ישראל היא מדינה מחונכת מאוד. כבר מגיל שלוש אנחנו מתחילים בחינוך חובה עד סיום י"ב או ע דגיל 18. מספר האקדמאים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, מערכת החינוך לא אחידה ומתחלקת לכמה מערכות: הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי. בשניים האחרונים הישגים נמוכים במקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה ולכן מפוספס כוח עבודה גדול שיכול להגדיל את הפריון. מה אומרים הנתונים?

גני ילדים ומעונות

הלמ"ס אוספת נתונים על ילדים במעונות יום ובגני ילדים, כולל גנים פרטיים, משפחתונים, גנים ציבוריים וגני חינוך מיוחד.
הנתונים על גנים ומעונות יום בפיקוח גופים ציבוריים מתקבלים ממשרדי החינוך, הכלכלה והרווחה. הלמ"ס עורכת מדי שנה סקר להשלמת התמונה עם נתוני הגנים הפרטיים.

כאמור חינוך חובה מתחיל מגיל 3, אך הרבה ילדים מתחת לגיל זה נמצאים בגנים פרטיים. אלו הנתונים העדכניים ביותר באתר הלמ"ס: העדכון האחרון  לתקשורת על גני ילדים הוא מלפני כעשור. עדכונים חדשים יותר יש על לימודי החינוך המיוחד:

3,651 ילדים, שהם כלל ילידי 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד בתש"ע (2009/10)

• רובם (61%) למדו במסגרת מיוחדת גם כעבור שש שנים.
• רק 39.8% מהם למדו בתשע"ו בדרגת כיתה התואמת את גילם (כיתה ו).
• בחינוך הערבי רובם המכריע (75.8%) למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו (2015/16), ואילו בחינוך העברי אחוז זה נמוך יותר משמעותית (57.6%).
• בפיקוח הממלכתי קרוב לשני שלישים (62.9%) מהם למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו, לעומת 49.5% בפיקוח הממלכתי-דתי ו-47.4% בפיקוח החרדי
• בבני ברק ובבית שמש רובם למדו בתשע"ו בכיתה רגילה (66.7% ו-54.2%, בהתאמה). לעומת זאת, בשאר הערים שנבדקו, רובם למדו במסגרת מיוחדת. אחוזי התלמידים שנשארו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נעים בין 55.8% באשדוד ל-66% בירושלים ובתל אביב-יפו.
• השכיחות הגבוהה ביותר של תלמידים בכיתה רגילה כעבור שש שנים הייתה ביישובים שבאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים 2-1 (40.8% למדו בכיתה רגילה ועוד 11.4% קיבלו שירותי שילוב בכיתה רגילה).
• שכיחות התלמידים בתוכנית השילוב יורדת ככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר. באשכולות הגבוהים 8-7, 19.6% מהילדים קיבלו שירותי שילוב כעבור שש שנים, לעומת 11.4% בלבד באשכולות הנמוכים 2-1.
• האחוזים הגבוהים ביותר של תלמידים שלמדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת היו בקרב בעלי פיגור בינוני (98.2%), שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה (83.8%) ואוטיזם (81.1%).
• ככל שעולה רמת ההשכלה של האם, אחוז הילדים שלמדו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נמוך יותר. יותר ממחצית (53%) מהילדים שלמדו בגן מיוחד בתש"ע ורמת השכלת אימם על-תיכונית או גבוהה, למדו בתשע"ו בכיתה רגילה. זאת לעומת כשליש מהילדים (31.6%) שרמת השכלת אימם נמוכה מתיכונית.
• רובם המכריע (76.8%) של הילדים שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 3 למדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת, לעומת פחות ממחצית מהילדים (47.7%) שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 5.

בית ספר יסודי

בתי ספר יסודי מתחלקים בישראל לשניים – בתי ספר בערים שבהם יש חטיבות ביניים והם עד כיתה ו', ובתי ספר שבהם אין חטיבת ביניים והם עד כיתה ח'.

