מעודכן ל-10/2019
הלוואות חברתיות (P2P) – המדריך המלא
צריכים כסף? כנראה שתפנו לבנקים או לחברות כרטיסי אשראי, או (וחבל, אבל זה בסימן עלייה בשנים האחרונות) לחברות בשוק האפור. יש לכם כסף? כנראה שתפנו אותו לפיקדונות, קרנות נאמנות, תעודות סל, מניות, נדל"ן – כל אחד והפיזור ורמת הסיכון שמתאימים לו. אבל רגע, למה שלא יהיה מפגש בין אלו שצריכים כסף לאלו שיש להם כסף. למה שאלו עם הכסף לא ילוו לאלו שצריכים הלוואה? זו יכולה להיות בשביל הלווה, הזדמנות לקבל הלוואה בריבית סבירה, וזו יכולה להיות בשביל המשקיע, השקעה בריבית טובה, בהינתן האלטרנטיבות בעולם של ריבית אפס. אז מסתבר שזה קיים, קוראים לזה הלוואות חברתיות וזה תחום שהולך וגדל ו גם כאן יש מתווך – החברה הפיננסית שמפגישה בין הלווים למלווים (פעילות אינטרנטית ), כשלרוב העמלה שלה היא 1% מההחזרים השוטפים (פרטים מלאים בהמשך)
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
- 1 מה הן הלוואות חברתיות?
- 2 דירוג אשראי של הלווה
- 3 איך משקיעים בהלוואות חברתיות?
- 4 מה הריבית?
- 5 הסיכונים למלווים
- 6 שחקניות ה-p2p בשוק המקומי – יתרונות וחסרונות
- 7 BTB – הלוואות לעסקים ובעלי עסקים
- 8 מיטב דש השקעות / eLoan: הלוואות לפרטיים (באמצע 2019 הכריזה על פרישתה מהתחום)
- 9 Tarya: פועלת בתוך ארגונים
- 10 Blender- הלוואות לפרטיים
מה הן הלוואות חברתיות?
למיזמי הלוואות חברתיות/ הלוואות המונים, יש חלום גדול – הכוונה באמת שזה יהיה ענק אשראי שיקשר בין הציבור (בין המלווים ללווים) ויחסוך את מרווח הריבית השמן. אבל, כדאי לזכור כמה דברים – למרות שזו לכאורה הלוואה חברתית, בין עמית לעמית – (per to peer p2p). בפועל אלו הלוואות בין אנשים זרים לחלוטין. השיטה היא פשוטה – אתם מתחברים לגוף פיננסי שמחליף את הבנק (וכבר נתייחס לגופים המקומיים), ואלו משדכים לכם השקעות או הלוואות בצורה פשוטה. בפועל, מדובר על פלטפרומה אינטרנטית / זירה אינטרנטית שמקבלת נתונים ממלווים ובמקביל מלווים, בודקת ומתאימה בינהם. יש בדרך גם מגע אנושי, יש בדיקות לגבי אכות הלווה, אבל חלק גדול של העבודה הוא דיגיטלי לחלוטין.
ואיך זה קורה? איך שני זרים מתחברים בינהם לצורך הלוואה הנה המחשה – נניח שאיציק צריך הלוואה של 10 אלף שקל. הוא יכול לפנות כאמור לבנק (וכך פועלים רוב האנשים), הוא יכול לפנות לחברות כרטיסי האשראי (האמת, נראה שאם הוא יחכה קצת, יפנו אליו – מערכות השיווק של החברות האלו בלתי נלאות) והוא יכול (נקווה שלא) להתפתות לכל אותם פניות (מיילים, אסאמאסים, טלפונים) לקבלת הלוואה בתנאים נוחים; והוא יכול גם לפנות לגופים הפיננסים שפועלים בתחום ההלוואות החברתיות. זה עובד כך – הוא נכנס לאתר שלהם, קורא את השלבים לקבלת הלוואה, תקנון האתר, ובכלל – מתרשם מהאנשים שמאחורי האתר, ונרשם.
דירוג אשראי של הלווה
האתר יבדוק את יכולת האשראי שלו ואת יכולת ההחזר שלו (שכר, השכלה, קביעות בעבודה ועוד) – וחשוב להבין, זה לא דירוג אשראי כללי על האדם, דירוג שנמצא ברשומות של גופי המימון/ הגופים הפיננסים. אין דבר כזה בארץ (נכון לעכשיו), מדובר על בדיקה כלכלית של אנשי האתר; ממה שהם מספרים, הם דוחים הרבה בקשות להלוואה (בפועל, את הרוב הגדול של ההלוואות), כך שממש לא צריך לזלזל בבדיקה הזו, אבל מנגד צריך לזכור שזו לא בדיקה מאוד מקיפה. אגב, גם בבנקים במקרים רבים הבדיקה היא לא תעודת ביטוח.
