מעודכן ל-01/2019

למרות שספריו המשפיעים של גראהם נכתבו כבר מזמן הם עדיין רלבנטיים לעולם ההשקעות. התובנות של גראהם התבססו על ניתוח מושכל של דוחות החברה ולא על התנהגות המניה (ניתוח טכני). גראהם ניסה לאתר את המניות האטרקטיביות דרך הערכת שווי החברה בהתבסס על הנתונים הפיננסים שלה, וכך בעצם יצר מתודה של השקעות רציונליות, להבדיל מהימורים על מניות מוצלחות ונהירה אחרי העדר. 

בנג'מין גרהאם (1976-1894) היה אחד הכלכלנים המשפיעים וממציא שיטת השקעות הערך.  הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בגיל 20 והוצע לתרגל מתמטיקה, פילוסופיה ואנגלית אך הוא העדיף להתחיל לעבוד בוול סטריט וייסד את השותפות  גרהאם-ניומן. לאחר מכן החל ללמוד עסקים באוניברסיטת קולומביה ופרסם עם דיוויד דוד את  "ניתוח ניירות ערך".  אחד מתלמידיו הידועים הוא וורן באפט, שתיאר את גרהאם כמשפיע עליו ביותר.

בספר "ניתוח ניירות ערך" המוגדר כתנ"ך של משקיעים, ו"המשקיע הנבון" פורסמה משנתו החשובה ביותר. הוא הבחין בין השקעה לספוקלציה. השקעה לדידו הייתה פעולה שעברה בדיקה יסודית  ומעניקה ביטחון על הקרן ותשואה  נאותה על ההשקעה. אם היא אינה עונה על מדדים אלו היא ספקולציה.

לפי גרהאם, בעל מניות צריך לראות עצמו כחלק מהעסק, לכן בעל המניות אינו צריך להיות מוטרד מתנודת המניות כי בטווח הארוך הבורסה מתאזנת ומשקפת את המחיר האמיתי.

עוד הוא הבחין בין משקיע פסיבי לאקטיבי.  המשקיע הפסיבי או הדפנסיבי  משקיע בזהירות, מחפש מניות לטווח ארוך  ומחפש מניות ערך. למשקיע האקטיבי לעומת זאת יש יותר זמן פנוי והוא  מחחפש עניין ולכן ייתכן שלעיתים יהיה לו הידע בתחום שבו הוא משקיע.

עוד המליץ למשקיעים לנתח את הדוחות של החברות ואם מניה נקנית במחיר נמוך  לעומת הערך הפנימי שלה יש בה מרווח ביטחון העושה אותה מתאימה להשקעה. הוא הגדיר אותה כהשקעה החכמה ביותר אם היא נעשית בשיטתיות.

גרהאם השתמש באלגוריה "מר שוק" כדי לתאר את מצב השוק ואיך המשקיע החכם צריך לעבוד איתו. מר שוק בא כל יום למשקיע הביתה ומציג מחיר שונה למכירת או קניית המניות. לעיתים המחיר הגיוני ולעיתים מופרך. המשקיע חופשי להסכים עם מחיר זה ולבצע איתו עסקה או להתעלם ממנו לגמרי. הנקודה היא שהמשקיע לא צריך להיענות לגחמות השוק אלא צריך ללמוד מטעויות השוק במקום להשתתף בהן באמצעות ניתוח מושכל. כלומר יתייחס לנתונים הכלכליים האמיתיים של החברות ולביצועים שלהן במקום להתנהגות הלא ריאלית בשוק.

גרהאם היה תומך נלהב בחברות שהעדיפו לחלק דיבידנד לבעלי המניות מאשר  משאר  חברות שצברו את הרווח שלהן כעודפים. הוא גם ביקר את התפיסה שמניה ממשיכה להיות טובה בכל מחיר וצומחת לאורך זמן בלי לבחון את הדוחות.

כיום תפיסתו של גרהאם מאותגרת  בתאוריית תיק ההשקעות המודרני. לפי גישה זו,  אי אפשר שמשקיע יחיד יכה את השוק לאורך זמן.

באפט אמר עליו: "אתם בטח תוהים מדוע אני מספר לכם על כך [על שיטת השקעות הערך]. הרי אם כולם ינקטו ב’גישת הערך’, הרי שהרווח שינבע משיטה זו יקטן. אומר לכם כך: הסוד גלוי לכולם כבר 50 שנה, מאז נכתב הספר ‘ניתוח ניירות ערך’ של גראהם, ועדיין לא ראיתי את תופעת ‘השקעת ערך’ תופסת תאוצה ב-35 השנים בהן אני משקיע בשוק המניות. אנשים נוטים כנראה להפוך דברים פשוטים למסובכים. העולם האקדמי הפסיק ללמד השקעת ערך ב-30 השנים האחרונות, וכנראה שכך זה יימשך גם בעתיד. אוניות כבר מפליגות מסביב לעולם, אבל ‘מועדון העולם השטוח’ עדיין פורח. בעתיד ימשיכו להיות אי התאמות משמעותיות בין ערך למחיר בשוק המניות, ואלו שיקראו את ‘ניתוח ניירות ערך’ ימשיכו לשגשג"

כללי ההשקעה של וורן באפט

גון בוגל, ממציא הגישה הפאסיבית – מה הוא אמר, ולמה כדאי להקשיב לו?

גורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו