כאשר אנו חושבים על ההתחממות הגלובלית, רובנו ודאי חושבים על דובי קוטב שנסחפים באוקיאנוס הארקטי, על קרחונים צפים, או על הפרצוף הרציני של גרטה טונברג בפעילות הסביבתית שלה. רובנו מבינים שיש בעיה אמיתית שאין לזלזל בה, אך מניחים בכל זאת שההשפעות של המשבר הן בעיה עתידית, משהו שיטריד וישבש את החיים של הילדים שלנו, לא משהו שיקרה בימי חיינו. עם זאת, מומחים כלכליים ויזמים במשק האנרגיה רואים תמונה אחרת לגמרי. שוחחנו עם שלמה יעקובסון, מייסד מיזם גט פיול ויזם בתחום האנרגיה, כדי להבין מה רואים מן השורה הראשונה של משבר האקלים.
"זה נכון שאת משבר האקלים מרגישים בצורה הכי בולטת בקצוות", אומר שלמה יעקובסון. "ככל שמדובר במדינות שנמצאות על קווי רוחב שרחוקים מקו המשווה, ובעיקר ככל שגדלה הקירבה לקוטב הצפוני ולאנטרקטיקה, קל להבחין באמצעות המדידות שנעשות כבר שנים רבות כי משבר האקלים כבר משפיע על הסביבה. בקטבים עצמם הקרחונים קטנים בשטחם בצורה מהירה מאוד לאורך השנים, ונחשפים שטחים ואזורים שהיו קפואים משחר ההיסטוריה. רואים זאת במדידות, בצילומי לוויין, בבדיקות גיאולוגיות ומה שלא רוצים. לא חסרות הוכחות לכך.
אולם משבר האקלים הוא לא רק עסק של הקוטב הצפוני, אלא משהו שמשפיע על החיים של כולנו. ניקח כדוגמה מיידית במיוחד את אתרי הסקי באירופה: אתרי סקי פשוט נאלצו להפחית או לסגור את הפעילות שלהם בכל רחבי היבשת, פשוט כי לא ירד מספיק שלג. החום שנמדד במערב אירופה מבחינה סטטיסטית, הוא כזה שאמור היה להיות פעם ב-500 שנה. עם זאת, עם המודלים החדשים שנעשו לאחר ההתחממות, מדובר בחורף חם שיחזור על עצמו כל שלוש שנים, והיד עוד נטויה מה שנקרא".
אבל יש מקומות שבהם החורף דווקא קשה יותר השנה. זה לא מחליש את הטענה הזאת?
שלמה יעקובסון: "יש אנשים שטוענים שזה שיש גשמים חזקים וסופות מחליש את התיאוריה על ההתחממות הגלובלית. אפילו נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, חטא בכך. אולם האמת היא שמדובר בחוסר הבנה קיצוני; גשמים חזקים במקומות שונים בעולם דווקא מתיישבים היטב עם ההסבר של ההתחממות הגלובלית: כתוצאה מההתחממות, הקטבים נמסים וכך משתחררים יותר מים לאוקיאנוסים לאחר מכן לאטמוספירה, ואלו יורדים אחר כך כגשמים במקומות אחרים. כמו כן, כתוצאה מן ההתחממות, נוצרים יותר חילופי אוויר בין הקטבים, ואלו משבשים את עונות השנה, והתנגשות הזרמים הזאת יוצרת תופעות טבע כגון סופות טרופיות באזורים מסוימים.
גם בארץ אנחנו רואים שהגשם מתחיל מאוחר יותר: עד לפני כמה שנים היינו רואים גשמים בנובמבר, ובוודאי שבדצמבר. כיום כמעט ואין ימי גשם בדצמבר, וכאשר יש גשם הוא הרבה יותר כבד ומרוכז, מה שמכביד על התשתיות שלנו".
מה קורה בסקטור האנרגיה באירופה בעקבות המצב?
שלמה יעקובסון: "קודם כל, המלחמה באוקראינה משפיעה מאוד, שהרי אירופה מחרימה את רוסיה כספקית נפט, ובתגובה רוסיה משבשת את אספקת הגז לאירופה, ולכן נוצר מחסור בגז מצד אחד. אולם מצד שני, דווקא בגלל ההתחממות הגלובלית, אנחנו חווים חורף חם מאוד, מה שמקטין את הביקוש בגז לחימום, והרגיע המון מדינות באירופה שהיו מודאגות מחורף קר. במצב של הפוך על הפוך, ההתחממות הגלובלית דווקא הורידה את המחיר של הגז השנה, ועזרה לאירופה להתמודד בהצלחה עם החורף. אולם כאמור שבטווח הארוך מדובר בתופעה שלילית שאנחנו לא רוצים שתחזור".
שלמה יעקובסון. "העולם יתעורר מתישהו". צילום: canva, גט פיול
יש עוד מקומות שבהם ההתחממות מורגשת כבר היום?
"אין מקום בכדור הארץ שלא מושפע ממשבר האקלים, וכמעט אין ענף כלכלי שלא מושפע מכך", אומר שלמה יעקובסון. "חקלאות למשל היא ענף שמאוד רגיש לאקלים מטבע הדברים, גם כשיש בצורת וגם כשהגשמים חזקים מדי. השנה ראינו בישראל סכומי שיא של פיצויי ביטוח לחלקאים שנפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר. אולם אם נמשיך במגמה הזאת, כבר יהיה לא כלכלי לבטח את הענף, ואולי בעצם לא תהיה כאן חקלאות, או לפחות לא בצורה שבה היא נעשית היום. מכל מקום, בסוף כל כדור הארץ הוא יחידה אקלימית אחת: גשמים שלא יורדים במקום אחד, יורדים במקום אחר, וכולנו מושפעים מכך".
אתה אופטימי ביחס לפתרון המשבר?
"נכון להיום, ממש לא", אומר שלמה אלון יעקובסון. "מלחמה במשבר האקלים משמע להקריב המון מבחינה כלכלית בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך, אך אנחנו בני האדם פועלים תמיד בטווח הקצר. מעבר לכך, אין לנו יכולת ללכד את מדינות העולם לשיתוף פעולה, היות שיש מדינות שנפגעות יותר מיצירת שינויים בכלכלה שלהן, ויש כאלה שפחות. כמו כן, ממילא יש עוד המון נושאים שמפלגים את מדינות העולם, כך שקשה מאוד לגרום למדינות שהן לעתים עוינות אחת לשנייה לשתף פעולה. אם אתם שואלים אותי, העולם יתעורר מתישהו, אבל כנראה שזה כבר יהיה מאוחר מדי".
שלמה יעקובסון הינו יזם בתחום האנרגיה, מנכ"ל קבוצת יעקובסון והמייסד של המיזם גט פיול, שירותי תדלוק עד הבית ובכל הארץ.