מעודכן ל-05/2022

השקעה במניות

השקעה במניות יכולה להיות משתלמת במיוחד, אבל היא גם מסוכנת. החזקה במניות הופכת אתכם לשותפים בחברה, לרבות שותפים לקבלת דיבידנדים. לכל חברה – גם חברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה, וגם חברה נסחרת – יש כמות מסוימת של מניות, כאשר כל מניה מבטאת זכות הצבעה ושיעור מסוים בהון של החברה. נדגים בפשטות – נניח חברה שיש לה 2,000 מניות, ואנחנו מחזיקים 20 מניות מתוכן, אז יש לנו בעצם 1% בהון המניות של החברה, כלומר 20 חלקי 2,000. המשמעות היא שיש לנו 1% בהון של החברה לצורך קבלת דיבידנדים, ויש לנו כוח הצבעה של 1%.

כאשר חברות מנפיקות בבורסה, הן בעצם מגייסות הון תמורת הנפקת מניות חדשות. נניח שאותה חברה מהדוגמה שלמעלה יוצאת לבורסה, והיא מנפיקה 1,000 מניות חדשות. רגע אחרי ההנפקה לציבור מספר המניות עולה ל-3,000 מניות – 2,000 שהיו לפני ההנפקה בתוספת של 1,000 מניות חדשות. במקביל, היא מקבלת לחשבון הבנק את התמורה על הנפקת מניות חדשות, וההון החשבונאי שלה עולה במקביל לגידול במזומן.

המחיר בהנפקה נקבע בהתאם להערכת שווי של החברה ובהתבסס על הנתונים הפיננסיים – בעיקר כמה היא מרוויחה וכמה היא תרוויח, כאשר כמו בכל שוק, בפועל המחיר נקבע לפי הביקוש וההיצע.

איך נקבע מחיר המניה? 

כאשר אנחנו מדברים על השקעה במניות, אנחנו מתכוונים כמובן בעיקר למניות נסחרות, כאלו שעברו את השלב שהצגנו כאן – הנפקת מניות לציבור. בשלב הבא, אחרי הנפקת המניות לציבור, נערך מדי יום מסחר במניות של החברה, אלא שהפעם לא מונפקות מניות חדשות. הפעם מדובר במסחר שמתנהל על ידי השחקנים בשוק ההון – הגופים המוסדיים, אותם גופים שמנהלים את הכסף שלנו כמו קרנות נאמנות, קופות גמל ועוד, קרנות השקעה פרטיות, חברות שונות ואנשים פרטיים. המחיר במסחר הזה נקבע גם כן על ידי ביקוש והיצע, ובהינתן הנתונים הפיננסיים וההתפתחויות בחברה.

כלומר, אם חברה מפרסמת תוצאות כספיות שהן טובות יותר ממה שהוערך בשוק, צפוי שהמניה תעלה; אם יש התמוטטות בשווקים באירופה, אז צפוי שמחירי המניות בישראל יירדו בגלל תגובת שרשרת; אם חברה מדווחת על עסקה גדולה מאוד, צפוי שמחיר המניה יעלה. אבל חשוב להדגיש כבר בשלב זה – בורסה זה לא מדע מדויק. אין נוסחאות ברורות, אין דבר כזה בטוח. לא בטוח בכלל שתוצאות טובות יגרמו לעליית מחיר המניה; לא בטוח בכלל שירידה באירופה תשפיע על השוק המקומי. יש גורמים רבים ומגוונים שמשפיעים על מחירי המניות, לרבות נתוני מקרו, נזילות המשקיעים, ביצועי המניה, שוק האג"ח, המצב העולמי, המצב הפוליטי, רגולציה, נתונים פיננסיים, הנהלת החברה, חסמי כניסה לענף, מצב המתחרות, הלקוחות, הספקים ועוד ועוד. אמנם, בטווח הארוך צפוי שיהיה מתאם בין הביצועים העסקיים לבין הביצועים בשוק, אבל בטווח הקצר זה ממש לא מחייב.

אם כן, אנחנו מבינים שהמחיר נקבע בשוק, ואנחנו יודעים שמניות הן מכשיר מסוכן אך גם בעל סיכוי להניב תשואה עודפת על פני המכשירים הסולידיים, כלומר איגרות החוב הממשלתיות. זה עובד ככה: כאמור, מניות מייצגות שותפות בעסק, והעסק הזה יכול להצליח וגם להיכשל, כאשר הגורמים שמשפיעים על השווי של העסק – שווי השוק של החברה הוא מספר המניות הכולל כפול מחיר המניה – הם גם אלו הקשורים ישירות למצב החברה אך הם מגוונים ואינם מתמקדים רק ברמת המיקרו, אלא גם ברמת הענף והמקרו כלכלה בכלל.

