חברת הדירוג Fitch אישררה בסוף השבוע את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה A עם תחזית יציבה. דירוג האשראי משקף את מאזן החשבונות החיצוניים החזקים של ישראל, מוסדותיה האיתנים, ביצועים מקרו-כלכליים טובים וגמישות מימונית גבוהה, לעומת יחס חוב לתוצר גבוה יחסית למדינות הייחוס וסיכונים גיאו-פוליטיים.

חברת הדירוג Fitch הסבירה בהודעתה את הסיבות לאשרור הדירוג:

גרעון הממשלה הצרה הצטמצם לרמה של 2.8% מהתוצר בשנת 2014, הנתון הנמוך ביותר מאז 2008 ופחות מהתחזית הרשמית שעמדה על 3.2% מהתוצר בתום הרבעון השלישי של השנה. נתון זה משקף תת-ביצוע של הוצאות וקפיצה בהכנסות ברבעון האחרון של השנה. ייתכן ותקציב המדינה לשנים 2015-2016 לא יאושר עד לרבעון הרביעי וכך יתאפשר לממשלה החדשה לגבש את תכניותיה הפיסקליות. בהיעדר תקציב, הכלל הפיסקלי מותיר את רמת ההוצאה ללא שינוי במונחים ריאליים, ומאפשר צמצום נוסף של הגרעון. תחזיות מקדימות מצביעות כי בשנת 2016 תיתכן מדיניות פיסקלית מרחיבה יותר של הממשלה.

החוב הממשלתי ביחס לתוצר עומד על 67.1% בתום שנת 2014. יחס החוב לתוצר נמצא במגמת ירידה אך עדיין גבוה באופן יחסי לנתון החציוני של מדינות הייחוס שעומד על 46.8% מהתוצר. ירידה נוספת של החוב צפויה במהלך התקופה החזויה.

חברת הדירוג פיץ' הורידה את תחזית החוב של ישראל מ"יציבה" ל"חיובית"; בעולם כבר פחות מאמינים בלפיד?

חברת הדירוג קובעת כי הגמישות המימונית היא גבוהה, השוק המקומי עמוק ונזיל עם גישה לשווקי ההון הבינלאומיים. החברה מציינת כי במקרה של טלטלה בשווקים, קיימת תכנית להנפקת אגרות חוב על-ידי ארגון הבונדס ואפשרות להנפיק בערבות ממשלת ארה"ב. מבנה החוב מצוין אף הוא כנקודה חיובית.

המאזן החיצוני של המדינה מהווה נקודת חוזקה, וב-Fitch צופים כי הוא ימשיך וישתפר. הפקת הגז אמורה להבטיח עודף מתמשך בחשבון השוטף, שלפי תחזית חברת הדירוג יעמוד בשנים 2015-2016 על ממוצע של כ-3% מהתמ"ג. החברה מעריכה כי הון רב ימשיך לזרום לישראל באמצעות השקעות זרות ישירות (FDI) כך שעתודות ההון הזר של המדינה יתחזקו כמו גם מעמדה של ישראל כמלווה נטו מול העולם. נתון זה יעמוד לפי הערכת Fitch על כ-33.1% מהתמ"ג בסוף 2014, בהשוואה לנתון החציוני של מדינות הייחוס של ישראל העומד על 14.2% מהתמ"ג (עבור מדינות בדירוג 'A').

S&P אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של +A עם תחזית יציבה

הצמיחה במשק היא חזקה יותר ותנודתית פחות בהשוואה למדינות הייחוס של ישראל, חרף תנודות מזדמנות הקשורות בעימותים (גיאו-פוליטיים). צמיחת התמ"ג הריאלית הצביעה על התאוששות ברבעון הרביעי של השנה ועמדה על 6.8% מהתמ"ג בקצב שנתי, לאחר שהמבצע הצבאי בעזה הוריד אותה לרמה של 0.2% מהתמ"ג ברבעון השלישי של 2014. היחלשות השקל, מדיניות מוניטרית מרחיבה, השקעות גבוהות, כלכלה גלובלית חזקה והתאוששות מהמבצע בעזה צפויים לתמוך בצמיחה של 3.4% בשנת 2015. כיום האינפלציה היא שלילית, אולם נראה כי עד לסוף 2015 תשוב לטווח היעד שהוגדר ברמה של 1%-3% בשל הפיחות במטבע והעלייה בפעילות הכלכלית.

המערכת הפוליטית המקומית בישראל יכולה להיות סוערת ומאופיינת בממשלות שלעתים קרובות אינן שורדות כהונה מלאה. קואליציה שלטת חדשה הוקמה ב-6 במאי בעקבות קיום בחירות כלליות בחודש מרץ, בהן מפלגת הליכוד המכהנת השיגה את מספר הקולות הגבוה ביותר. למרות שהקואליציה החדשה עושה רושם מגובש למדי, היא מחזיקה רק ב-61 מתוך 120 המושבים בכנסת.

הסיכונים הגיאופוליטיים מכבידים על דירוג האשראי של ישראל. חברת הדירוג צופה התקדמות מועטה בתהליך השלום תחת הממשלה החדשה. הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בחודש מרץ גוררת סיכונים חדשים. חלק מהמדינות השכנות לישראל אינן מכירות בקיומה באופן רשמי וכן מתרחשים מעת לעת עימותים צבאיים מול קבוצות מיליטריסטיות השוכנות במדינות ובשטחים המקיפים את ישראל. המתיחות עם איראן היא גבוהה. הסכסוך בסוריה מהווה סיכון לישראל ולמדינות שכנות נוספות, אם כי ההשלכות הישירות של עימות זה על המדינה היו זניחות עד כה.
המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הם גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי, ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. כמו כן, קיים סיכון לעיכוב ההתפתחות במשק הגז בשל התערבות ממשלתית.

ננקטים צעדים על מנת להתמודד עם חולשות מבניות. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות עלה (לרמה של 30.5% ו-44.5% בשנת 2013, מרמה של 23.4% ו-40.4% בשנת 2008 בהתאמה), גם הודות ליוזמות של הממשלה, והביא למניעת אינפלציה בשכר במשק. הריכוזיות בבעלות על נכסים במגזר הפרטי זוכה לטיפול, אם כי הצגת שחקנים חדשים בסקטורים מסוימים בכלכלה הוא מסובך במידת מה, בשל השוק הקטן והמבודד באופן יחסי של ישראל.

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "אשרור הדירוג על ידי FITCH מהווה עדות לקביעת ויישום מדיניות פיסקאלית אחראית. הורדת יחס החוב תוצר וניהול מיטבי של החוב, תורמים לחסינותו של המשק הישראלי מפני זעזועים".