בפנסיה שלנו יש הרבה מאוד מיליארדים – מעל 30 מיליארד שקל, שמנותבים להלוואות אבל אי אפשר לדעת למי הן ניתנות – בתוכנית אנליסט, מסביר מתן חודרוב את אחד הסודות של קרנות הפנסיה.

הקרנות האלו כדי לייצר תשואה משקיעות גם בחו"ל, וגם בנכסים לא סחירים וגם נותנות הלוואות (כשהריבית על ההלוואות היא כמובן תשואת הקרן פנסיה). האם זה המקום הנכון לייצר בו תשואה? אולי כן,האמת שבמקרים רבים יש שם תשואה לא רעה, ואחרי הכל זה כמו אג"ח סחיר. רק שלנכסים הסחירים , לרבות לאג"ח הסחיר יש מחיר, ויש שקיפות, יודעים במה מחזיקים. במתן הלוואות אפילו שמדובר בכסף גדול (מעל 4% מהיקף נכסי הפנסיה) לא מספרים לנו לאן הולך הכסף? האם זה לחברה טובה וחזקה, או חברה מקרטעת. צריך לתת לזה שקיפות, צריך לדעת את הסיכון שבתיק ההלוואות הזה.

נראה שהקרנות פנסיה לא באמת יודעות למי הן נותנות – הם יודעות שמדובר ביוסי או בחברת בנייה, אבל הן לא יודעות את הסיכון של הגופים האלו. רק חלק קטן מההלוואות האלו מדורג בדירוג חיצוני, חלק גדול יחסית מדורג בדירוג פנימי של הגוף המוסדי, ויש חלק משמעותי שכלל לא מדורג.

אוקיי, מה זה אומר? זה אומר שיש סיכון שאנחנו לא יודעים לכמת אותו, יש מוצרים בהשקעות של הפנסיה, שאין לנו מושג מה הם , מה הסיכון עליהם, וזה פתח תיאורטי להפסדים. זה הסיכון הגדול, שהתופעה הזו תתגלגל בסופו של דבר להפסדים בקרנות, ואלו ההפסדים שלנו. אנחנו צריכים לדעת , אנחנו צרייכם שקיפות.האמת שבינתיים, אנחנו החוסכים ממש לא יודעים על התופעה הגדלה הזו כלום, למעט מספר אחד (שבקושי מגיעים אליו) שמבטא את היקף ההשקעות של הקרן בהלוואות חיצוניות, נתון שמורכב משורה ארוכה של לווים שמוגדרים כלווה א, גורם ג, גורם 22, הלוואה אבי ועוד.

צריך לפקח ולדרוש פרוט בעניין זה, אחרת יהיה כבר מאוחר. היקף ההלוואות האלו עולה על 4% מהיקף נכסי הפנסיה, וזה כאמור הולך וגדל.