כל הפרמטרים האלו, לצד גורמים נוספים, משפיעים מדי יום על מחיר המניות, כך שהתנודות במניות גבוהות משמעותית מהתנודות במכשירים הסולידיים. התנודות האלו מבטאות סיכון, סיכון להפסד. מכיוון שהמשקיעים במניות בעצם לוקחים סיכון, הם מתוגמלים על הסיכון הזה – הרי לכל דבר יש מחיר, ואם משקיע לוקח סיכון, הוא עושה זאת כי הוא יודע שיש סיכוי לרווח.

כל התורה הזו, שהוצגה כאן על רגל אחת, מתבטאת בנתונים בשטח – המניות תנודתיות יותר, מסוכנות יותר, אך לאורך זמן מספקות תשואה עודפת על פני המכשירים הסולידיים. בפועל, אם בוחנים את 30 השנים האחרונות, מגלים ששוקי המניות בממוצע, בראייה עולמית, סיפקו תשואה של 6%-8%, כאשר התשואה באפיקים הסולידיים עמדה על 3%-4%. בשנים האחרונות התשואות ירדו משמעותית, במקביל לירידה בריבית – שבחלק מהמקומות בעולם הפכה לריבית שלילית, ועדיין שוקי המניות מספקים תשואה גבוהה יותר מהאפיקים הסולידיים.

מניות – חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות שלכם 

המניות מהוות חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות שלכם. הן בעצם מוסיפות את התשואה העודפת שמעבר לתשואה הבסיסית והסולידית, אך הן גם מבטאות כאמור סיכון. אתם לא תמיד יודעים שאתם משקיעים במניות, אבל אם יש לכם קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות נאמנות, סביר מאוד שמדובר בהשקעות עם מרכיב מנייתי, ובצדק – מניות הן אפיק השקעה מאוד לגיטימי.

אלא שצריך להיזהר ולהיות מודעים לסיכונים. ראשית, אתם צריכים להחליט איך אתם מנהלים ומשקיעים את הכסף שלכם – באופן עצמי ועצמאי או דרך חברה שמנהלת לכם את הכספים. אם אתם מחליטים לנהל את הכספים שלכם בעצמכם (והיום כבר אפשר לנהל את רוב הכספים בשיטה כזו, גם הכספים שחוסכים לטווח ארוך – לפנסיה), אז בשלב הראשון אתם צריכים לקבוע את תמהיל הסיכון שלכם בתיק, וזו שאלה קשה! כאן, תוכלו לקרוא על איך בונים את תיק ההשקעות שלכם. בהמשך אתם צריכים להחליט אם אתם עושים זאת בגישה האקטיבית או בגישה הפסיבית. 

בגישה האקטיבית המשקיעים בוחרים את ניירות הערך שלהם בפינצטה, עוקבים אחרי דוחות והודעות של החברות, אחרי מצב המתחרות והלקוחות ועוד, וכאן נדרש כמובן ידע, ניסיון והתמקצעות. חלק קטן מהמשקיעים עושה זאת בעצמו, אבל רוב אלו שמשקיעים בעצמם עושים זאת בגישה הפסיבית דרך המכשירים הפסיביים – תעודות סל וקרנות מחקות, שעוקבים אחרי מדדי מניות, מדדי אג"ח וכו', ומעצם הפיזור על פני המדד כולו, מדובר בעצם בהקטנת סיכונים. המכשירים האלו לא מצריכים הבנה עמוקה במניות, בחברות, בניתוח פיננסי, בקריאת דוחות, וזה יתרונם הגדול, לצד יתרון נוסף – עלויות נמוכות, כלומר דמי ניהול נמוכים במיוחד. 

בכל מצב, אתם צריכים להשקיע מאמצים בהורדת העמלות – אם אתם פועלים דרך חשבון בנק לנסות ולהוריד את עמלות הקנייה והמכירה ואפשר לעשות זאת! אתם גם יכולים לעבור לברוקרים חברי הבורסה או לפעול דרך ברוקרים בחו"ל, ודרכם לנהל את חשבון ההשקעות – שם העלויות נמוכות יותר! (הנה בדיקה שעשינו על תעריפי העמלות אצל הברוקרים הפרטיים והבנקים והשירותים שהם מספקים).

