשבון. ואם יש בכך נחמה, מסתבר שתעריף החשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. האמת, זה לא ממש מעודד.

התקשורת עוסקת בשנים האחרונות  באינטנסיביות רבה בסוגיית הגז הטבעי, ובין היתר על השפעת השימוש הגובר בגז טבעי על חשבון החשמל שלנו. אבל עד שנהנה מחשבונות מוזלים משמעותית, כדאי שנדע שניתן להקטין את חשבון החשמל וכדאי גם להבין איך ומה גובים מאיתנו. על כך במדריך שלפניכם.

מהי צריכת חשמל?

צריכת החשמל היא כמות האנרגיה החשמלית שמכשיר צורך בזמן פעולתו. יחידות המידה בהן נמדדת הצריכה נקראות קילוואט-שעה (קוט"ש) ואותן מודד מונה החשמל של דירתנו בארון החשמל הקומתי (אם זה בניין משותף), או מונה החשמל בארון החשמל הפרטי שלנו, אם מדובר בבית פרטי. כמות הצריכה בקוט"ש תלויה בהספק המכשיר ובמשך זמן הפעלתו. כדי לחשב את צריכת החשמל של מכשיר כלשהו, יש להכפיל את ההספק במספר השעות בהן פעל המכשיר.

 מהו הספק חשמלי?

ההספק מבטא את יכולתו של מכשיר חשמלי לבצע פעולה (חימום, קירור, תאורה וכד'). ההספק נמדד בוואט ©WR או בקילוואט ©kWR. ההספק החשמלי של מכשיר מסוים מצוין בתווית המודבקת למכשיר וגם בעלון המצורף לו, אם קניתם מכשיר חדש.

איך מחשבים את עלות הצריכה?

עלות הצריכה היא מכפלה של הצריכה (קוט"ש) ומחיר יחידת צריכה. המחיר המעודכן ל-1 קוט"ש לצרכן הביתי הוא 57.35 אגורות אגב, מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי – בגרמניה משלם צרכן החשמל הביתי כ-140 אגורות על 1 קוט"ש, בבריטניה כ-80 אגורות, ובארה"ב כ-44 אגורות. באתר חברת החשמל יש מחשבון בו ניתן לחשב את עלות הצריכה של הפעלת מכשירים שונים במשך זמנים שונים. החישוב יכול להיות מוטעה אם קיים במכשיר תרמוסטט.

תרמוסטט

יש מכשירים זוללי חשמל כמו: דוד חשמל, רדיאטור, מזגן, שראוי שיהיה להם תרמוסטט (ווסת בעברית). התרמוסטט מווסת את פעולת המכשיר, ואז הוא  פועל לסירוגין (לדוגמא – מגיע לחום הרצוי ואז הוא נכבה, וכשהוא מתקרר הוא נדלק אוטומטית שוב). במכשירים כאלה עשויה צריכת החשמל להיות קטנה יותר.

עלות השימוש במכשיר

עלות השימוש בחשמל במכשיר חשמלי מתייחסת לפרק זמן (למשל, עלות שעת הפעלה של מזגן) או לביצוע פעולה אחת (למשל, עלות הפעלה של מכונת כביסה בקיבולת מלאה בתוכנית עם הרתחה). החישוב נעשה על ידי הכפלת הצריכה הצפויה במחיר של יחידת הצריכה (קוט"ש). צריכת החשמל מדורגת מ A עד G. על כל מכשיר חשמלי יש מדבקה שעליה אפשר לראות את הדירוג שלו. ככל שהמכשיר נמצא גבוה יותר בסולם הדירוג, כך צריכת החשמל של המכשיר טובה יותר- מכשיר שהדירוג שלו הואA  הוא חסכוני הרבה יותר ממכשיר שהדירוג שלו הוא G, וגם "ירוק" יותר.

להלן דוגמאות לעלויות שימוש במכשירים שונים ואיך ניתן להקטינן:

מקרר רגיל

– בין 0.18 קוט"ש במינימום ל-2.67 קוט"ש במקסימום ליממה. אם המקרר לא נפתח כל היממה, ויש בו רק בקבוק מים למשל, זו תהיה צריכת מינימום. כמות העומס (כמות המזון המאוחסנת) על המקרר משפיעה על הצריכה כמו גם תדירות פתיחת הדלתות. מקרר שצורך 2 קוט"ש ליממה, נשלם עליו 1.15 ₪ ליום, וכ-35 ₪ בחודש.

ניתן להקטין הצריכה במקררים ומקפיאים על ידי הקפדה על האיטום של הדלתות והבידוד התרמי, מרמת הקירור הנדרשת בהתאם לכיוונון התרמוסטט, מתדירות פתיחת הדלתות ומשך הזמן שהן פתוחות, וכן מהלחות היחסית במקום בו עומד המקרר.

מדיח כלים

גדול – 1.5-2.2 קוט"ש לפעולת הדחה אחת. שימו לב – פעולת הדחה אחת דומה בצריכת החשמל שלה ולכן גם בעלות השימוש לצריכת החשמל של מקרר רגיל במשך יממה. תחשבו על כך, שכל פעולת הדחה עולה לכם 1 שקל בממוצע.

צריכת החשמל של מדיחי הכלים משתנה בהתאם לתכניות ההפעלה של המדיח, כמות הכלים וטמפרטורת המים. שימו לב, אם יש לכם תכניות לחצי כמות, להדחה מקוצרת, ואין לכם מדיח מלא כלים, תבחרו בתכנית החסכוניות.

