המשמעות של גיוס המונים הוא גיוס הון או חוב מההמון. בשנה האחרונה הלך וגדל תחום גיוס ההמונים דרך אקוויטי (השקעה במניות), וחלקו של מימון ההמונים (דרך הלוואות) קטן. גיוס ומימון המונים הן שיטות המסייעות ליזמים בתחומים שונים לגייס כספים על מנת לקדם את מטרותיהם. קיקסטארטר ואינדיגוגו היו הפלטפורמות הגדולות הראשונות אשר הקפיצו מדרגה את התחום כאשר איפשרו לגולשים מכל העולם לתמוך ולסייע בקידום והפצה של מוצרים חדשים ורעיונות אשר היו קרובים לליבם. הרעיון הוא לאסוף סכומים קטנים מהרבה אנשים וכך להגיע לסכומים גדולים.
המודל של מימון המונים היה מוגבל בתחילת דרכו לתרומות ותמיכות ולא איפשר השקעה תמורת מניות בחברות אשר מעוניינות לגייס הון ולא איפשר שותפות של מעבירי התמיכה בהצלחת הפרוייקט, אם היתה, אלא מסרה לידיהם את המוצר שבפיתוחו היו שותפים, או אפילו, במקרים רבים, נשלח מייל תודה מהיזמים או האומנים מגייסי המימון. מודל גיוס ההמונים שהתפתח בשנים האחרונות מאפשר למשקיעים קטנים, שבדרך כלל אינם שותפים להשקעות בחברות ורעיונות בתחילת דרכם, לרכוש מניות בתמורה לסכומים קטנים יחסית, בלי לעבור בבורסה או בבנק לשם ביצוע ההשקעה.
במרס 2017 אושרו על ידי וועדת הכספים של הכנסת תקנות מימון ההמונים שהובילה הרשות לניירות ערך. עד לאישור התקנות החדשות גיוס כספים ממעל ל-35 אנשים היה כפוף לחוק ני"ע, וחייב בין היתר פרסום תשקיף וחובת דיווח שוטף לאחר גיוס ההון. מטרת התקנות החדשות היא להקל על עסקים קטנים וסטארטאפים לגייס הון ביתר קלות וללא צורך בהוצאת משאבים יקרים של זמן וכסף, כפי שהיה עד היום.
על פי התקנות שפורסמו על הרשות לנירות ערך גיוס ההון יכול להתבצע דרך הפלטפורמות בשני מודלים. במודל הראשון, האקטיבי, יכולה להתבצע ההשקעה באמצעות פלטפורמה אינטרנטית בחברה ספציפית שאותה בוחר המשקיע בעצמו. על פי המודל השני, הפסיבי, ההשקעה באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית מתבצעת על פי רמת הסיכון והמאפיינים אותם הגדיר המשקיע מראש ובמקרה כזה המשקיע אינו יודע מראש באיזו חברה ישקיע.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מי יכול לפתוח פלטפורמה לגיוס המונים?
הרשות לנירות ערך נתנה שם למנהלי הפלטפורמות לגיוס המונים ושמו של גוף כזה בישראל הוא "רכז הצעה". תפקידו של רכז ההצעה הוא לתווך בין היזמים ובעלי החברות המבקשות לגייס כספים ובין המשקיעים הקטנים. על פי התקנות על רכז ההצעה לבדוק את ההצעות של החברות המגייסות על מנת לוודא שהן עומדות בתנאי החוק והתקנות, לפקח ולוודא שלא נעשות עבירות תרמית והונאה, לוודא כי המשקיעין מכירים ויודעים על הסיכונים המובנים בהשקעה מסוג זה, לנהל רישום מדוייק של המידע ולאבטח אותו על מנת שיגיע רק למי שאמור לקבל אותו וכמובן לרשום את בעלי המניות החדשים במרשם ניירות הערך של החברה.
כמו כן, על מפעיל הפלטפורמה לאפשר העברת מידע למשקיעים דרך אתר האינטרנט שלו.
המדינה גובה אגרה של 50 אלף שקל ממפעילי הפלטפורמות וכן 2% נוספים מכל גיוס הון הנערך באמצעות הפלטפורמות אך לא יותר מ-50 אלף שקל (נוספים).
נכון להיום רשומים ברשות לניירות ערך בישראל ארבעה רכזי הצעה : פיפלביז עסקים חברתיים בע"מ, פאנד – איט (2016) בע"מ ,טוגדר חדשנות עסקית (2018) בע"מ ובנמון מערכות בע"מ.