גם הנתונים על תלמידים בבתי הספר היסודיים (כולל תלמידים בחינוך המיוחד) מתקבלים  בלמ"ס ממשרד החינוך.
נתוני משרד החינוך כוללים הן את החינוך הממלכתי והן את החינוך המוכר – כלומר נכללים נכללים החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

אין נתונים מעודכנים לתקשורת על מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים.

חינוך על יסודי

חינוך על יסודי הוא מה שנקרא תיכון ומתחיל מכיתה ט" או י' או חטיבת ביניים – ו' עד ח'. הלמ"ס אוספת מידע על חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, כולל נתונים על בתי ספר, תלמידים, תוצאות מיצ"ב, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, חינוך מיוחד ונשירת תלמידים.
נתונים אלה מקורם על פי רוב מקובץ התלמידים של משרד החינוך, המועבר ללמ"ס מדי שנה, וכוללים את החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

הנתון המעודכן ביותר הוא על לימודי המתמטיקה:

45% עד 57% מהזכאים לתעודת בגרות בשנים 2012-1998 – בין 21,000 ל-30,000 איש למחזור לימודים – נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה.

מקצועות ברמה מוגברת כוללים 4 יחידות לימוד לפחות, הם נלמדים בהרחבה ומכוונים להמשך לימודים באותו תחום. רוב הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה – בין 2/3 ל-3/4 – נבחנו במקצוע מדעי-טכנולוגי מוגבר נוסף אחד לפחות מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות.

חלקם של הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה עבר תנודות בעשור האחרון. במחצית הראשונה של העשור הוא נמצא במגמת עלייה מ-52% מבין הזכאים לתעודת בגרות ב-2002 עד ל-57% ב-2006, אך לקראת סוף העשור נצפתה בו מגמת ירידה. בשנים 2009-2012 בהן הורחב מעגל מקבלי תעודת בגרות ושיעורי הזכאות בקרב תלמידי כיתות יב עלו מ-54% ב-2009 ל-59% ב-2012, ירד במקביל חלקם של בעלי תעודת בגרות שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה. מ-54% ב-2008 ועד ל-45% ב-2012.

כך עולה מהפרסום "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" ומעיבודים נוספים שנעשו בלמ"ס.

מנתוני משרד החינוך עולה כי חלה עלייה קלה של 1.7% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, מ-68.2% בשנת 2017 ל-69.9% בשנת 2018 – הנתונים לקוחים  מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שמפרסם  משרד החינוך. מדובר בעלייה של כ-6,000 תלמידים.

מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים בזכאות לבגרות בין בתי ספר הנמצאים בעשירונים העליונים לאלה בעשירונים הנמוכים, אשר עומדים על יותר מ-20%. כך, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח) היו זכאים לבגרות 81.3% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר במדד הטיפוח "בינוני עד חזק" – לעומת 60.5% זכאות לבגרות בבתי ספר הנמצאים במדד הטיפוח "בינוני עד חלש"

חינוך על תיכוני לא אקדמי

הלמ"ס בוחנת גם חינוך לא אקדמי, כלומר לימודי תעודה או במוסד על תיכוני מוכר, מכללה שאינה לשם תואר אקדמי. גם כאן מקור הנתונים מתקבל  ממשרד החינוך וממשרד הכלכלה. הנתונים על מסלולים שאינם בפיקוח משרדים אלה נאספים בסקר ייעודי בעריכת הלמ"ס.

הנתון העדכני ביותר הוא על המגזר החרדי:

• מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במכללות הטכנולוגיות לה מ-2,224 בתשע"ב ל-3,005 בתשע"ז – עלייה של 35%.
•  בקרב האוכלוסייה החרדית, רוב הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות הם נשים (70.9% מכלל הסטודנטים החרדים בתשע"ז היו נשים).
• ענפי הלימוד המועדפים על הסטודנטים החרדים בתשע"ז היו: מחשבים (46.5% מבין הסטודנטים החרדים בחרו במסלול זה), אדריכלות (23.1%) ובנייה-הנדסה אזרחית (12%).
• באותה שנה יותר משני שלישים (70.3%) מהסטודנטים החרדים למדו במכללות טכנולוגיות המיועדות לאוכלוסייה החרדית.
• רוב הנשים שלמדו בענף מחשבים בתשע"ז היו חרדיות (73.5%). מתוך כלל הנשים שקיבלו תעודה בענף זה, 81.7% היו חרדיות.
• רוב הסטודנטיות החרדיות במה"ט היו בגילי 20-18, וגילם של רוב הסטודנטים החרדים היה גבוה מ-23.
• מספר החרדים מקבלי התעודה עלה ב-48%, מ-516 ב-2012 ל-764 ב-2017. אחוז דומה של עלייה נמצא גם בקרב הלא חרדים.

לימודים אקדמיים

לימודים אקדמיים הם כל לימודים לתואר ראשון ומעלה, בין אם מתבצעים באוניברסיטה ובין אם במכללה.

נתוני ההשכלה הגבוהה מתבססים על קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים הנאספים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

מועמדים: בחמש השנים האחרונות חלה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע"ח (2017/18) הם עמדו על 30.9 אלף ועל 42.5 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ז (2016/17) לתשע"ח חלה ירידה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-26.8% ל-23.8%, בהתאמה) ועלייה במכללות האקדמיות (מ-17.5% ל-18.2%, בהתאמה).

בממוצע הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 107 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (628 לעומת 521 נקודות, בהתאמה). פערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומי המשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ומדעי החברה (109).

נשים היו 54.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.8% מהמועמדים למכללות האקדמיות. מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי.

מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.

אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים מאחוזי הקבלה של יהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (47.9% לעומת 69.2%, בהתאמה) הן במכללות האקדמיות (63.9% לעומת 74.3%, בהתאמה).

המקצועות המבוקשים יותר בקרב הערבים (יותר משני שלישים מהמועמדים) היו: ערבית – שפה וספרות; תרבות ואומנות; אנגלית – שפה וספרות.

סטודנטים: נתוני הסטודנטים כוללים את כל הסטודנטים שלמדו לקראת תואר, תעודה אקדמית או תעודת הוראה. הנתונים מוצגים לפי שנת לימודים אקדמית, מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, מחוז מגורים, סוג תואר, סוג מוסד ותחום לימוד. הנתונים מבוססים על קובצי סטודנטים המתקבלים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

נתונים נבחרים: לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

לראשונה השנה הוצגה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

בשנת תשע"ט (2018/19) היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316.4 אלף סטודנטים (כולל 48.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה).

לאחר שנתיים של ירידה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות – עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע"ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-31.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).

נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע"ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מקבלי תארים: נתונים על מקבלי התארים כוללים את כל מקבלי התארים וכן מקבלי תעודה אקדמית או תעודת הוראה. גם כאן הנתונים מתקבלים מהמוסדות להשכלה גבוהה.

​בשנת תשע"ח (2017/18), 79.3 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28.0 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

למרות ירידה של 4.7% במספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, מספרם של כלל מקבלי התואר נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%). זאת בגלל העליות במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

בשנה זו חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות. בשנה האחרונה חלה עלייה של 12.5% במספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע"ח חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (2.8%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.4% ו-7.8%, בהתאמה), ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3.0%).

מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה שלפניה, הירידה הייתה גבוהה במיוחד  באוניברסיטאות (13.2%). במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות וכן בתחום הנדסה ואדריכלות חלו עליות (7.8% ו-5.2%, בהתאמה), בייחוד במכללות האקדמיות (10.9% ו-7.1%, בהתאמה).

תחומי הלימוד הנפוצים בתשע"ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.

73.1% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (61.7% ו-63.7%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.

אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע"ז (2016/17) ל-13.7% בתשע"ח, בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3%, בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4.0% ל-5.1% (80 אנשים).

אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%, בהתאמה), בייחוד באוניברסיטאות (70.2% לעומת 56.7%, בהתאמה).