הבדיקה הזו קובעת את הסיכון של הלווה ובהתאמה את הריבית על ההלוואה שהוא לוקח. ככל שהסיכון שלו גדול יותר כך הריבית על ההלוואה תהיה גבוה יותר.
ובכן, איציק הגיש בקשה, ואנשי האתר אישרו אותה, כלומר, הוא נמצא מתאים לקבל מימון. אבל ממי הכסף? מאותם משקיעים שמזרימים כסף לאתר כדי לקבל תשואה. נניח שמוטי הוא אחד מהם, ונניח שמוטי שרוצה לפזר את השקעותיו מחליט להשקיע 20 אלף שקל במימון של אחרים תמורת ריבית כמובן. מוטי בעצם הוא המלווה, וזה במובן המופשט בדיוק כמו לתת הלוואה למדינה או לחברה, כלומר, זה בדיוק כמו להחזיק אגרת חוב של המדינה או אגרת חוב של חברת אזורים, קבוצת דלק, אפריקה וכו'. באגרות חוב הסיכון אמור לצוף על פני השטח – דוחות כספיים שוטפים, דיווח על עסקאות, לכאורה המצב הפיננסי של החברות גלוי, ויכולת ההחזר שלהן גלויה. אז זהו שזה לא ממש כך – במקרים לא מעטים, השוק הופתע, וגם אלו שאמורים היו לפקח, להעריך את הסיכון, הבינו שהמצב בעייתי רק אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. במילים אחרות, העובדה ששוק החוב הסחיר מפוקח ושיש חברות דירוג לא ממש תורמת למשקיעים. מעבר לכך – בשוק שבו יש הרבה כסף שמחפש אלטרנטיבות השקעה, והמשקיעים (בעיקר דרך הגופים המוסדיים – קרנות נאמנות ותעודות הסל) קונים אג"ח מכל הבא ליד, לא ממש יודעים ויכולים לתמחר את הסיכונים. אז, לא בטוח בכלל שתמחור הסיכונים בהלוואות חברתיות הוא בעייתי יותר. הוא פחות ברור ופחות מפוקח, אבל תמורת החוסר בקרה ופיקוח המשקיעים זוכים לתשואה גבוה יותר.
איך משקיעים בהלוואות חברתיות?
ונחזור למוטי. הוא השקיע 20 אלף שקל דרך האתר ועכשיו הוא צריך לבחור את האנשים שהוא רוצה לממן. אז זה עובד כך – הוא מקבל אוטומטית סל של הלוואות; כלומר, רק לשם המחשה, ה-20 אלף שקלים שלו מפוזרים על פני 10 הלוואות; או שהוא בוחר את הלווים – לא שמית, אבל הוא מקבל את כל הפרטים על הלווים (למעט השם), ואז הוא יכול להעריך את הסיכון של ההשקעה, את יכולת ההחזר שלו, ולפזר בין לווים שהוא מכיר את פרטיהם – השיטה הזו מיושמת במיטב דש הלוואות (שרכשה את eLoan ואחרי תקופה הפכה את שמה – למיטב דש השקעות) ; השיטה הקודמת מיושמת בחברת בלנדר.
חברת טריא, שחקנית נוספת בשוק ההלוואות החברתיות, לא מאפשרת בחירה ספציפית של הלוואות, אבל מאפשרת סל אוטומטי בהינתן רמת סיכון שהמלווה מכתיב. חברה רביעית בתחום – BTB מאפשרת מימון לעסקים (ולא לפרטיים) וגם כאן מדובר על השקעה בסל של הלוואות (בממוצע 30) שנבחר בהתאם לסיכון שמגדיר המלווה/ המשקיע. חברה חמישית בתחום – אינקרדיטה מאפשרת בחירה של הלוואות ספציפיות.
וכך, מוטי מחלק בסופו של דבר את ההשקעה שלו על פני 10 לווים, ביניהם איציק. כל אחד מהלווים משלם את הקרן והריבית באופן שוטף – כלומר ההחזר החודשי הוא של קרן וריבית, כשההלוואות האלו לרוב הן לתקופה של עד 5 שנים.
השוק הישראלי של הלוואות חברתיות התפתח לפני שלוש שנים – משמע, שוק בתולי עדיין, כאשר כיום השחקניות בו מעבר לארבע שהוזכרו (מיטב דש, בלנדר, טריא, BTB ) הן גם – ביזלנד (Bizlend) וקרדיט פלייס (Creditplace)
מה הריבית?