בורסה זה לא קזינו

מה זאת השקעה בבורסה והאם היא סוג של הימור או קזינו? ובכן, למרות שרבים חושבים כך, בורסה היא לא קזינו. ראשית, בקזינו יש את "הבית" שמרוויח תמיד על חשבון השחקנים; בבורסה כולם תיאורטית יכולים להרוויח – אם השוק עולה, אין מניעה שכל השחקנים בשוק ירוויחו, זה לא בא על חשבון מישהו אחר (למעט באופציות מעו"ף ששם הפוזיציה של משקיע האחד היא מול הפוזיציה של המשקיע השני, ואם הראשון מרוויח השני מפסיד וההיפך).

שנית, כאמור, בטווח הארוך השווקים עולים. כלומר, אם תבדקו את המדדים על פני זמן בארץ ובחו"ל תראו ששוקי המניות וגם שוקי האג"ח עולים. איזה מין הימור זה אם לאורך זמן השווקים עולים? נכון, זה לא קורה כל שנה, יש גם תקופות של ירידות ויש גם מפולות. אבל בסך הכל בממוצע ארוך טווח, שוקי המניות מניבים תשואה נאה שעולה על התשואה באפיקים הסולידיים.

הבעיה של רוב ציבור המשקיעים היא תאוות הבצע. מתי המשקיעים נכנסים לשווקים? כשהבורסה מגיעה לכותרות. אבל מתי הבורסה מגיעה לכותרות? כשהמחירים גבוהים, כשיש עניין, אבל אז כבר מדובר על נקודת כניסה גבוהה, והעדר שנכנס רק מעלה עוד יותר את המחירים שבמקרים רבים מתנתקים מערכם הכלכלי. בסוף הכלכלה מנצחת ואז הבורסה נופלת, והעדר שנכנס אחרון – כי ככה זה עדר, ויוצא ראשון – כי ככה זה עדר, מפסיד סכומי עתק. המשקיעים האלו הם לא משקיעים. במקרה שלהם זה הימור, זה קזינו, וזאת המסקנה החשובה מכל הדיון: בורסה היא לא קזינו לכאלו שהם משקיעים – בודקים, מנתחים, חושבים ו/או משקיעים פסיביים לטווח ארוך. אבל אם אתם העדר שנכנס כשהבורסה מגיעה לחדשות או כשהשכן אומר לכם שהוא הרוויח עשרות אחוזים על איזו מניה ואתם מתפתים להשקיע בה, אז אתם כן מהמרים ובשבילכם הבורסה היא קזינו.

נכון שכמו בהרבה דברים בחיים, גם בהשקעות יש מרכיב של מזל – עיתוי/תזמון הכניסה לשוק המניות הוא קריטי וגם בחירת המניות וסוג המניות, אבל בהינתן שאתם פועלים על פי הגישה הפסיבית, הרי שעל פי המחקרים – המניות מספקות תשואה עודפת, ולא רק זה – אלא שהן מספקות תשואה עודפת בכל נקודת זמן גם אם עיתוי/תזמון הכניסה היה לא טוב. חשוב להבהיר- 5-7 השנים האחרונות הן די קשות למניות במיוחד במשבר הקורונה, ובכל זאת המסקנות של המחקרים ארוכי הטווח נותרו כפי שהיו – המניות מספקות תשואה. וזה בטח שלא הימור.

לאורך זמן מניות מתנהגות בהתאם לביצועי החברות

ועוד נקודה חשובה: מחירי המניות מתנהגים לאורך זמן בהתאם לביצועים הכספיים של החברות. אם חברה מציגה שיפור עסקי מתמשך, גידול ברווחים ובהכנסות צפוי שזה יתבטא במחיר המניה. השקעה במניות באופן ישיר פשוט דורשת ניתוח דוחות קלאסי כדי לאתר את ההשקעות האטרקטיביות ביותר.

אם כך, אז למה הציבור לא מתלהב ולא משקיע בבורסה? הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה, למרות שהוא ממש לא צריך לחשוש. השקעות זה לא פיזיקה גרעינית וזה ממש לא תחום מורכב, והאמת היא שאין דבר כזה מומחים – אף אחד לא יודע יותר טוב מכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה זה לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות.

