משבר הקורונה מציב בפנינו תמרור אזהרה – לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו ■ בענף החשמל, המחירים יעלו והצריכה תרד, האם ישראל תלך בעקבות האיחוד האירופי ותחייב יצרניות להשתמש ברכיבים קלים וזולים לתיקון? והאם בעקבות המשבר תגיע שעתם הגדולה של היצרנים המקומיים?

הישראלים נחשבים לשיאנים בכל הנוגע לקניות ברשת מאתרים בחו"ל. על פי מידע שנמסר מדואר ישראל בסוף שנת 2019, התבצעו בשנה זו הזמנות מחו"ל בהיקף של כ-68 מיליון חבילות, במשקל כולל של כ-16 אלף טון. מדובר בגידול של 370% לעומת שנת 2010, אז הוזמנו כ-18.4 מיליון חבילות.

הקפיצה במשקל החבילות – שהוכפל משנת 2010 פי שמונה כמעט, היקף ההזמנות של הישראליים באתרי הסחר המקוון שצמח פי עשרה והסתכם בשנת 2019 בכ-13.1 מיליארד שקל – כל אלה בולטים מאוד לעין. אם נרצה לחשב ממוצע, התוצאה תהיה שכל אזרח ישראלי רכש מוצרים בסכום 1,456 שקל בשנה (13.1 מיליארד חלקי 9 מיליון).

המשבר הכלכלי הגלובלי שנגרם בשל נגיף הקורונה מספק לנו כצרכנים הזדמנות האולטימטיבית לעורר אותנו לחשבון נפש נרחב. חשבון נפש שחורג בהרבה מהטווח הקצר, מהשאלה של רוב הכלכלנים איזו מדיניות כלכלית יכולה להחזיר את העולם לנתיב של צמיחה. כי מה שחשוב באמת הוא היום שאחרי: העתיד והשנים שיבואו אחרי שהכלכלה העולמית תיחלץ מהבור שאליו נפלה, אחרי שתחזור לנתיב הצמיחה.

בתקופת הקורונה הקדישו רבים מאתנו זמן להרהור ולהתבוננות פנימית. ההנחה היא שמעבר להשפעה הקשה והמיידית של המגפה, בתקופה שאחריה נידרש לשינוי מבני במערכות הכלכליות שלנו, במהלכים שללא ספק ישנו את כללי המשחק במשק.

ענף מוצרי החשמל: המחירים יעלו, הצריכה תרד

על פי התחזיות האחרונות, בעקבות הפגיעה בייצור וביצוא הסיני, נגיף הקורונה צפוי להשפיע דרמטית על ענף מוצרי החשמל ולגרור אחריו עליית מחירים של עשרות אחוזים. אך מה היתרון האפשרי הגלום בעליית מחירים?

נתחיל בהסבר מקדים: המחירים הנמוכים של מוצרי החשמל גרמו לתופעה פסולה, רכישת מוצרים ללא הבחנה, ובפרט כאלו שאין בהם צורך של ממש. לרכישה העודפת תוצאות הרסניות על איכות הסביבה.

עד משבר הקורונה, הדבר הטריד בעיקר את הארגונים הירוקים. אך כעת מסתמן שישנו צד נוסף להאטה בפעילות הכלכלית. הירידה הניכרת בזיהום האוויר בסין כתוצאה מהשבתת מפעלים מזהמים, לצד העצירה שנכפתה על שגרת החיים הרגילה של מיליוני בני אדם, הובילו לשיח עולמי על נושאים שנדחקים לא אחת לשולים: תרבות הצריכה שסיגל לעצמו העולם המערבי והחשיבות החברתית שמוטלת על כולם בשמירה על הסביבה שבה אנו חיים.

את מחיר המוצרים הזולים שזרמו לישראל מסין בשנים האחרונות משלם כדור הארץ הנאבק בכמויות אדירות של פסולת אלקטרונית המוטמנת באדמתו. דרך החשיבה שפשטה בקרב הצרכנים היא שאין היגיון כלכלי לתקן יותר מוצרים שהתקלקלו ועדיף לקנות דגם חדש. זוהי תופעה פסולה ולא רק מטעמי צרכנות נבונה ודוגמה ראויה לדור העתיד על ערך כספי. בהיעדר פתרונות מחזור מפותחים, נזרקת הפסולת האלקטרונית יחד עם הפסולת הביתית, ומזהמת את הקרקע ואת מי התהום. המשוואה פשוטה – בזמן שמאות אלפי מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים נשלחו אל הצרכנים, כמות דומה של מוצרים משומשים עשו את דרכם אל פח האשפה. משבר הקורונה הוא הזדמנות לשים תמרור אזהרה. לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו.

על פי מחקר שנערך בארצות הברית, משקל הפסולת האלקטרונית הנובע מהשלכת מוצרי חשמל הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך הוא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה אנחנו מייצרים 44.7 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית, כאשר 80% ממנה יועברו למטמנות וימשיכו לפלוט גזי חממה. היקף הנזקים הסביבתיים גרם לכך שהפחתת צריכת מוצרי אלקטרוניקה נעשתה לחלק החשוב ביותר בתפיסה הצרכנית-סביבתית.