הריבית ללווים משתנה בין הגופים כתלות בסיכון הלווים ובתקופת ההלוואה, והיא נעה בין 4% ועד ל-12% בשנה. רוב ההלוואות הן בריבית שנתית של 6% עד 9%.
בשורה התחתונה – איציק מקבל הלוואה זולה מהריבית בבנק; מוטי מקבל תשואה טובה – שניהם אמורים להיות מרוצים. אבל, צריך לזכור שהמציאות כמובן לא כזו ורודה – יכול להיות שהלווים לא יחזירו את הכסף – זה קרה לחברות גדולות ומכובדות שנכנסו למצוקה פיננסית וזה יכול לקרות גם לאיציק. יכול להיות שהגוף הפיננסי/ החברה הפיננסית שמהווה את הקשר שלכם לעולם הזה, תיכנס למצוקה פיננסית. קוראים לזה סיכון המנפיק – היא הרי סוג של מנפיק חוב, היא זו שאחראית על גביית החוב של הלווים והעברתו אליכם. אם היא נופלת, הכסף, שלכם בסכנה. נכון, יש נאמן, יש הלוואה שמסומנת, ולווה שמסומן שחייב לכם כסף, אבל איך הוא יחזיר? מתי הוא יחזיר? כמה הוא יחזיר? אם הפלטפורמה כבר לא קיימת זו שאלה שאין עליה עדיין תשובה ברורה.
הסיכונים למלווים
זה לא סתם שהמשקיעים בפלטפורמה הזו מקבלים תשואה יחסית גבוה – אין קסמים, פשוט יש סיכון. סיכון של הלווים , סיכון של המנפיק, ויש גם סיכון שנמצא במהות של הביזנס החדש הזה – אנחנו עוד לא יודעים איך וכמה הוא יתפתח, אנחנו לא יודעים איזה סיכונים וקשיים יצוצו במקביל לצמיחה של השוק הזה. ה-P2P הוא עדיין בחיתולים, גם בעולם. החברה הגדולה בתחום Lending Club, נסחרת בבורסה האמריקאית בשווי של 3 מיליארד דולר ונותנת מימון בסך כולל של מעל 10 מיליארד דולר. אלא שהחברה הזו עברה טלטלות רבות בשנים האחרונות כאשר הסתבר שחלק גדול מההלוואות שלה היה פיקטיבי לחלוטין, והחברה נחקרה על ידי רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC ).
בארה"ב פועלות חברות גדולות נוספות לרבות האתר – prosper.com שהיה החלוץ בתחום. אגב, השוק המתקדם בתחום ההלוואות החברתיות הוא השוק הבריטי שגם היה הראשון שצצו בו אתרים להלוואות חברתיות (אתר זופה הבריטי היה הראשון שקם בשנת 2005). האתרים האלו הלכו וגדלו, והיקף הפעילות העולמי של האתרים במערב אירופה וארה"ב מוערך בכמה עשרות מיליארדי דולרים – זה סכום בהחלט נחמד, אבל זו עדיין תעשייה בתחילת הדרך.
בארץ, זה עדיין "בוטנים" – שש החברות בתחום מספקות ביחד אשראי בסדר גודל של פחות מ-200 מיליון שקל בשנה, כשמאז ההקמה הועמדו הלוואות בסך של מעל 400 מיליון שקל. מעבר לכך, המספרים בארץ כוללים גם הלוואות בין חברתיות לעסקים – חברת ביזלנד, קרדיטפלייס ו-BTB מתמחות בהלוואות חברתיות לעסקים, כך שחלק גדול מאותם סכומים הם לעסקים קטנים ובינוניים. נראה שבפועל, ההלוואות החברתיות לאנשים מסתכמות בשנה בסכום של כ-100 מיליון שקל. זה מעט, אבל זה רק ממחיש את הפוטנציאל הגדול של התחום, מספיק שהוא יגרד פחות מ-1% מהיקף האשראי הצרכני והוא כבר בכמה מיליארדים טובים של אשראי שנתי.