ובכל זאת – אל תשקיעו במניות יותר ממה שאתם מסוגלים להפסיד. השקעה במניות היא מסוכנת – אז מה אם בטווח הארוך מרוויחים? אולי אתם מחפשים השקעה או יכולים להשקיע לטווח קצר? יש תקופות שהמדדים יורדים, ואף אחד לא מבטיח שמה שהיה בעבר הוא מה שיהיה בעתיד, ובכלל השקעה בבורסה בהגדרה היא השקעה מסוכנת. אתם יכולים לבדוק, להעריך, לנתח חברה, לחשוב שהיא צפויה לגדול בהכנסות וברווחים ובהתאמה אתם מעריכים שמחיר מנייתה יעלה, וקורה ההיפך. אין חסינות, אין תעודות ביטוח, אבל מסוכנת ככל שתהיה, בורסה היא השקעה. אם אתם בודקים, מנתחים ואז משקיעים, זו השקעה מושכלת. אם אתם משקיעים לטווח ארוך ואתם משקיעים במדדים תחת הנחה שהמדד לאורך זמן עולה, זו השקעה מושכלת.

איך מתחילים להשקיע?

בעולם ההשקעות יש כאמור שתי גישות השקעה – הגישה האקטיבית, שלפיה על המשקיע/מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת ברוב קרנות הנאמנות. הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי – מנהלי הקרנות מנתחים דוחות כספיים ואירועים עסקיים ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה.

מנגד, קיימת הגישה הפסיבית שפשוט עוקבת באופן פסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, וניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד.

הנה המחשה: נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנחנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 125. אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות האלו או להשקיע בתעודת סל על מדד ת"א 125, שעוקבת אחרי המדד הזה. מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד ת"א 125, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד, לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות. האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול יגרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 125.

ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקות היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פסיביות. מנהלי תיקים ומנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל ובקרנות המחקות השיטה פאסיבית, אבל אם כך, האם צריך בכלל מנהל השקעות?

אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי והבנת כללי המשחק. לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת, ויש פה ושם גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל.

אבל אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנחנו רוצים לקבל את תשואת המדדים, לרבות מדדי מניות, מדדי אג"ח ועוד, אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד. רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם תהיו חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך, ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה והתייעצות עם מומחים – אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים בתיק שלכם.

סיכום ביניים: השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות – בגישה האקטיבית בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, את היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות, או בגישה הפאסיבית שבה רצוי שתבינו את כללי המשחק ותכירו את המכשירים הפיננסיים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.

בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם, ולחלק נכון את ההשקעות על פני אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים. כאשר אתם משקיעים באופן אקטיבי, דרך מנהל קרנות נאמנות, קופת גמל וכו', אתם צריכים לדעת מה הרכב הנכסים בקרנות ובקופות ולבדוק אם הוא מתאים לרמת הסיכון שלכם. אם אתם עושים זאת ישירות דרך מכשירים פסיביים או דרך רכישת ניירות ערך בעצמכם, תבנו תיק זהיר ומפוזר כדי שתוכלו לעמוד גם בתרחישים פסימיים.

איך בוחרים מניות? הגישות המובילות

בוחנים השקעה במניות בכמה דרכים – דרך הביצועים של החברה (הכנסות, רווחים), כלומר באמצעות ניתוח הדוחות הכספיים שלה, ההודעות, העסקאות, ודרך הערכת הרווח העתידית. צריך להבין שהכלל אולי הכי חשוב במשחק הזה הוא שמחיר המניה מבטא את יכולתה של החברה לייצר מזומנים בעתיד, את יכולתה להרוויח בעתיד. זו השיטה הפונדמנטלית שמתייחסת לביצועים של החברה ולתחזית הביצועים בעתיד. זו השיטה שאמורה לאורך זמן ללכת בצמוד למחיר המניה. כבר אמרו רבים וטובים, ואולי המוכר מכולם, וורן באפט האגדי, שעל פני זמן מחיר המניה יבטא את תוצאותיה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת זה לא יקרה – במשך שנה החברה תיסחר שלא בהתאמה לביצועיה – גבוה יותר, או נמוך יותר, זה גם יכול להימשך יותר זמן. אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך החברה תיסחר בהתאם לביצועים שלה. אחרת, יש כאן עיוות שייסגר במשך הזמן. זו, אגב, השיטה של משקיעי הערך, שבאפט בראשם- לאתר את העיוותים האלו ולהשקיע במקומות שבהם החברות נסחרות בדיסקאונט (בחסר/הנחה) ביחס לשווי הכלכלי שלהן.

