(עדכון חשוב: ביטוח לאומי משנה את ההגדרות לקביעת אחוזי נכות – כאן, תוכלו לקרוא על התקנות החדשות ואיך זה ישפיע על המבוטחים)

ביטוח לאומי  אמור לספק לנו ביטחון כלכלי מינימלי  –  אנחנו משלמים ביטוח לאומי באופן שוטף (כחלק מהפרשות השכר שלנו), ואנחנו  נעזרים בביטוח לאומי כאשר אנחנו צריכים – במצב של אבטלה, במצב של נכות, בהגיענו לפנסיה וגם במוות, אז השאירים מקבלים קצבה.

ביטוח לאומי הוא בעצם ביטוח סוציאלי, המדינה קבעה תלות וערבות הדדית בין כל אזרחיה, והמשמעות היא שאנחנו מפרישים בהתאם ליכולתנו ומקבלים לפי צרכינו. בבסיס הביטוח הזה קיימת ערבות הדדית, והבטחה לחיים בכבוד. האם זה מה שקורה בפועל? למרות הכוונות הבאמת טובות (ולא בציניות), הקצבאות מביטוח לאומי בחלק משמעותי מהמקרים לא מספיקות, ולא רק זה אלא שלפעמים אנחנו לא מממשים את מלוא הזכויות שלנו – פשוט מחוסר ידיעה וחוסר הבנה ,כשהמוסד לביטוח לאומי לא באמת דואג לעדכן אותנו במה שמגיע לנו – הנה כאן דוגמה על 13,000 אנשים שמשלמים דמי ביטוח למרות שהם פטורים.

ומכיוון שהכסף מהביטוח הלאומי ממש לא מספיק  אנחנו מבטחים את עצמנו בביטוחים נוספים (בריאות, כושר עבודה, סיעוד) וחוסכים לפנסיה. כאן, תוכלו לקרוא על החיסכון הפנסיוני (כמה לחסוך וכמה נקבל בפנסיה) ואגב, בשורה רעה – הפנסיה שלכם עומדת להתכווץ ב-30% בשנים הבאות!

ערבות הדדית

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי מכל התושבים בהתאם להכנסותיהם ולמעמדם, ומשלם קצבאות לזכאים. כך מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות. בדרך זו  למעשה תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני.

החל מ-1995 המוסד לביטוח לאומי אחראי גם לגביית דמי ביטוח בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעביר את דמי הביטוח לקופות החולים. כך בעצם מסופק למבוטח לא רק ביטחון סוציאלי אלא גם טיפולי ותרופתי בעת מחלה ולצורך בדיקות רפואיות שונות. עם זאת, הביטוח בריאות אינו מספק מעטפה כוללת המבטיחה באופן מוחלט את כל התרופות והמכשירים למבוטח, אלא רק מה שנקבע שנכנס לסל הבריאות ולכן רבים (רבים מאוד) מרחיבים את הביטוח הרפואי במסגרת חברות הביטוח. רבים גם מרחיבים אלמנטים בביטוח הלאומי לדוגמה ביטוח סיעודי, ביטוח נכות במקרה של אובדן כושר עבודה ועוד. כאן תוכלו לקרוא על ביטח הבריאות.

מי מבוטח בביטוח לאומי?

כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב על-פי החוק להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח. החריג לעניין זה – אישה נשואה  שבן זוגה מבוטח והיא עקרת בית בלבד וחוץ ממי שעלה ארצה ונעשה תושב ישראל לראשונה מעל לגיל 62. תשלומי הביטוח הלאומי מאפשרים קבלה (במידת הצורך) של כל הקצבאות האפשריות.

תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי שיכול להיות אחד משלוש אפשרויות אלו –

• עובד שכיר
• עובד עצמאי
• מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות

איך נקבע מעמדו של אדם לצורך ביטוח לאומי?

מעמדו של אדם לצורך ביטוח לאומי ובהתאמה לצורך תשלומי דמי הביטוח נקבעים בהתאם למספר קריטריונים, לרבות – מקום התשובות – האם המבוטח תושב ישראל, או שאינו תושב ישראל?

עובד שכיר שהינו תושב ישראל יכול להיות מבוטח בכל ענפי הביטוח. לעומתו עובד שכיר שאינו תושב ישראל – מבוטח רק בשלושה ענפים: נפגעי עבודה, פשיטות רגל ואימהות. כל ענף מגדיר בהמשך את זכאותו לקצבה/ תגמולים.  ככל שכיסוי הביטוחי (הענפים) רחבים יותר כך זכאותו של המבוטח בהמשך תהיה רחבה יותר. עובד שכיר תושב ישראל מקבל יותר זכויות מעובד שכיר שאינו תושב, וזה מתבטא לדוגמה בקצבת זקנה שניתנת לשכיר תושב ישראל ולא לתושב הזר. קצבה זו מבטיחה קיום מינימלי בגיל זקנה.

שאלות נוספות שמגדירות את מעמדו של אדם לצורך הביטוח הלאומי – האם מלאו למבוטח 18 שנים? עובד שכיר ועובד עצמאי שמלאו להם 18 שנים יכולים להיות מבוטחים בכל ענפי הביטוח. לעומתם עובד שכיר ועובד עצמאי שלא מלאו להם 18 שנים מבוטחים רק בענף נפגעי עבודה.

כמו כן, יש חשיבות להגיל שבו נעשה אדם תושב ישראל לראשונה (למי שלא נולד בארץ) –  האם הוא עלה לפני הגיל שנקבע בחוק? אם אדם עלה לארץ לפני הגיל שנקבע בחוק הרי שהוא מבוטח (לעניין קצבת זקנה). לעומת זאת מי שעלה לאחר הגיל שנקבע בחוק אינו מבוטח (לעניין קצבת זקנה) אך עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מיוחדת. הרי אין הגיון לאפשר לעולים רגע לפני זקנה לעלות לארץ ולקבל את הקצבה. לא זו היתה כוונת המחוקק, ובצדק.

קריטריון נוסף שמשפיע על מעמד ביטוח לאומי – מין המבוטח. כן, למין יש השלכה על זכאות לקצבאות, ודוגמה לכך –  רק לאישה יש זכויות ביטוחיות עקב שמירת הריון.

קריטריון נוסף – מצבו המשפחתי‏ ‏של המבוטח ( כפי שרשום במשרד הפנים). לשאלה אם המבוטח רווק/ נשוי/ גרוש/ אלמן/ עגונה יש השלכה על דמי הביטוח והיקף היבטוח. להמחשה – ידועה בציבור זוכה למעמד ביטוחי זהה כמו של  אישה נשואה, ולכן, היא לא תחויב בדמי ביטוח, אם היא עובדת רק במשק ביתה (ואינה שכירה ואינה עובדת עצמאית), ובן זוגה הוא מבוטח.

איך נקבעים דמי הביטוח?

המעמד בביטוח לאומי קובע את תשלום דמי הביטוח. על-פי המעמד של המבוטח בביטוח בחוק ביטוח לאומי מוגדר מי ואיך משולמים דמי הביטוח. זה עובד כך – המעסיק חייב בתשלום כשמדובר בעובד שכיר, והמבוטח עצמו אם הוא  עצמאי. כאשר מדובר במקבל פנסיה , אזי מי שמשלם את הפנסיה חייב בתשלום; וכאשר מדובר  בחייל סדיר, משרד הביטחון משלם את הביטוח הלאומי.

המעמד של המבוטח גם קובע באיזה ענפי ביטוח הוא יהיה מבוטח, כלומר לאיזה ענפים יצטרך לשלם, ואיזה קצבאות הוא יהיה זכאי לקבל. כבר ראינו שתושב זר לדוגמה לא זכאי לקצבת זקנה.

המעמד הביטוחי גם חשוב בהיבט התשלום השוטף לביטוח לאומי. על פי המעמד נקבעות ההכנסות החייבות  לצורך חישוב דמי הביטוח של המבוטח.

כמה משלמים לביטוח לאומי?

המעמד הביטוחי , שזה במילים פשוטות – איך שהמוסד לביטוח לאומי מגדיר אתכם, משליך על חבות התשלום החודשי שלכם. נתחיל מהרוב – העובדים השכירים.

נתחיל בכך שעובד שכיר מוגדר כך,  כאשר קיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעסיק. אבל מה קורה שמעסיקים רוב משפחה?  ובכן, כאשר מועסק בן משפחה (הורה, ילד, נכד, אח/ות) לא בוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעסיק, אלא בוחנים את הצורך בהעסקת בן המשפחה, ואם כשהופסקה העסקתו של בן המשפחה, הועסק עובד אחר במקומו.