נראה שהחשש הגדול (והמוצדק) של המשקיעים שמונע מהם להזרים כספים לשוק הזה הוא הלווים – מי מבטיח שהלווים לא יברחו עם הכסף? ובכן, כמו בכל הלוואה גם בהלוואות חברתיות יש סיכון שהלווים פשוט לא יישלמו את הכסף. הזירות אמנם בודקות את הלווים (בדיקה כלכלית), ורק אחרי סינון משמעותי נותנים הלוואה (בפועל הזירות מאשרות בין 10% ל-25% מהבקשות להלוואה), אבל יש פיגורים בתשלומים ויש מקרים של חובות שלא משולמים. במצב הזה הזירה מפעילה את הייעוץ המשפטי ומתחילה בהליכי גביית חוב, בדומה לתהליכים שנעשים במערכת הבנקאית. אחרי הכל, הלווה חתום על מסמכי ההלוואה וערב להלוואה (ובזירה אחת הוא גם נתן בטוחה חלקית).
מעבר לכך, לווה שלא יישלם את חובו "שורף" את עצמו מלגשת לזירה וכנראה לזירות אחרות ובכלל לנותני אשראי נוספים. לא ברור מידת התיאום בין החברות (אם בכלל), אבל ברגע שההליך הופך למשפטי, הוא לרוב כבר ידוע בפומבי. ברגע שיש חוב שלא משולם זה מתבטא בתשואה ובתקבולים של המלווה – לרוב הוא מקבל סכום שוטף נמוך יותר, ולמרות שמדובר בהשקעה שפוזרה על פני עשרות לווים, זה יכול להיות משמעותי.
הלוואות חברתיות – תנאים לקבלת הלוואות (לעומת הלוואות מגופים אחרים)
רוב המימון כיום נלקח מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי. אבל, בעוד הריבית על הלוואות בבנקים היא נמוכה יחסית, כאשר יש בטחונות, הרי שככל שעולים בהיקף ההלוואות/ אשראי וכאשר אין בטחונות, הריבית עולה (ויש כמובן מצבים שההלוואה לא מאושרת). בחברות כרטיסי האשראי לרוב מדובר בריבית גבוה עוד יותר מהריבית הבנקאית.
הריבית בהלוואות החברתיות תחרותית מול הריבית בחברות כרטיסי האשראי (שמגיעה עד ל-11%) אבל מול הבנקים זה כבר תלוי בלקוח, בהיסטוריה שלו, בביטחונות שיש לו ועוד. ובכלל – נראה שההלוואות החברתיות לא תחרותיות מול הלוואות לגופים שדורשים בטוחה כי הבטוחה הזו מקטינה את הסיכון של המלווה וגורמת לו לספק מימון בריבית נמוכה יותר. כך למשל, הלוואות מקופות גמל וקרנות הפנסיה ניתנות מול שעבוד הקופה/ הקרן והן בריבית נמוכה לרוב מהריבית בהלוואות חברתיות. מנגד, במקומות שאין בטוחה (הלווה לא יכול / רוצה לספק בטוחה) ההלוואות החברתיות תחרותיות מאוד, במיוחד כמובן מול השוק האפור ששם הריבית האפקטיבית עשויה להגיע לעשרות אחוזים בשנה.
שחקניות ה-p2p בשוק המקומי – יתרונות וחסרונות
בשוק המקומי יש 6 שחקניות עיקריות וכדאי להתעכב על השיטה של כל אחת מהן (ועל ההבדלים ביניהן), על התשואה, הריבית והעמלוה שבכל אחת מהזירות / פלטפרומות להלוואות חברתיות. ראיינו את מנהלי החברות וריכזנו בהמשך, את המידע והנתונים על כל אחת מהחברות – ככה תוכלו להכיר אותן, ככה תוכלו לבחור מבינהן. אנחנו מתעדים לסקר את התחום באופן הדוק ולערוך סקירה שוטפת במתכונת הזו.
נכון לספטמבר 2019 פועלות כאמור בארץ 6 חברות – בלנדר, TARYA, מיטב דש הלוואות, creditplace, BizLend ו-BTB. תחילת הפעילות המקומית החלה כאמור ב-2014 ונמצאת בצמיחה נאה, אם כי היא עדיין מדגדגת את סך האשראי הצרכני. במקביל לצמיחה ולפוטנציאל בשוק, נכנסה מיטב דש להשקעה ב-eloan כשלבסוף רכשה מיטב את מלוא הבעלות בחברה. כמו כן, פסגות וקרן בלאמברג קפיטל נכנסו להשקעה משמעותית בבלנדר.
במהלך 2017 נכנס החוק להסדרת הפעילות של הלווואת חברתיות, שחיזק את הביטחון של הציבור במכשיר הזה, תוך כדי הגדלת הרגולציה, הפיקוח והשקיפות על התחום. החוק החדש הסדיר את היחסים בין הבנקים בישראל לבין הפלטפורמות ומאפשר להן לפתוח חשבון בנק לצורך ניהול פעילות ההלוואות. זה אולי נשמע טריוויאלי וברור, אבל הגופים הבנקאיים לא רוצים תחרות, ולפתוח חשבון בנק למתחרה – זה מבחינתם גול עצמי. בשביל זה יש מחוקק, ולמעשה אין להם ברירה.