בשנת תשע"ח 2.7 אלף (5.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.

בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4.0 אלף אנשים, מתוכם 3.2 אלף נשים (82%). רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים ואחרים (69%).

השכלה בין-דורית

רמת ההשכלה, לפי הלמ"ס, משמשת למדידת ההון האנושי, והיא מדד עקיף לרמת המיומנויות של אדם. התעודה הגבוהה ביותר שהשיג אדם היא צורת המדידה של רמת השכלה המקובלת בעולם והמאפשרת ביצוע השוואות בין-לאומיות. בישראל נהוגות צורות מדידה נוספות (כגון מספר שנות לימוד).

בקרב בני 30 ומעלה ליותר מ-60% מבני 30 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), אין תעודת בגרות. שיעור האקדמאים בקרב בני 30 ומעלה עולה ככל שהשכלת הוריהם גבוהה יותר. 51% מבני 30 ומעלה שאביהם עבד במשלח יד אקדמי, מועסקים גם הם במשלח יד אקדמי. להשכלת ההורים יש קשר גם להכנסת משק הבית. ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה יותר ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר.

השכלה ופליליים

בשנת 2017, 9,042 תושבי ישראל בני 29-20 עמדו לדין במשפטים פליליים. שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בגילים אלו היה 7.3 ל-1,000 נפש.

% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 6 מהאחוז בקרב העומדים לדין (תושבי ישראל בני 29-20) – 8.3%.

אחוז זכאים לתעודת בגרות היה נמוך יותר בקרב הגברים שעמדו לדין (7.9%) מהאחוז בקרב הנשים  שעמדו לדין (14.5%).

10.1% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 2 מהאחוז בקרב הערבים שעמדו לדין (5.5%). יצוין כי בשנים 2017-2010 גדל הפער בין היהודים והאחרים לבין הערבים, באחוז הזכאים לבגרות.

ב-2017 אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב מורשעים בדין במשפטים פליליים, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (6.6% לעומת 18.5%, בהתאמה).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב המוּעדים היה 3.3% – נמוך משמעותית מהאחוז בקרב עומדים לדין חדשים (13.3%).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות הגבוה ביותר (14.2%) היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות רכוש (5.7%).

אנשים שלא סיימו שתיים עשרה שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך

בשנת 2017, 14.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20 לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת  53.0% מהעומדים לדין בגילים אלו.

53.8% מהגברים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך לעומת  40.9% מהנשים.

51.2% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 55.9% מהערבים.

אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב המורשעים בדין במשפטים פליליים (55.3%) היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (38.9%).

64.2% מהמועדים לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 41.6% מהעומדים לדין החדשים.

הוצאה על חינוך

המדינה מודדת הוצאה על חינוך ברכיבים הבאים:  הוצאה  של משקי הבית (הוצאה פרטית לחינוך), של המגזר הציבורי (תקציב משרד החינוך, תקציב משרדי ממשלה אחרים, ומוסדות לאומיים) ושל מלכ"רים.

• ההוצאה הפרטית לתלמיד במשקי הבית עמדה על 562 שקלים בממוצע בחודש. 77%  מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד, ו-23% מהסכום – כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש של משק בית בחמישון ההכנסה העליון הייתה גדולה פי 4 מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון – 1,119 שקלים, ו-277 שקלים, בהתאמה.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עמדה על 561 שקלי םבדרג החינוך היסודי, 596 שקלים בחטיבת הביניים, ו-527 שקלים בתיכון.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עבור תלמידים יהודים, עמדה על 749 שקלים בפיקוח הממלכתי, 625 שקלים בפיקוח הממלכתי-דתי ו-430 שקלים בפיקוח החרדי, לעומת 296 שקלים עבור תלמידים ערבים.