המעסיק חייב לדווח על העובדים המועסקים אצלו. כאשר יש שינוי סטטוס/ שינוי מעמד יש לדווח על כך לביטוח לאומי. המעביד עושה זאת באופן שוטף וכך יודעים מי עובד שכיר אצלו, אבל יש מקרים שהאחריות על העובד – מבוטח שלא עבד ושילם דמי ביטוח כמי שאינו עובד, ונעשה עובד שכיר, צריך להודיע על כך בכתב לביטוח הלאומי, כדי שהביטוח הלאומי יפסיק לחייב אותו כלא עובד (הדיווח על התחלת עבודתו כשכיר מגיע לביטוח הלאומי ממס הכנסה רק כעבור זמן). אם העובד חויב בדמי ביטוח כמי שאינו עובד בתקופה שבה עבד כשכיר, עליו להמציא לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו אחד מהמסמכים הבאים:

תלושי שכר לתקופה שחויב בעדה כ"לא עובד", אישור מעסיק בציון תקופות ההעסקה.

טופס 106 לכל שנה, ואז – החוב למוסד לביטוח לאומי יבוטל.

שכיר תושב/ת ישראל המועסק על ידי מעסיק זר שאינו משלם את דמי הביטוח בעבורו, חייב לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו ולהצהיר על עיסוקו ועליו לשלם בעצמו את דמי הביטוח בהתאם להכנסתו.

ורגע לפני התשלום עצמו, נסתכל על חצי הכוס המלאה – עובד שכיר עשוי להיות זכאי לקצבאות: אימהות, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה, אבטלה, פשיטת רגל של המעסיק, אסירי ציון. זה בעצם כל האפשרויות, זה הביטוח הלאומי המלא.

ושאלת השאלות – כמה משלמים?  על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח בעבור העובד השכיר, ולהעביר את דמי ביטוח הבריאות ומרכיב של דמי ביטוח לאומי על פי הכנסותיו של העובד ובהתאם לשיעור מסך ההכנסה. ביטוח לאומי הוא מס פרוגרסיבי – ככל שההכנסה גדלה כך גם המס גדל.

הניכוי משכר העובד הוא בשיעור 3.5%  – דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.4% ודמי ביטוח בריאות של 3.1%, על חלק השכר שעד 60%  השכר ממוצע;

על חלק השכר שמעל 60% מהשר הממוצע משולמים 12% – דמי ביטוח לאומי בשיעור 7% ודמי ביטוח בריאות – 5%.

כאן תוכלו לראות את טבלת שיעורי דמי ביטוח לשכירים.

וכאן תוכלו להשתמש במחשבון לחישוב סכום דמי הביטוח שעליכם לשלם בהתאם לשכר החודשי .

ועניין חשוב לגבי שכירים – יש כאלו (רבים) שעובדים במס' עבודות, ואז יוצא שהם משלמים מס ביטוח לאומי (לרבות ביטוח בריאות) גבוה במיוחד. לאלו מומלץ מאוד לעשות תיאום בין מקומות העבודה לצורך ביטוח לאומי ולהקטין את התשלומים. כאן, מוסבר איך עושים זאת (לא מסובך!)

עד כאן התשלום של השכירים. אבל כמה משלם עצמאי?  נתחיל בכלל במי זה עובד עצמאי?  ביטוח לאומי מגדיר עובד עצמאי כאחד מאלה:

– מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.

– מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע.

– מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע.

אבל יש עצמאים שאינם עומדים בתנאים האלו. מבחינת ביטוח לאומי הם נכללים בקבוצת – "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשבו כבעלי הכנסה שלא מעבודה. בהמשך נתייחס לקבוצה זו, ורק לעשות סדר, הנה סיכום ביניים – הקבוצות שבינתיים התייחסנו אליהם – עובדים שכירים, עובדים עצמאיים (מיד נמשיך) ועובדים בעלי הכנסה שלא מעבודה (נתייחס בהמשך).

העובד העצמאי חייב לשלם את דמי הביטוח עבור עצמו. גובה התשלום מושפע מגילו של המבוטח העצמאי – אם מלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה מעבודה – ומהכנסות המבוטח. עובד עצמאי (מה לעשות הוא בחר להיות עצמאי) צריך להירשם באופן מידי, אפילו לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה במשלח ידך,  בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו.

דמי הביטוח של עובד עצמאי נקבעים בהסתמך על ההכנסות ממקורות (שהוגדרו  בפקודת מס הכנסה שמשיקה בהרבה מקומות לחוק ביטוח לאומי). העובד העצמאי מצהיר בטופס הדין וחשבון הרב–שנתי על הכנסה משוערת. סכום המקדמות החודשיות של דמי הביטוח נקבע על–פי ההכנסה הזאת או על פי השומה האחרונה, שנמצאת בידי המוסד לביטוח לאומי. כלומר, העובד העצמאי משלם דמי ביטוח על פי ההערכה (הצהרה) אבל כמובן שבסופו של דבר הוא צריך לשלם לפי הכנסתו בפועל –  עם קבלת השומה הסופית של העצמאי ממס הכנסה, מחשב המוסד מחדש את דמי הביטוח השנתיים שבהם חייב העובד העצמאי ומיידע אותו על הפרשים – הן לזכותו של העובד והן לחובתו

וכמה משלמים העצמאיים? ובכן עצמאי שמלאו לו 18 שנה, ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה ישלם:

מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע (5,600 שקל – מתעדכן באופן שוטף ) ישלם דמי ביטוח לאומי בשיעור של  6.72%  ו-3.1%  דמי ביטוח בריאות.

מחלק ההכנסה שמעל 60% השכר הממוצע ועד למקסימום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ישלם דמי ביטוח לאומי של 11.23% ודמי ביטוח בריאות בשיעור של 5%. כאן, תוכלו למצוא טבלה מפורטת של שיעורי וסכומי דמי ביטוח לעצמאי

עכשיו למקרה מעניין – נניח שלעצמאי אין הכנסה, האם הוא צריך לשלם ביטוח לאומי? לכאורה לא – אין–לו ממה לשלם. אבל זה לא כך. ביטוח לאומי קבע הכנסה מינימלית לצורך תשלום ביטוח לאומי. על הכנסה זו יש לשלם ביטוח לאומי גם אם לא באמת מכניסים אותה. למה? כי הרי מדובר בתשלום לביטוח, שמאפשר ומקנה זכויות בהמשך. זה ביטוח חובה שיאפשר לאנשים לחיות בכבוד. מנגד, הם צריכים לשלם, וגם כאלו שלא עובדים או מרוויחים/ מכניסים מעט צריכים לשלם למען הזכויות שלהם והיכולת לקבל קצבאות שונות. יש הגיון רב בגישה זו, ולכן נקבע שהכנסה המינימלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות תהיה 25% מהשכר הממוצע לחודש- 2,315 שקל (בשנת 2015, סכום זה משתנה באופן שוטף). המשמעות שעצמאי ללא הכנסה או שהכנסתו נמוכה מהסכום המינימלי ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המינימלי:

מנגד, קיימת גם תקרה לשכר/ הכנסה עליה יש להפריש לביטוח לאומי וביטוח בריאות. התקרה הזו בשמה הרשמי – הכנסה מרבית/הכנסה מקסימאלית מסתכמת ב-43,240 שקל (סכום זה משתנה באופן שוטף).

לצד העובדים המשלמים דמי ביטוח, החוק פוטר קבוצות של עובדים מתשלום שוטף, אם כי הם כן חייבים בתשלום בתחום נפגעי עבודה. ומי פטור? עובד עצמאי שעדיין לא מלאו לו 18 שנה; מי שאינו תושב ישראל והוא עובד עצמאי בישראל; עובד עצמאי שהוא נכה עבודה בעל דרגת נכות קבועה של 100% ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נפגעי עבודה; עובד עצמאי שהוא נכה בעל דרגת נכות קבועה של 75% לפחות ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נכות; עובד עצמאי שהוא נכה בעל דרגת נכות כללית זמנית של 75%, שנה לפחות.

בתמורה לתשלומים האלו יוכלו העובדים העצמאיים כמו העובדים השכירים לקבל קצבאות אלו – ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה/התנדבות, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה. רשימה רחבה ומיד הסבר על עיקרי הקצבאות.

בעל הכנסה שאינה מעבודה

התייחסנו בפרק הקודם לבעל הכנסה שאינה מעבודה. מדובר בתושב ישראל שיש לו הכנסות שמקורן אינן מעבודה. איך ביטוח לאומי מתייחס אליו? מה מעמדו? ובכן, הוא חייב לדווח לסניף הביטוח הלאומי במקום מגוריו על הכנסותיו בטופס דין וחשבון רב שנתי.

הוא עשוי להיות זכאי לקצבאות הבאות: מענק לידה, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, סיעוד, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה. קבוצה רחבה, שכאמור נתייחס לעיקריה בהמשך.