החוק גם מסדיר את הפיקוח על ההלוואות, ומקל במקרים מסוימים על אשראי והלוואות לעסקים. כעיקרון עסק שמקבל הלוואה למעל 35 אנשים צריך לפרסם תשקיף והוא כפוף לתקנות ניירות ערך. אבל על פי החוק – עסקים יוכלו לקבל הלוואות חברתיות – הלוואות עד סכום של מיליון שקלן לא יחוייבו בפיקוח של הרשות לניירות ערך, אלא רק של רשות שוק ההון. הממשעות היא גמישות ויכולת לגייס חוב גם ללא תשקיף.
כמו כן, החוק נותן הגנת ינוקא לאתרי ההלוואות החברתיות, שתאסור על הבנקים ועל חברות האשראי הנמצאות בבעלותן להיכנס לתחום ה-P2P למשך שלוש שנים מיום תחולת החוק.
והנה ראיונות שעשינו עם מנהלי הפלטפורמות להלוואות חברתיות –
BTB – הלוואות לעסקים ובעלי עסקים
מי אתם בעצם, מי בעלי שליטה? – "בעלי השליטה בחברה הם עו"ד שלומי תורג'מן ואלון כץ".
איך המערכת עובדת?
"הציבור מלווה את כספו ללווים שונים שהם אנשי עסקים או בעלי עסקים וזאת באופן אוטומטי לחלוטין. כל אחד יכול, באמצעות העברה בנקאית לחשבון הנאמנות של החברה להפקיד כל סכום, החל מ 500 ש"ח.
"הגנה משפטית- במקרה של כשל בהחזר בהלוואה כלשהי, תממן BTB את ההליך המשפטי ללא עלות מצד נותן ההלוואה מול הלווים. וכן קיים פיקדון לערבות הדדית- כל מפקיד מפריש 1% מסכום ההפקדה לפיקדון ערבות הדדית, ובמקרה של כשל בהחזר ההלוואה, הרי שעד להסדרת הנושא מול הלווה, או בדרכים משפטיות, ישולם החזר ההלוואה מהפיקדון לערבות הדדית ובמידה ובמסגרת ההליכים המשפטיים תגבה BTB את הכספים, יושבו הכספים לפיקדון לערבות הדדית.
מהי הריבית ללווים והתשואה למלווים?
"הריבית הממוצעת ללווים – 7.45%, בנוסף משלמים הלווים לזירה עמלה שנתית של 1%. הריבית שקלית קבועה להלוואות עד 5 שנים, כלומר כאשר הפריים מטפס ההלוואה איננה עולה, לרוב בבנקים מחיר קיבוע ריבית הוא 1.5% ולכן הריבית מקבילה לריבית פריים בגובה 6% (כולל). המלווים נהנים מתשואה של 7.45%".
היקף ההלוואות שנתנה BTB מוערך ב-70 מיליון שקל
איך אתם בודקים את העסקים שפונים אליכם בבקשת הלוואה?
"כל בעל עסק חייב להוכיח ניסיון עסקי בן שנתיים לפחות, לאחר מכן נבדק הלווה על ידי מערכות BTB הבודקות תנאי סף שונים באופן ממוכן, לאחר בדיקות אלו, עובר הלווה למערך הבדיקה הפנימי של BTB הכולל צוות אנליסטים הבוחנים את הנתונים הכספיים של הלווה".
מה שיעור הלווים שאתם מאשרים מסך הפניות שלכם?
"כיום סטטיסטית כ-1 מ-4 פונים מקבל אישור".
מה שיעור הלווים שפיגרו בתשלומים?
"פחות מחצי אחוז עד היום, כל המקרים מלבד אחד שהוא חדש, הוסדרו בזכות הערבים ואף מפקיד לא נפגע היות והפיקדון משלם כבר את ההחזר כולל הריביות עוד ביום שנודע על הפיגור"
מהם היתרונות שלכם על פני החברות האחרות?
"ראשית, BTB היא חברת ההלוואות החברתיות הגדולה בישראל וסכום ההלוואות שנתנה הוא הגבוה ביותר. כמו כן, ההלוואות ב-BTB ניתנות בסכומים גדולים יותר (50-500 אלף ש"ח) לתקופות ארוכות (3-5 שנים) ובריבית שקלית קבועה. ההלוואות ב-BTB הן הלוואות הוגנות ולא ניתן לקבל הלוואות שכאלו בשום מוסד פיננסי ללא שעבודים, לא בבנקים ואף לא בקרן בערבות המדינה. כלפי המפקידים אנו ב100% הצלחה של החזרי כל התשלומים של כל ההלוואות, בתשואה הוגנת והגבוה ביותר בין פלטפורמות ההלוואות החברתיות וכל זה במיסוי נוח- 15% מס מקוזז במקור.