מאפיינים חברתיים-כלכליים של משקי בית עם תלמידים

• כשליש מהתלמידים (33.3%) השתייכו למשקי בית מהחמישון התחתון.
• כ-88% מהתלמידים הערבים השתייכו למשקי בית משני החמישונים התחתונים.
• חלקם של התלמידים החרדים בחמישון התחתון היה גבוה מחלקם בסך כל התלמידים – 57.7% ו-15.6%, בהתאמה.
• חלקם של התלמידים החרדים המתגוררים ביישובים חלשים (דורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה), גבוה מחלקם בסך התלמידים – 44.2% ו-15.6%, בהתאמה.
• חלקם של התלמידים הערבים המתגוררים ביישובים חלשים (דורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה), גבוה מחלקם בסך התלמידים – 66.7% ו-25.6%, בהתאמה.

ההוצאה הציבורית הלאומית בישראל לילד בגיל הרך – 450 דולר לשנה – היא האחרונה ב-OECD ועומדת על כ-5% מממוצע המדינות המפותחות. כך עולה משנתון "מבט לחינוך 2019" של ה-OECD שהוא כנראה הספר החשוב והנחשב בעולם של נתוני חינוך.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גדלה מראשית העשור ועד 2016 (ב-25%, לעומת ממוצע הגידול של ה-OECD שעומד על 5%. אלא שגם אחרי העלייה ההוצאה הלאומית, לתלמיד במדינות המפותחות גדולה ב-18% מאשר בישראל. ההוצאה על חינוך היא כ-5% מהתמ"ג וזה נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה בישראל.

תחזית לשנים הבאות

לצד הנתונים שהיא אוספת הלמ"ס גם מכינה תחזית לשנים הבאות:  התחזיות מבוססות על שיטות סטטיסטיות ועל שיקול דעת מקצועי באשר לסבירות המגמות הצפויות במרכיבי התחזית לאור מגמות העבר.
התחזיות כוללות בין היתר תחזית של מספר התלמידים הצפוי במערכת בשנים הבאות, לפי דרגי חינוך והמגזרים העיקריים במערכת, וכן תחזית של הביקוש העתידי למורים המבוססת על חיזוי מרכיבי הביקוש למורים/

שנת הלימודים תש"ף 2019/20, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ- 1.821 מיליון תלמידים, המשקף גידול של כ-31 אלף תלמידים בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

במהלך השנים 2024-2020 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ- 1.968 מיליון תלמידים בשנת 2024, תוספת כוללת של כ-178 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.0 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי לגדול לכ- 857 אלף תלמידים בשנת 2024, תוספת של כ-83 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.7 אחוזים).

בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים צפוי לגדול לכ- 279 אלף, תוספת של כ-32 אלף תלמידים (גידול של כ-13.2 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך החרדי צפוי לגדול לכ- 384 אלף תלמידים, תוספת של כ-55 אלף תלמידים (גידול של כ-16.6 אחוזים).

בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי לרדת לכ- 448 אלף תלמידים, ירידה של כאלפיים תלמידים (קיטון של כ-1.9 אחוזים).

המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-עברי ירד במהלך השנים 2019-2001 מ- 51.6% בשנת 2001 ל- 43.3% בשנת 2019. על-פי התחזית צפוי לגדול בכחצי אחוז עד 2024.

המשקל היחסי של החינוך החרדי גדל בשנים 2019-2001 מ- 12.3% בשנת 2001 ל-18.4% בשנת 2019. על-פי התחזית החינוך החרדי צפוי להמשיך לגדול ל- 19.6% בשנת 2024.

קצב השינוי השנתי במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי להישאר ללא שינוי בתקופת התחזית (כ- 2.1% בממוצע לשנה). בחינוך הממלכתי-דתי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לעלות במעט. בחינוך החרדי והערבי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לרדת במעט.

בחינוך העברי, מרבית הגידול במספר התלמידים בתקופת התחזית (2024-2020) צפוי במחוזות המרכז ירושלים ותל-אביב, אשר צפויים לגדול בכ- 14% כל אחד ביחס לשנת 2019.

נתונים נוספים באתר הלמ"ס

פרויקט 100 – קרן ידידות לקידום חינוך והשכלה בגימנסיות התיכוניות בע~מ

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 בעשירון העליון