בעל הכנסה כזה חייב בתשלום לביטוח לאומי עבור עצמו. שיעורי דמי הביטוח יהיו – 9.61% על ההכנסה שעד 60%  מהשכר הממוצע  שמורכבים מדמי ביטוח לאומי בשיעור של 4.61% ודמי ביטוח בריאות בשיעור של 5%. על הכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע ישולם – 12% שמורכבים כך – 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות. השכר הממוצע הוא 9,400 שקל  (נכון ל-2017, משתנה באופן שוטף)

קבוצות שונות לצורכי ביטוח לאומי

ביטוח לאומי מגדיר קבוצות אנשים נוספות/ מעמד שונה, כשלכל קבוצה יש בעצם חובת תשלום שונה. לכן, חשוב מאוד להבין בעצם מי אתם לצורכי ביטוח לאומי – נכון, רוב האנשים נמצאים בקטגוריה של העובדים השכירים והעצמאיים (והתייחסנו גם לכאלו שיש להם הכנסה ולא מעבודה). אבל אם אתם – עובדים שכירים בחופשה (ללא תשלום), או עובדים במשק בית, לא עובדים, תלמידי ישיבה, תלמידים/ סטודנטים; מתנדבים בשירות לאומי, חיילים, חברי קיבוץ, מקבלי פנסיה (פרישה מוקדמת), אסירים/ עצירים; עוברים הכשרה מקצועית, עובדי מדינה (אצל מעסיק זר), אתם תמצאו את החבות המלאה שלכם והזכויות המלאות שלכם – כאן.

פטורים מתשלום ביטוח לאומי

ביטוח לאומי פוטר קבוצות מסוימות מתשלום ביטוח לאומי.  הנה הקבוצות –

– עקרת בית – אישה הנשואה למבוטח (שמשלם ביטוח לאומי), או ידועה בציבור שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה. כן, ביטוח לאומי משווה את מעמדה של ידועה בציבור לאישה נשואה.

– מקבל קצבת נכות מעבודה לצמיתות בשיעור של 100%, וכן מקבל קצבת נכות כללית בשיעור של 75% לפחות, לצמיתות או באופן זמני לתקופה רצופה של שנה לפחות.

– חייל בשירות סדיר, בתנאי שהחייל אינו עובד לא כשכיר ולא כעצמאי.

– תושב ישראל השוהה במדינת אמנה, ששילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה. תושב זה יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי בארץ  למשך התקופה ששילם למדינת האמנה. אבל, חשוב מאוד להדגיש –  על תושב כזה, חלה חובת  תשלום דמי ביטוח בריאות במהלך התקופה.

דמי הבריאות משולמים גם על ידי מי שאין לו הכנסות –  גובה דמי ביטוח הבריאות שיהיה עליו לשלם יהיה בשיעור המינימאלי.

פטורים נוספים –  מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי או מגוף ציבורי אחר (חוץ ממי שמקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא); חייל משוחרר, מסיים שירות לאומי או שירות אזרחי זכאים לפטור מתשלום דמי ביטוח  למשך חודשיים מתום השירות;  עולה חדש (כולל קטין חוזר ואזרח עולה) – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו לארץ;  מי שמלאו לו 18 שנים ויתגייס לצה"ל או ישרת בשירות לאומי חלופי לפני גיל 21 (כולל מי שדוחה את גיוסו ונמצא במכינה קדם צבאית או שהוא מתנדב בשנת שירות למטרה לאומית/ ציבורית או שהוא עתודאי) – פטור מתשלום דמי ביטוח  מגיל 18 עד לגיוס לצה"ל  לפני גיל 21. התנאי לפטור מתשלום ביטוח לאומי לקבוצות אלו הוא שאין להם הכנסות מעבודה וגם לא הכנסות ממקורות אחרים או שיש להם הכנסות ממקורות אחרים שאינן עולות על 5% מהשכר הממוצע – 480 שקל בחודש (על פי השכר ב-2017; משתנה באופן שוטף).

פטורים נוספים – מי שמלאו לו 18 שנים ולא יתגייס לצה"ל, או שיתגייס אחרי גיל 21, והוא לומד במוסד חינוכי על יסודי, בכיתה י' עד י"ב – פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופת הלימודים בלבד, וזאת עד גיל 19 לכל היותר.

עובד שכיר לעומת עצמאי – הבדלים

העובדים השכירים הם רוב האוכלוסייה, אחריהם העצמאיים. שתי הקבוצות האלו מהוות את הרוב הגדול של משלמי ביטוח לאומי. קיימים הבדלים עקרוניים מבחינת ביטוח לאומי בין שתי הקבוצות הגדולות האלו.

עובד שכיר – מבוטח גם בביטוח אבטלה, ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. עובד עצמאי – אינו מבוטח בביטוח אבטלה ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

מעבידו של עובד שכיר חייב לדווח על שכרו ולשלם את דמי הביטוח בעבורו (כולל סכום שמנוכה משכר העובד). עובד עצמאי – חייב להירשם בביטוח הלאומי ולשלם את דמי הביטוח בעצמו.