בגישה הזו נעזרים בשיטות שונות כדי להעריך את כדאיות ההשקעה במניות של החברה. ראשית, צריך להעריך את שווייה. איך עושים זאת? יש כמה גישות – ניתן להעריך את שווייה של החברה בהתאם להיוון תזרימי מזומנים – כל המזומנים שהחברה תייצר מהיום עד אינסוף; גישה נוספת היא גישת ערך נכסים – הערך של הנכסים של החברה בניכוי החובות שלה; וגישה שלישית ומאוד פופולרית – גישת מכפיל הרווח.

גישת מכפיל הרווח מתבססת על נוסחה פשוטה – מכפיל רווח שווה לשווי השוק של החברה חלקי הרווח של החברה. מכפיל הרווח מבטא בעקיפין את מספר השנים שהמשקיע אמור להחזיר את השקעתו, בהינתן שהרווח לא ישתנה. לדוגמה – אם שווי החברה 100 מיליון שקל והרווח 20 מיליון שקל, אזי מכפיל הרווח 5, והמשקיע צפוי להחזיר את השקעתו בתוך 5 שנים. משקיעים מסתכלים ובוחנים את מכפיל הרווח ההיסטורי – שווי השוק חלקי הרווח ב-12 החודשים האחרונים, אך הם בעיקר מתייחסים ובוחנים חברות לפי מכפיל הרווח העתידי – שווי השוק חלקי הרווח הצפוי בשנה הקרובה.

מעבר לכך, יש להתייחס בגישה זו לחוב הפיננסי של החברה, או למזומנים – אם יש לה, וגם לנכסים שלא קשורים לליבה של העסק. אם נניח שחברה מסוימת צריכה להיסחר לפי מכפיל רווח של 10, וזה אכן המחיר שלה בשוק, אבל יש לה נכסים ששווים מאות רבות של מיליונים והם אינם קשורים לעסק עצמו, אזי השווי לפי מכפיל הרווח, לא מייצג את שווייה האמיתי. מנגד, אם יש לחברה חובות ענק, אז למרות שהם מתבטאים בהוצאות המימון, הרי שיש לקחת בחשבון את החובות הפיננסיים האלו, במיוחד בתקופות של ריבית נמוכה כמו עכשיו וכמעט חוסר השלכה על דוח רווח והפסד, ולכן הנטייה כיום היא לנסות ולחשב את הרווח התפעולי החזוי של החברה וממנו לגזור, בהתאם למכפיל רווח תפעולי מתאים, את שווי הפעילות של החברה, ואז להחסיר את החובות או להוסיף מזומנים ו/או להוסיף נכסים לא קשורים.

כך או אחרת, גם שיטת מכפיל הרווח שבמקור היא פשוטה, הפכה להיות מורכבת בשנים האחרונות, ועדיין הבסיס שלה הוא פשוט – שווי שוק חלקי רווח, כאשר יש לבחון את המכפיל בשנה האחרונה ולנסות לבחון את המכפיל בשנה קדימה.

מכפיל רווח נמוך עשוי להיות אטרקטיבי יותר ממכפיל רווח גבוה, אך צריך להתייחס גם לפרמטרים נוספים כמו צמיחה. חברה בעלת מכפיל רווח גבוה וצמיחה חזקה, תהיה אולי מעניינת יותר מחברה עם מכפיל רווח נמוך ללא צמיחה, וזה מכיוון שהצמיחה היא זו שמשפיעה על מכפילי הרווח העתידיים. לדוגמה, גוגל הנפיקה בבורסה האמריקאית בשנת 2005 במכפיל רווח של 60. אנליסטים רבים טענו שזה מחיר בשמיים, אבל החברה הציגה צמיחה ברווחים בשיעור יותר מכפול בכל שנה , כך שמכפיל הרווח הלך וירד, למרות שמחיר המניה עלה. למעשה, אפשר לומר שגוגל הנפיקה במכפיל רווח של 60, אבל בהינתן הרווח לשנתיים הבאות מדובר היה במכפיל 30, ובהינתן הרווח לעוד שלוש שנים, מדובר במכפיל רווח של 15, וכך הלאה. שבוחנים זאת כך, מתברר שמכפיל הרווח לא היה גבוה, זה היה סוג של טעות אופטית, אם כי זה תלוי כמובן בעמידה בציפיות. גוגל עמדה בציפיות והרווחים אכן עלו, אבל יש דוגמאות לחברות בשלב כזה, שבסופו של דבר לא מצליחות לממש את התחזית.