מזגן

מזגן מיני מרכזי או מפוצל לדירת 4 חדרים צורך כ-2.5 קוט"ש בממוצע לשעה, שזה עלות של 1.5 שקל לשעה בממוצע (מזגנים יעילים בדירוג A  יעלו פחות ולהיפך). מזגן שמקרר 10 שעות ביממה יעלה לכם 15 ₪ ליום. זו הסיבה העיקרית שבקיץ חשבון החשמל שלנו מזנק במאות אחוזים לפעמים.

כשבוחרים את חוזק המזגן (לאו דווקא מיני מרכזי) חשוב גם להתייחס לשטח הבית, משום ששטח הדירה משפיע על המהירות שבה המזגן מצליח לקרר את כל הבית. בדירה קטנה עדיף מזגן חזק, ופחות חשובה יעילות הצריכה שלו, ולהקפיד שכל החלונות והדלתות סגורים כדי למנוע בריחת אוויר מקורר (או מחומם בחורף); כשהדירה קרירה דיה, אפשר לכבות את המזגן ולהשאיר את הקור בבית לשעה נוספת על כל שעה שהוא פועל. לעומת זאת, בבית גדול המזגן יפעל שעות רבות יותר, ולכן מומלץ לרכוש מזגן בעל צריכת חשמל הטובה ביותר. מזגנים חדישים כוללים גם כפתור "חיסכון", שחוסך בצריכת החשמל, ותרמוסטט שמכבה את המזגן בהגיעו לטמפרטורת הקירור (או החימום) בחדר. גם בדירה גדולה להקפיד על איטום מבחינת חלונות ודלתות כדי שהמזגן יתאמץ פחות ויהיה יותר יעיל.

בחימום העלויות גבוהות קצת יותר (בכ-5% בממוצע), אם כי החימום במזגן הוא החסכוני ביותר. מומלץ להסתפק בטמפרטורה נוחה של 20 מעלות (בחברת החשמל ממליצים אף על 18 מעלות ולהתאים את הלבוש. כל מעלה נוספת מגדילה את צריכת החשמל לחימום בכ-5%. וכשיוצאים מהחדר לזמן ממושך, לכבות את החימום.

כשמקררים בקיץ: לכוון לטמפרטורה נוחה של 25 מעלות ולהקפיד על איטום הדירה. כל הפחתה של מעלה אחת מגדילה את  צריכת החשמל של המזגן

בכ-5%.

את תריסי האיוורור של המזגן יש לכוון כלפי מעלה ולהקפיד לנקות את המסננים פעמיים בשנה. כשיוצאים מהחדר לזמן ממושך, יש לכבות את המזגן.

מחשב נייח – צורך כ-2.1 קוט"ש ביממה, אם הוא פתוח ללא הפסקה. כלומר, 1.3 שקל ליממה, שזה כ-40 ₪ לחודש, ואם יש יותר ממחשב אחד בבית – תכפילו במספר המחשבים. כדאי לכבות את המחשב בלילה ולחסוך חצי שקל ביום ולהקטין את עלות החשמל למחשב במשך חודש לכ-25 ₪. אם יש לכם מצב שינה במחשב, זה גם מקטין עלויות, שומר מסך כמעט ואינו מקטין את צריכת החשמל.

תאורה

בשנים האחרונות, גם לאור פעילות בנושא של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, יש מעבר לנורות חסכוניות כמו נורות פלורסצנטיות קומפקטיות, או תאורת לד.

נורת ליבון 100 ואט צורכת חשמל בעלות של 10 אגורות בשעה, ותכפילו את זה במספר הנורות שיש לכם בבית. נורת פלורסצנט קומקפטית שנותנת את אותה עוצמת אור עולה רק 2 אגורות לשעה – כלומר, היא זולה בצריכת החשמל שלה ב-80% מאשר נורת ליבון. גם אורך החיים של נורה פלואורסצנטית קומפקטית גדול פי 15-6 מזה של נורה רגילה, ולכן תדירות החלפת הנורות תצטמצם. בנוסף, נורות הליבון פולטות חום רב, והחלפתן בנורות פלואורסצנטיות תקל איפוא על פעולת המזגן, ובכך תתרום לחיסכון נוסף בצריכת החשמל ובהוצאות לחשמל. למרות שמחירה של הנורה החסכונית גבוה יותר, היא מחזירה את ההוצאה ומשתלמת יותר לאורך זמן.

בקיצור – רוצים לחסוך בחשמל בקיץ? סעו לחו"ל… וברצינות – תקפידו על רכישת מכשירים עם יעילות אנרגטית גבוהה, כבו מכשירים כשאתם יוצאים מהבית וגם תאורה וישמו את ההצעות שלנו – כך תהפכו את חשבון החשמל לנסבל יותר.

עדכונים:

יולי 2017 – חשבון החשמל הבא יופץ ב-15 באוגוסט ויכלול תשלום על חודשים יוני ויולי ועל השבוע הראשון של אוגוסט. את החשבון יוכלו הלקוחות  לשלם עד 4 שבועות לאחר קבלת החשבון. כך נקבע בין כל הגורמים בדבר, בגלל הפלונטר שנוצר מכך שחשבונות החשמל הקודמים לא הגיעו לבתים עקב שביתה בחברת החשמל.  מנהלי חברת החשמל הסבירו כי בחנו אפשרויות שונות כדי להקל על הציבור, ובדחייה הזו הצרכנים בעצם מקבלים הלוואה ללא ריבית של 5 שבועות.

חשבון המים שלכם – כל מה שצריך לדעת

חשבון הארנונה – כל מה שחשוב לדעת