מי יכול לגייס בגיוס המונים?
אז נכון שלחוק קוראים "החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק)" אבל גם עסקים קטנים ובינויים, וחברות תעשייתיות שהם לא סטארטאפים או חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, ואשר נתקלים בקושי לממן את פעילותם, יכולים לגייס כספים באמצעות הפלטפורמות לגיוס המונים. בעצם, כל חברה ישראלית פרטית שעדיין לא הציעה ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בעולם, רשאית לנסות לגייס מימון דרך הפלטפורמות. החברות רשאיות להציע גיוס באמצעות הנפקת מניות או אגרות חוב.
רכז ההצעה אחראי לבדוק אם ההצעה עומדת בתקנות אך הוא איננו אחראי לבצע בדיקת נאותות שלל החברה המציעה עצמה והוא יכול להסתמך על הנתונים מהחברה המגייסת.
כמה אפשר לגייס?
נכון להיום, על פי התקנות של הרשות לנייירות ערך, כל מיזם יוכל לגייס עד 6 מיליון שקל. על 4 מיליון השקל הראשונים המגוייסים באמצעות הפלטפורמה אין כל מגבלה. התנאי לגיוס מיליון שקל נוספים הוא שבגיוס הראשון השתתף משקיע מוביל שהשקיע 10% ויותר מסכום הגיוס (זאת אומרת, משקיע שהשקיע 400 אלף שקל לפחות). את המליון השישי יכולה חברה לגייס אם היא נבדקת על ידי רשות החדשנות או על ידי הרשות לעסקים קטנים.
איך מבצעים גיוס?
קודם כל צריך לפנות לאחד מרכזי ההצעה. ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרכז טופס רישום.בכל
לאחר שחותמים עם הרכז על הסכם צריך לשלוח אליו מסמכים משפטיים ופיננסיים שונים.
רכז ההצעה בודק את הפניות ומבצע סינון של הפונים על מנת לבדוק כי הן מתאימות לגיוס מבחינה משפטית ופיננסית וכן שלא מדובר בתרמית.
קמפיין הגיוס צריך לכלול תקציר מנהלים, מסמך המפרט את ההצעה, דו"ח בדיקה במידה וקיים, מידע על משקיע מוביל במידה וקיים, מסמכים משפטיים ומסמכים פיננסיים של החברה, וכן פרטים נוספים הנדרשים על פי דין. פיפלביז תקבץ את כל התכנים והחומרים שלכם ותייעץ לכם לגבי הקמפיין המיטבי ברמת
איך מתבצעת ההשקעה?
כל מי שמלאו לו 18 יכול להשקיע בפלטפורמת גיוס ההמונים ולאחר תהליך רישום קצר נתן לעבור על פרטי החברות שמנסות לגייס כסף ולהשקיע בהן.
לאחר רישום ההשקעה יש להמתין לסיום הקמפיין. ההשקעה מתבצעת רק במידה והגיוס מצליח ומלוא הסכום שביקשה החברה הלגייס, אכן מגוייס. אם החברה הגיע ליעד הגיוס נרשמות מניות על שם המשקיע. במידה ומדובר בגיוס חוב נרשמות על שם המשקיע אגרות חוב.
כמה אפשר להשקיע?
הסכום אותו ניתן להשקיע דרך הפלטפורמה האינטרנטית לגיוס המונים תלויה בהכנסתו השנתית המוצהרת של המשקיע.
מי שהכנסתו המוצהרת היע עד 350 אלף שקל יכול להשקיע עד 10,000 שקל בהשקעה אחת בכל 12 חודשים עוקבים. אם הוא רוצה לפזר את ההשקעות שלו הוא יכול להשקיע עד 20,000 שקל. התקנות אינן קובעות סכום מינימאלי להשקעה.
למשקיעים שהכנסתם המוצהרת היא 350 ועד 750 אלף שקל בשנה, יכולים להשקיע עד 30 אלף שקל בשנה ומשקיעים שהכנסתם המוצהרת היא בין 750 אלף שקל ל-102 מיליון שקל יכולים להשקיע עד 5% מהכנסתם השנתית.
משקיע כשיר
על משקיעים כשירים אין הגבלה בדבר הסכום אותו הם רשאים להשקיע.
משיע כשיר הוא מי שמתקיים לגביו אחד התנאים הבאים: השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 8 מיליון שקל, גובה הכנסתו השנתית במשך שנתיים רצופות עולה על 1.2 מיליון שקל או שגובה ההכנסה המשפחתית שלו עולה על 1.8 מיליון שקל.
או שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון שקל, וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עלה על 600 אלף שקל או שגובה ההכנסה המשפחתית שלו עולה על 600 אלף שקל.
תאגיד יחשב משקיע כשיר אם מתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים:
אם התאגיד הוא קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה מנהלת, חברת ביטוח או בנק , מנהל תיקים הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות, יועץ השקעות או משווק השקעות הרוכש בעבור עצמו, חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות וחתם הרוכש בעבור עצמו, קרן הון סיכון ותאגיד שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקל.
אתרי גיוס ההמונים הישראלים
בישראל רשומים היום ארבעה רכזי הצעה. שלשת הפלטפורמות המובילות כיום הן פיפלביז, פאנד-איט וטוגדר. באתר Kanyata.co.il המופעל על ידי רכז ההצעה בנון עדיין לא ביצעו גיוסים.
PIPLEBIZ
החברה הוקמה באוגוסט 2015 על ידי אורן המבורגר, אור בנון, תום סיטון, אלירן דורון, יחיאל רוט ועילם אוסרי. בסך הכל גויסו דרך הפלטפורמה של פיפלביז מעל ל-19 מיליון שקל ב24 גיוסי הון.
בין החברות שגייסו בפיפלביז ניתן למצוא חברת סייקלה אורתופדיק אשר פיתחה טיפול חדש בבוהן קלובה וגייסה כ-1.8 מיליון שקל מ-27 משקיעים ואת רובין, המפתחת פתרונות השוואה בין מוצרי פנסיה שגייסה כ-1.4 מיליון שקל.
FUNDIT
fundit היא פלטפורמת גיוס משותפת של הדסטארט ופועלים IBI. הפלטפורמה משלבת את הידע והניסיון של headstart במימון המונים ואת המומחיות בשוק ההון של פועלים IBI. הפלטפורמה נרשמה כרכז הצעה באפריל 2018. בין החברות שגייסו ב-FUNDIT ניתן למצוא את "אורלנדו גמא 64" מתמחה בתחום יזמות הנדל"ן באירופה, Vida Group העוסקת תחום הנדל"ן בקליפורניה שגייסה באתר פעמיים, "טויה" המפתחת משחקי אונליין, מנוע חיפוש הטיסות "אליס" ו"דזרט בייקאייר" – חברת תיירות האופניים הגדולה בישראל, מפעיל תיירות האופניים הגדול ביותר ב-Morzine – האתר הגדול באירופה.
Together
טוגדר קיבלה את האישור לשמש כרכז הצעה באוגוסט 2018. המודל של טוגדר הוא התמקדות בשלבי הסיד פלוס והסבב הראשון. בטוגדר מקפידים לאפשר רק לגופים שכבר הצליחו לגייס הון מגורמים מוכרים לגייס גם דרך הפלטפורמה.
המקימים של טוגדר הם רו"ח שוקי כהן שרת, שלקח חלק בגיבוש התקנות למימון ההמונים וניהל בעבר את קבוצת החממות מעין ונצ'רס, אלעד שמש, שעוסק בגיוסי הון בארץ ובחו"ל, לירן פלג, שמנהל את בסט-טריידר, ליאור אלקן, יוצא קרן ההון סיכון גלילות קפיטל ואלון אוסטרוביצקי, שניהל מערכי גיוסי הון בעולמות החדשנות והנדל"ן באירופה.
בין המיזמים המגייסים דרך טוגדר ניתן למצוא את UPnRIDE ,המפתחת שלד רובוטי שמסייע למשותקים ללכת; CardiacSense המפתחת שעון יד חכם המספק ניטור רציף של מערכת הלב ולחץ הדם של המשתמש וחברת PageSeal המפתחת תוסף לאתרי אינטרנט, המונע חטיפות של משתמשים ורוכשים פוטנציאלים.
בתחום הנדל"ן מנסים כרגע שני פרוייקטים לבצע גיוס בפלטפורמה של טוגדר. פרוייקט אחד הוא פרוייקט נדל"ן יזמי במנהטן,ף בפינת הרחובות מאלברי וגרנט שכונת ליטל איטלי במנהטן שם מוקם מוזיאון, כשסביבו תוקם קומת מסחר ומעליו ייבנו 21 דירות 1-2 חדרים (לא כולל סלון, כמקובל בארה"ב) ופנטהאוז 4 חדרים. הפרוייקט השני הוא פרוייקט נדל"ן מניב בגרמניה בעיר גלזן קרישן המכיל דירות להשכרה בשלשה בניינים.