"יתרון חשוב נוסף הוא בנזילות הגבוהה, אנו הצלחנו למכור את התיקים של מי שהזדקק לכספו במהירות רבה- לא יותר משבועיים ולרוב תוך יום אחד וללא כל עלות.
מיטב דש השקעות / eLoan: הלוואות לפרטיים (באמצע 2019 הכריזה על פרישתה מהתחום)
מי אתם בעצם, מי בעלי שליטה? כמה עובדים בחברה? " eLoan מובילה בתחום ההלוואות החברתיות בישראל בעלת צוות ניהולי בכיר, עם ניסיון עשיר בתחום הפיננסי, החיתום והטכנולוגיה. הטכנולוגיה של eLoan מבוססת על מתודולוגיות חיתום מתקדמות ומוכחות המשלבות אלגוריתם בנקאי, מימון המונים ו-Big Data.
באפריל 2015 בית ההשקעות מיטב דש רכש 19.9% מהחברה". בהמשך רכש מיטב דש את מלוא ההון של החברה.
איך המערכת שלכם עובדת?
"eLoan מקשרת בין אנשים שרוצים ללוות כסף לאנשים המעוניינים להשקיע את כספם בהלוואות. כאשר היא דואגת לתת את הסביבה הבטוחה לאותם אנשים המעוניינים להשקיע או לקחת הלוואה דרך שימוש בכלים מתקדמים וידניים לפיזור חכם של ההלוואה, בדיקת יכולת החזר, טיפול בגבייה וכן את תנאי האשראי ההוגנים והטובים ביותר בשוק ההלוואות בישראל. eLoan אינה מרוויחה מהריבית אלא רק מעמלה על העסקה".
מה היקף ההלוואות שנתתם מאז ההקמה?
על פי הערכות בענף היקף ההלוואות שנתנה מיטב דש הלוואות מיום הקמתה מסתכם בכ-80 מיליון שקל.
מהן העלויות והריבית של המלווים והלווים דרכם?
"הריבית הממוצעת ללווים נעה באזור ה-6.5%-7.5%. כאשר אנחנו גובים מהמשקיעים (המלווים) במערכת 0.5%.הריבית מתחילה מ-3.6% וישנם 25 דירוגים ללווים.
"התשואה הממוצעת מאז ההקמה של המלווים הינה 5.4%".
"העמלה ניגבת גם מהלווים וגם ומהמשקעים. כאשר המשקיעים משלמים עמלה קבועה בסך 0.5% ואילו העמלה בעבור הלווים תלויה בדירוג האשראי האינדיבידואלי של מבקש ההלוואה".
איך אתם בודקים את העסקים/אנשים שפונים אליכם בבקשת הלוואה?
"כל בקשת הלוואה נבדקת תוך 15 דקות, באמצעות חיתום דיגיטלי מתקדם, וכלי ניתוח מוכחים. כמו כן, יש בידנו טכנולוגיה מתקדמת של בנק API שבו הלקוח מעניק לנו גישה לחשבון הבנק שלו, ואנו שולפים את הנתונים הדרושים לנו לבדיקות ללא מגע יד אדם. בנוסף לכך, החיתום מול הלקוחות נעשות באופן דיגיטלי, כך שאין צורך אפילו לצאת מהבית בכדי לקבל את ההלוואה".
מה שיעור הלווים שאתם מאשרים מסך הפניות שלכם?
"כיום אנחנו מאשרים 15% מהבקשות. אלפים רבים נרשמו לאתר. קצב הצמיחה הוא חסר תקדים".
מה שיעור הלווים שפיגרו בתשלומים?
"כיום ישנם 1.63% הלוואות בפיגור שהן מטופלות, וישנם כ-0.5% מהלוואות הנמצאות בתהליכים של צווי עיקול. כל משקיע במערכת מקבל פירוט און-ליין בדבר כל הלוואה שנכנסת לפיגור".
מהם היתרונות שלכם על פני החברות האחרות?
"שקיפות ופשטות – אנחנו מדברים במונחים פשוטים, בעבור הלווים ובעבור המשקיעים. אין התחייבות ואין עמלות נסתרות. אין קנסות יציאה ואין עמלות יציאה.