החברות מהסוג הזה הן חברות צמיחה, והשוק מתמחר אותן במכפילי רווח גבוהים בגלל הצמיחה, בגלל הפוטנציאל. מנגד, ישנן חברות הערך, שנסחרות במכפילי רווח נמוכים יותר, אבל הן כבר לא צומחות בשיעור ניכר.

שיטה נוספת – השיטה הטכנית קוראת את המגמה בגרפים. הרציונל של השיטה הוא שהכל מתבטא בגרף, ובמגמה של המניה, ואם יש בה התעוררות זה מבטא גם משהו בתחום הריאלי, בעסקי החברה, בקשר לבעלי המניות וכו', שמרמז על התפתחות חיובית. מאמיני השיטה הזו טוענים שהם מנתחים את התנהגות המשקיעים, והמשקיעים חכמים מכל, הם יודעים מה קורה ומה כיוון החברה והמניה, ולכן אם יש שינוי מסוים הם עוקבים אחריו, ואם הוא חזק מספיק, זה מבטא מבחינתם סימן להיכנס או לצאת. מנגד, נראה שבשיטה הזו לא ניתן לחזות הפתעות, כמו דוחות חלשים מהמצופה, דוחות חיוביים מהמצופה, איבוד לקוח משמעותי, התפטרות מנכ"ל ועוד. השיטה הזו דוגלת בהצמדות למגמה, בעוד ששיטת הערך דווקא מוצאת ערך במקומות שהמגמה בנייר שלילית והשוק עדיין לא זיהה את הפוטנציאל.

כמה נקודות לסיום

1. השקעה במניות חשובה לתיק ההשקעות שלכם.

2.אפשר להשקיע במניות דרך ניהול אקטיבי – קרנות נאמנות, קופות גמל ועוד.

3. אפשר להשקיע במניות באופן עצמי ועצמאי – במישרין או בעקיפין דרך תעודות סל וקרנות מחקות.

4. חשוב להבין שאמנם המניות מספקות תשואה עודפת על פני זמן, אבל אפשר גם להפסיד, והרבה. לכן, אל תשקיעו במניות יותר ממה שאתם מסוגלים להפסיד.

5. חלק חשוב ומקדים להשקעה במניות, במישרין או בעקיפין, הוא בניית תיק השקעות וקביעת הרכבו.

6. מניות בהגדרה הן תנודתיות יותר מאשר הנכסים הסולידיים – קחו את זה בחשבון ותלמדו לחיות עם תנודתיות מסוימת.

7. בהצלחה

מדריכים קשורים:

למדריך השקעה עצמי ועצמאי

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

מדריך קרנות נאמנות

מדריך תעודות סל

לעדכונים על השקעה במניות:

מה עדיף – השקעה במניות או השקעה בדירה. מסתבר שעל פי הניתוחים ההיסטוריים מניות נותנות תשואה עודפת על פני זמן. יתרון נוסף – מניות זה השקעה נזילה, בעוד שדירות לא ממש. השאלה החשובה היא – האם מה שהיה הוא בהכרח מה שיהיה? (הרחבה בביזפורטל) 

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך אמר בכנס כלכליסט כי השקעה במניות עדיפה בטווח הארוך על השקעה בנדל"ן – אז, תודה להאוזר שהעלה את העניין הטריוויאלי והברור הזה – היסטורית מניות מכות את הנדל"ן וזה נסמך גם הסבר כלכלי חזק – היכן שיש סיכון יש גם סיכוי – מניות מסוכנות מנדל"ן (רוב הזמן – אולי לא תמיד), ולכן המשקיעים במניות מצפים ומקבלים תשואה גבוה יותר – פרמיה על הסיכון. זו כלכלה פשוטה, וזה הא' ב' של השווקים הפיננסיים.

כשבודקים את שוקי המניות מול הנדל"ן בתקופה קצרה, אז הקביעה הזו לא בהכרח נכונה, יש שנים חריגות, יש שנים נהדרות ויוצאות מהכלל לשוק הדירות (וזה קורה עכשיו), אבל אם מרימים את הראש ומסתכלים על פני טווח ממושך, אז רואים בבירור – המניות מכות את הנדל"ן. הנה הרחבה על נאום האוזר בכלכליסט