פיגור בתשלום דמי ביטוח של המעביד לא פוגעים בזכויות של עובד שכיר. אחרי הכל, מה אשם העובד השכיר שהמעביד שילם באיחור? פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי עלול לפגוע בזכויותיו (גם בפיגור וגם באי רישום). הסיבה ברורה – העובד העצמאי אחראי על התשלומים בעצמו.

עד כאן, התשלומים לביטוח לאומי. הרחבה תוכלו למצוא באתר ביטוח לאומי. אבל מה אנחנו מקבלים עבור התשלומים השוטפים האלו? מסתבר שאנחנו מקבלים ביטחון סוציאלי שעולה למדינה מעל 70 מיליארד שקל בשנה! רבים, בעצם המונים, חייבים את המעט שיש להם לביטוח לאומי. אולי במקרים רבים זה לא מספיק, אבל זה גם משהו.

נתחיל בתמצית הקצבאות שמקבלים מביטוח לאומי, ובהמשך נפרט את העיקריות שבהן.

מה מקבלים מביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל. תפקידו העיקרי להבטיח אמצעי מחיה למי שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים ובכך מסייע לשכבות אוכלוסייה נרחבות, ולמבוטחים בזמן משבר אישי, כמו פיטורין, נכות ופגיעה בעבודה. באמצעות תשלומי הקצבאות מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות, ובכך תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל. מדיניות הרווחה של ישראל נחשבת מהגדולות בעולם, וכל אחד מהעומדים בראש המוסד לביטוח לאומי בעשרות השנים האחרונות, נפנף בכך, אם כי, בשנים האחרונות, עולה תמונה ברורה של עלייה בעוני. במקביל עולות טענות קשות נגד ביטוח לאומי שאינו מספק קצבה מינימלית – אנשים רבים (רבים מאוד) לא חיים בכבוד למרות הקצבה של ביטוח לאומי. זה מביא אותנו לשאלה אחרת – איך לחסוך לפנסיה, ואיך להשקיע את הכספים שלכם בתבונה. בפועל, חיסכון נכון לפנסיה על פני שנים עשוי להיות משמעותי מאוד לרווחתנו בתקופת הפנסיה, והשקעות נכונות על פני זמן בשוק ההון (וזה ממש לא חייב להיות כסף גדול) יכולים לתרופ מאוד בתקופות מסוימות על פני החיים. הפנסיה וההשקעות לצד הביטוח הלאומי יכולים לספק לנו בתקופת הפנסיה ובכלל לאורך החיים יכולת לחיות ברווחה.

ומה מקבלים בעצם מביטוח לאומי? ביטוח לאומי משלם קצבאות גמלאות ותגמולים. חשוב לשים לב – ביטוח לאומי לא משלם פיצויים שהם חלק מהסכם העבודה מול המעביד ותלויים וקשורים לפנסיה של העובד. ביטוח לאומי משלם קצבאות, גמלאות ותגמולים במקרים שונים, והנה עיקרם –

תאונת עבודה– כאשר נפגע עובד שכיר או עצמאי, אזי בלי קשר לאשם בתאונה (לא משנה מי אחראי לתאונה), הנפגע מקבל בהתקיים תנאים מסוימים קצבה או תגמול.

התנאי הראשון והחשוב –  התאונה נגרמה לאדם בעבודתו או עקב עבודתו, וזה כולל גם תאונה לעובד שהתרחשה  בדרכו מהעבודה או לעבודה. במידה והתאונה גרמה נכות של עד 19% הנפגע יקבל מענק חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי.   כאשר הפגיעה קשה יותר, ומדובר על נכות של 20% ומעלה הנפגע יקבל קצבת נכות קבועה.  ומה זאת בעצם תאונת עבודה? תאונת עבודה על פי הביטוח הלאומי היא אירוע חד פעמי  שהתרחש כאמור בעבודה או עקב העבודה, או מחלה שקשורה למקום העבודה. זה יכול להיות אירוע אחד, או מספר אירועים קטנים יותר שהצטברו לכדי אירוע גדול.  הפגיעה מהתאונה יכול להיות זמנית ואז כמובן גם הנכות שנקבעה תהיה זמנית, וכך גם הקצבה, והיא יכולה להיות קבועה ואז תשלום הקצבה הוא קבוע.

נכות כללית – נכות כללית מתייחסת לחולים ולזקנים. מדובר בקצבה שניתנת באם דרגת הנכות היא מעל רף מסוים. לביטוח לאומי יש טבלאות וחישובים לגבי חישוב נכות של זקנים. אם האדם זכאי לקצבה על פי מספר נושאים/ פרקים הוא יקבל את הקצבה הגבוה מבין האפשרויות. אך, חשוב להדגיש – לא יינתנו ותר מקצבה אחת.