"רק אצלנו ניתן לראות את כל הנתונים על הלווים בזמן אמת, כמה הלוואות עלו, כמה מומנה, מה קצב המימון של ההלוואה.
Tarya: פועלת בתוך ארגונים
מי אתם בעצם? מי בעלי שליטה? כמה עובדים בחברה?
"טריא היא חברת ההלוואות החברתיות הגדולה בישראל. החברה הוקמה על ידי אייל אלחיאני, אסף שלוש וורדה לוסטהויז ולחברה עשרה עובדים. רובם מועסקים בפיתוח".
איך המערכת שלכם עובדת?
"טריא היא לפני הכל חברת טכנולוגיה , דבר המאפשר לחברה יכולות חיתום מהמתקדמות בעולם. לטריא גמישות טכנולוגית המאפשרת לה לייצר שינוי חברתי מעמיק באמצעות הפלטפורמה".
היקף ההלווואת של טריא מאז ההקמה מוערך בכ-80 מיליון שקל
מה הריבית ללווים, התשואה למלווים והעלויות של המלווים והלווים דרכם?
"הריבית הממוצעת של הלווים עומדת על כ- 6%. התשואה הממוצעת של המלווים עומדת על כ- 5%-5.5%. העלות היא בין 0.5% ל-1% לכל אחד מהצדדים (העלות האפקטיבית מעט גבוהה יותר)"
האם אתם לוקחים ביטחונות?
"טריא היא גוף ה-P2P היחיד בעולם שבו כמעט כל תיק של מלווה כולל מרכיב של 25% בטחונות".
מה שיעור הלווים שאתם מאשרים מסך הפניות שלכם?
"כיום אנחנו מאשרים כ-20% מהפונים אל טריא לבקשת הלוואה".
כמה מלווים/משקיעים יש בטריא?
"אלפים בודדים. כאשר כל חודש מצטרפים בין עשרות למאות".
מה שיעור הלווים שפיגרו בתשלומים?
שיעור הפיגור בתשלומים עומד על פחות מ- 1%. שיעור הגבייה בטריא עומד על למעלה מ-70%.
מהם היתרונות שלכם על פני החברות האחרות?
"טריא היא החברה הגדולה והצומחת בישראל, אבל כל השחקנים כאן מובלים על ידי אנשים רציניים וטובים".
Blender- הלוואות לפרטיים
פעילים מסוף 2014
מי אתם בעצם, מי בעלי שליטה? כמה עובדים בחברה?
"בראש חברת בלנדר עומדים שלושה יזמים:ד"ר גל אביב, בועז אביב, וברק גור. בין חברי הדירקטוריון דורון אביב, גיורא עופר, דב קוטלר ואלון ליפשיץ, כולם בעלי ניסיון ומוניטין רב. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ומחוצה לה ומשרדיה ממוקמים ברמת גן.
"לאחרונה נבחרה חברת בלנדר ע"י KPNG כאחת מהחברות המבטיחות בעולם בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית). בנוסף, זכתה בלנדר בתחרות שקיים משרד התעשייה והמסחר הבריטי, ונבחרה כחברה מובילה בתחום הפינטק. התחרות נערכה כחלק מעידוד שיתוף פעולה עסקי בין אנגליה וישראל".
איך המערכת שלכם עובדת?
"בלנדר הוא פלטפורמה אינטרנטית המפגישה בין אנשים המעוניינים לתת הלוואה ולקבל ריבית אטרקטיבית על הכסף הפנוי שלהם, ובין אנשים הזקוקים להלוואה זמינה בקלות ובמהירות. המערכת עושה את החיבור ביניהם, מאמתת את היכולות הפיננסיות שלהם, מתאמת בין הציפיות שלהם ו'מייצרת' הלוואה בין המלווה והלווה. התוצאה: ריבית גבוהה יותר לנותני ההלוואה, וריבית נמוכה יותר ללווים".
"החברה פיתחה מערכת נוספת וייחודית המפזרת באופן אוטומטי את כספו של כל אחד מהמלווים על פני מספר רב שלהלוואות, פיזור זה יוצר ביטחון. בנוסף המערכת מקצה סכום לקרן הביטחון להגנה על כספי המלווים. כמו כן, החברה מציעה מוצר המאפשר ללקוחות המלווים את כספם לבצע קניה ומכירה של תיקי ההלוואות ובכך מציע אפשרות לחסכון נזיל".
היקף ההלוואות מאז ההקמה מוערך בכ-80 מיליון שקל.
מה הריבית ללווים, התשואה למשקיעים והעלויות במערכת?