ארגונים ירוקים רבים קמו נגד דפוסי הצריכה הבזבזניים שפשטו בעולם המערבי. אך נראה שדווקא לעלייה הדרסטית במחירי המוצרים כתוצאה מהנגיף המתפשט, יש את היכולת לייצר בישראל מהפך תפיסתי. ממש כפי שהתרחש לפני חודשים ספורים באיחוד האירופי, כשהמחאה נגד תרבות הצריכה של מוצרי חשמל, רשמה הישג משמעותי.

בפעם הראשונה נוסחו באיחוד האירופי תקנות רגולטוריות וסטנדרטים חדשים למכשירי חשמל ביתיים שנוצרים בתחומיו. המשמעות היא שבתוך שנתיים נדרשות היצרניות לעבור לשימוש ברכיבים קלים וזולים לתיקון, שיהיו עמידים יותר לאורך הזמן.

ישראל טרם יישרה קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים, בשל היעדר ממשלה קבועה וכנסת פעילה עד כה. ישראל נמצאת בפיגור גם בתחום זכות האזרח לתקן. הרגולטור בישראל אינו יוצא בצעדים יזומים לכיוון של תכנון ירוק, והחוק המקומי מאפשר ליצרנים ויבואנים לקבוע תנאים ספציפיים מגבילים לאחריות שהם מעניקים, כל עוד הם מציינים זאת בתעודת האחריות. אלו למעשה פעולות המקשות על הצרכן לתקן את מוצריו הישנים. עם כאלו חסמים ומחירים נמוכים, אין פלא שהתפיסה שרווחה בקרב אזרחים רבים היא שעדיף פשוט לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן.

הפן הפסיכולוגי: לייצר ערך חיובי

רכישה של מוצרים בני קיימא, שאמורים לשרוד מספר גדול של שימושים, שונה באופן מהותי מקניית מוצרים מתכלים כמו מזון למשל, שמיועדים לשימושים בודדים. מדובר בתהליך פסיכולוגי: כאשר צרכן חושב על רכישה של מוצר בר קיימא, הוא נדרש ראשית למודעות למוצר, לאחר מכן להכרה בצורך, בהמשך הוא בודק חלופות ולבסוף מתבצעת הרכישה.

כיצד מייצרים ערך חיובי בשרשרת הצריכה? ניקח לדוגמה סיטואציה של קניית נעליים לילדים. כאשר הורים הולכים לחנות הנעלה פעם או פעמיים בשנה וקונים לילד זוג נעליים ממותג – הילד שמח, מעריך את הנעליים, מראה אותן לחבריו ושומר עליהן כמיטב יכולתו.

ערך חיובי מתקבל בהערכה, מכבדים אותו וברוב המקרים זוכרים אותו. בתהליך של ערך חיובי, יש ערך לכסף, יש ערך לחשיבה חיובית, יש ערך למערכות יחסים, למאמץ שמשקיעים ההורים, והחשוב מכל – הילד או המבוגר מרגישים שגם להם יש ערך: מתייחסים אליהם, שואלים לדעתם, קונים להם מוצר בעל ערך ומכבדים אותם.

מנגד, כאשר קונים נעליים זולות בסין, לא מתקיים תהליך הרכישה הקודם. התהליך החלופי כולל זפזופ באתרים, חיפוש אחר המוצר הזול וקניית כמה זוגות נעליים במידות שונות, כדי שאולי אחד מהם יתאים. קנייה זו מתקיימת בתדירות גבוהה, והילד מקבל את הנעליים מהוריו כדבר מובן מאליו, שיהיה עוד זוג בארון הנעליים העמוס לעייפה. אין התרגשות, אין שמחה, איך הערכה של מוצר שנקנה במיטב כספם של ההורים, גם לא מעריכים את ההורים. התוצאה: התהליך חסר משמעות כלשהי ומוריד ערך-כלכלי, משפחתי ואישי.

לסיכום, סדרי העולם לא ישתנו ככל הנראה מקצה לקצה, גם לאחר משבר הקורונה וחלק מן הדפוסים הישנים יחזרו עד מהרה. ישראלים ימשיכו להזמין בחו"ל. אבל בכל בעיה טמונה גם הזדמנות. לנוכח המצב, הם צפויים כנראה, להגדיל רכישות בארץ. גם אם רק שליש מהכסף שהוצא בשנת 2019 לרכישות מאתרים בחו"ל, יופנה לארץ, יגדלו הרכישות המקומיות ב-4.4 מיליארד שקל. זו יכולה להיות הזדמנות פז לעוסקים בענפים השונים.

כדי לממש אותה יצטרכו העסקים המקומיים להוזיל משמעותית את המחירים ולשפר את השירות. זה אפשרי וגם יוסיף להם ערך בדמות הגדלה ניכרת של הכמויות שהם צפויים למכור.

כולנו תקווה שנגיף הקורונה יתפוגג במהרה, אך גם כאשר תיעלם המגיפה מחיינו נישאר עם המסקנה שאפשר וחשוב לשים סוף לסגידה המיותרת לעגל הזהב הצרכני. בדומה למחויבות החברתית שאזרחים רבים מגלים כשהם נכנסים לבידוד, כך צריכה להתקיים סולידריות לשמירה טובה יותר על כדור הארץ שלנו, ובעקיפין גם על הבריאות של כולנו.

יום ללא קניות נגד חודש הקניות

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים