המדד המשולב למצב המשק לחודש דצמבר עלה ב-0.26%. קצב גידולו של המדד ממשיך לשקף צמיחה יציבה בקצב ארוך הטווח. כך עולה מסקירה של בנק ישראל. המדד המשולב הושפע לטובה מעלייה חדה ביבוא מוצרי הצריכה ומעלייה בשיעור המשרות הפנויות בדצמבר, וכן מעלייה במדד הפדיון של המסחר הקמעונאי. העלייה החדה ביבוא מוצרי הצריכה משקפת, לפחות בחלקה, הקדמה של רכישות כלי רכב לחודש דצמבר, לנוכח השינוי במיסויים בתחילת 2020. את קצב עליית המדד מיתנו בעיקר הירידות ביבוא התשומות וביצוא הסחורות בדצמבר, וכן הירידות במדד הייצור התעשייתי ובמדד הפדיון של השירותים בנובמבר. לא היו עדכונים של ממש במדד המשולב לחודשים הקודמים.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.
המדד המשולב בסיכום שנת 2019 עלה ב-3.4% יחסית ל-2018, בדומה לקצב הצמיחה של התוצר על פי אומדנים ראשונים של הלמ"ס (3.3% בסה"כ, 3.5% במגזר העסקי) ובדומה לקצב גידולו של המדד המשולב בשנה שעברה (3.6%). קצב גידולו של המדד משקף בשנתיים האחרונות צמיחה בקצב ארוך הטווח של המשק, שעקבי עם שיעור האבטלה הנמוך. התפתחות רכיבי המדד המשולב תואמת תמונה זאת: קצב הגידול של משרות השכיר היה השנה 1.8%, בדומה לאשתקד ורק מעט מעל לקצב הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים. עלייתו של המדד המשולב השנה שיקפה צמיחה מאוזנת שהתבטאה הן בעליות במדדי הפדיון של פעילות המסחר והשירותים המקומית, והן בעליות במדד הייצור התעשייתי וביצוא.
השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
| דצמבר | נובמבר | אוקטובר | ספטמבר | |
| מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) | -0.9 | 2.5 | 0.8 | |
| מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) | -1.1 | 1.0 | 1.1 | |
| מדד הפדיון במסחר הקמעונאי | 0.3 | 0.3 | 4.7 | |
| יבוא מוצרי הצריכה[1] | 20.1 | -9.2 | 12.5 | 9.8 |
| יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) | -6.7 | -0.6 | 3.4 | 3.7 |
| יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 1 | -4.3 | -1.2 | 4.9 | -5.5 |
| יצוא השירותים (ללא תחבורה) 2 | 4.0 | -0.3 | ||
| משרות השכיר – במגזר הפרטי | 0.1 | 0.1 | ||
| שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי3 | 3.5 | 3.4 | 3.4 | 3.4 |
| התחלות הבנייה4 | -1.8 |
1 יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ)
2 יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן.
3 שיעור המשרות הפניות מחושב מתוך סך המועסקים ומספר המשרות הפנויות ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
4 מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
להרחבה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף המדד המשולב.
"בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מקצב עליית המדד המשולב ומעוצמת שוק העבודה"