"ללווים – בלנדר גובה עמלת דמי טיפול של 2.5% או 200 שקל, הגבוה ביניהם, הפרוסה לאורך כל חיי ההלוואה. ללא עמלות נסתרות, ללא פערי ריבית, וללא המצאות יצירתיות, עמלה שקופה ויחידה. כמו כן את ההלוואה ניתן לפרוע בכל רגע ללא שום עלות.
"למלווים – דמי טיפול בגובה 1% מכל אחד מההחזרים.
"התשואה של המלווים היא כ-6%".
איך אתם בודקים את האנשים שפונים אליכם בבקשת הלוואה?
"אנחנו בודקים דרך מערכת מבוססת על אלגוריתמים מתמטיים ייחודיים, פרי פיתוח החברה בשילוב מודלים בנקאים מוכחים.
כמה מלווים/משקיעים יש בבלנדר?
"כ-6,000. כאשר כל חודש מצטרפים כמה מאות מלווים וכמה מאות לווים"
מה שיעור הלווים שפיגרו בתשלומים?
"בזכות קרן הביטחון עד היום לא היה מקרה בו מלווה הפסיד מכספו בעקבות פיגור של לווה.
מהם היתרונות שלכם על פני החברות האחרות?
"ידע וניסיון: דירקטוריון המורכב מכירי המשק והמערכת הפיננסית וביניהם גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט, דב קוטלר, לשעבר מנכ"ל קבוצת ישרכראט ודורון אביב, יו"ר קבוצת הבניה אביב, אשר מביאים לחברה ידע וניסיון רב לצד גב כלכלי איתן. רונית פרוכטמן מכהנת כסמנכ"ל אשראי וניהול סיכונים בבלנדר, לרונית נסיון רב בתפקידים בכירים באשראי צרכני, מארצות הברית JP Morgan Chase ומאירופה CitiBank EMEA. בישראל רונית כיהנה כסמנכ"ל אשראי וניהול סיכונים בויזה כאל ובתפקידי יעוץ בישראכרט ובבנקים אירופאיים.
"איתנות פיננסית: כולל השקעה של קרן ההשקעות בלאמברג, מקרנות הפינטק המובילות בעולם. כמו כן, המערכת שלנו נוחה לשימוש – המערכת מאפשרת ללקוח לבצע את כל תהליך הרישום וקבלת ההלוואה באמצעות אתר האינטרנט של החברה והטלפון הסלולרי, אין צורך לפגוש שליח ולחתום על מסמכים. אנחנו הגוף היחידי בארץ שבו לא צריך לפגוש פקיד/שליח/נציג של החברה.
"מעבר לכך, ללווים יש יתרון שהם יכולים לסגור את ההלוואה בכל נקודת זמן, בלחיצת כפתור אחת וללא קנסות או עמלות.
"למלווים י את יתרון הנזילות – רק לנו יש מערכת המאפשרת למלווים ליהנות מנזילות ולמכור את הלוואתם בשוק המשני וקרן ביטחון צוברת להגנה על המלווים למקרה שאחד הלווים יתקשה בהחזרההלוואה שלו".
עדכונים כתבות קשורות:
יולי 2019 – מיטב דש הכריזה על פרשיתה מתחום ההלוואות החברתיות לטובת התרחבות תחומי האשראי הצרכני
יוני 2017 – פיקוח על שוק ההלוואות החברתיות; מדובר בחדשות טובות לשחקניות בשוק. ועדת הרפורמות אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. מדובר בהצעת חוק המסדירה את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לצורך קבלת הלוואת חברתיות/ הלוואות המונים (P2P peer to peer P2B peer to business).
הזירות המתווכות בהלוואות האלו עדיין לא מפוקחות, אבל משרד האוצר יוזם כחלק ממהלך רחב להגברת התחרות בתחום האשראי, לאפשר לציבור שימוש נרחב יותר בפלטפורמות אלה, במקביל להסדרה ופיקוח על התחום והפיכתו לאמין ובטוח יותר. האוצר מסדיר את היחסים בין הבנקים לחברות המפעילות פלטפורמות מקוונות למתן הלוואות P2P, כשבין היתר קובע מסמך העקרונות כי – כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך אשראי, גם בתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף ולא יסרב לבצע פעולות בחשבון.
מדריכים קשורים:
הלוואות חברתיות – מדריך למשקיע (למלווה)
הכנו מחשבון הלוואה – כאן, תוכלו לקבל לחשב מה יהיו ההחזרים החודשיים שלכם עבור ההלוואה
ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!
צריכים הלוואה? – מה צריך לדעת לפני שלוקחים אחת