דמי אבטלה – כדי לקבל דמי אבטלה צריך לעבור תקופת אכשרה, הכוונה שצריך שאותו עובד שכיר (מדובר על קצבה שניתנת רק לשכירים) יעבוד במקום העבודה לפחות חצי שנה. דמי האבטלה שמקבלים תלויים בשכר לפני ההתפטרות/ פיטורים – ביטוח לאומי מספק אחוז מסוים  מהשכר הקודם (עד  תקרה מסוימת).

אבטחת הכנסה – ביטוח לאומי מבטיח אבטחת הכנסה שתאפשר קיום מינימלי. כלומר, גם אם אין קצבה ספציפית, ובכל זאת אותו אדם לא מגיע לקצבת המינימום, המוסד לביטוח לאומי מבטיח לו את ההכנסה המאפשרת קיום מינימאלי.

מענק לידה – מענק חד פעמי. מענק לידה ניתן באופן חד פעמי כשבנוסף לכך היולדת מקבלת במשך 14 שבועות שלאחר הלידה שיעור מסוים מהשכר החודשי שלה. גם גבר יכול לקחת חופשת לידה (במקום האישה) ולקבל חלק משכרו (יש תקרה על סכום הקצבה בחופשת הלידה)/ דמי הלידה).

קצבאות ילדים- קצבאות ילדים משולמות באופן שוטף כתלות במס' הילדים במשפחה ובגילם. אגב, קצבאות הילדים משולמות אמנם דרך המוסד לביטוח לאומי אבל הן לא משולמות מהתקציב של המוסד.

קצבת סיעוד- המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבה למי שלא מסוגל לבצע 3 מתוך 5 פעולות בסיסיות: אכילה, רחצה, קימה, הליכה וסוגרים. התמיכה ניתנת בגובה מסוים, למרות שבפועל עלות הסיעוד במקרים רבים גבוה יותר.

שמירת הריון – בתקופה זו יש מגבלה זמנית של ההרה, ולכן יש לה זכאות לקצבה

קצבת זקנה – קצבה שמשולמת כשמגיעים לגיל פנסיה. אצל גברים מדובר על גיל 67 ואצל נשים עדיין  62 (אמור לעלות ל-64). קצבה זו אחידה לכולם. אלא אם מדובר על מי ששילם לביטוח לאומי מעל 35 שנה ואז הוא יקבל קצבה גדולה יותר. יחיד מקבל קצבת זקנה העולה על קצבה אישית באם מדובר בזוג. כלומר, קצבה ליחיד עולה על מחצית הקצבה הזוגית. הרציונל הוא שעליו לשלם יותר על מחייתו (ההוצאות הקבועות "נופלות" על אחד ולא על שניים).

קצבת שאירים– שאירים הם אלו שנשארו, כאלו שבן זוגם או ההורה שלם נפטר. השאירים זכאים לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי. בן זוג/ בת זוג יקבלו קצבת שאירים עד הגיעם לגיל פנסיה, ואז הם יקבלו קצבת זקנה. אגב, אם הבן זוג/ בת זוג מתחתנים לאורך התקופה הם כבר לא זכאים לקצבת שאירים. ילדים שמקבלים קצבת שאירים יזכו לקבל כל עוד הם קטינים.

תשלום במילואים– עבור מילואים מקבלים תשלום שהוא פונקציה של רמת השכר לפני המילואים.

קצבה לאסירי ציון ונפגעי פעולות איבה – לאלו מגיעה זכות לקצבאות שתלויה במס' פרמטרים. תשלום זה משולם מתקציב המדינה ולא תקציב ביטוח לאומי.

תשלום לעובדים בפשיטת רגל של מעביד– כאשר המעביד נכנס להליכי פירוק ואין לו כסף לשלם פיצויי פיטורין, המוסד לביטוח לאומי משלם בעצם במקומו. הפיצויים מוגבלים בסכום והם ניתנים כפונקציה של הסכום שמגיע לעובדים (שיעור מסויים ממה שמגיע להם). המוסד לביטוח לאומי משלם לעובדים והופך בעצם לנושה של החברה בפירוק.

מזונות – כאשר לא מקבלים דמי מזונות, ואין סיכוי לקבל כסף מהבעל/ האב, המוסד לביטוח לאומי משלם מזונות לאישה. אגב, כאשר ידוע איפה האב וניתן לקבל ממנו כסף, פונים להוצאה לפועל.  במידה והמוסד לביטוח לאומי נכנס לתמונה הוא יכול לחזור לחייב ולדרוש ממנו תוספת על הנזק שנגרם.

כדי לקבל קצבה צריך במקרים רבים לעבור וודעה – לדוגמה, אדם שנפצע במהלך עבודתו צריך לעבור וועדה רפואית כדי לקבוע את מצבו ואת זכאיותו לאובדן כושר עבודה. אדם שנפצע או חלה צריך לעבור וועדה רפואית שתקבע את אחוז נכותו. הנה הדרכה של המוסד לביטוח לאומי על איך להתכונן לוועדות האלו –

אבטלה

הביטוח הלאומי דואג להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת האבטלה עד שהמובטל יחזור למסלול העבודה. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר והוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, וכן עליו להתייצב בשירות התעסוקה לדרוש עבודה.

אם אתם נמצאים באבטלה, אתם צריכים לפנות ללשכת שירות התעסוקה מיד עם הפסקת העבודה, להגיע ללשכה במועדים קבועים כפי שייקבעו ויימסרו לכם. לשכות שירות התעסוקה מעבירות לביטוח הלאומי באופן שוטף, אחת לחודש את הנתונים על מספר ימי האבטלה שנרשמו, ועל סמך נתונים אלה ישלם לכם הביטוח הלאומי את דמי האבטלה. חשוב לשים לב – המוסד לביטוח לאומי ולשכת התעסוקה הם שני מוסדות ציבוריים שונים – אם יש לכם בירורים בקשר למציאת עבודה ולהתייצבות בלשכה, תפנו לשירות התעסוקה; ואם יש לכם בירורים הנוגעים לתשלום דמי האבטלה, תפנו לביטוח הלאומי.

כמה טיפים קטנים בקשר לקבלת דמי אבטלה – חשוב לעשות את הדברים מהר; חשוב לחפש עבודה חדשה מהר (ככל שתתרחקו מסיום העבודה, יהיה קשה לחזור למעגל העבודה); תעבירו מהר את טופס התביעה לדמי אבטלה. צריך לצרף לטופס אישורים – אישור על הפסקת עבודה למי שהפסיק את עבודתו שלא מרצונו. זה חשוב מאוד, זה משפיע על היקף דמי האבטלה ועל מועד תשלומם.  בהקשר זה, חשוב שבאישור המעסיק על השכר/ תלוש שכר יהיו רשומים ימי העבודה בכל חודש.

את התביעה תוכלו למלא באתר הביטוח הלאומי  ולשלוח און ליין. העניינים האלו לוקחים זמן; תמשיכו לחפש עבודה, והאמת, אולי זה נשמע מוזר – תמשיכו לחפש עבודה גם אם מצאתם עבודה חדשה (אך עדיין לא התחלתם בה). אי אפשר לדעת, אולי תמצאו משהו טוב יותר. התשלום הראשון מביטוח לאומי ישולם בסמוך לסיום הטיפול בתביעה, בתאריך אקראי. התשלומים הבאים ישולמו ב-17 בחודש או בסמוך לו. התשלומים החודשיים יחושבו בהתאם למספר ימי האבטלה שנרשמו לך בשירות התעסוקה.יש להקפיד על רישום סדיר בלשכת שירות התעסוקה במועדים שנקבעו לך. חשוב לדעת – על פי החוק 5 הימים הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים אינם משולמים.

האם זה משנה אם פוטרתי או התפטרתי לצורך קבלת דמי אבטלה? מובטל שהפסיק את העבודה מרצונו, ללא הצדקה, ישולם לו התשלום הראשון רק בעד התקופה, שמתחילה בתום 90 ימים ממועד הפסקת העבודה. מובטל שסירב לעבודה, שהוצעה לו ע“י שירות התעסוקה, לא יקבל דמי אבטלה בעד 90 ימים מיום הסירוב, ובנוסף יופחתו 30 ימים מיתרת ימי האבטלה המגיעה לו. תקופת התשלום המרבית נקבעת בהתאם לגיל, למספק הילדים, אם הוא חייל משוחרר, אם הוא מגיש תביעה חוזרת ועוד.

דמי האבטלה לא ניתנים אוטומטית. צריך שהמובטל יעמוד בארבעה תנאים –  ביטוח אבטלה (במסגרת ביטוח לאומי); מלאו  לו 20 ולא הגיע ל-67; צריך שתושלם תקופת ההכשרה – לרוב 12 חודשים רצופים (יש חריגים, שאפשר לקרוא עליהם כאן) וצריך שתוגדר כמובטל על פי חוק. מי שמובטל יודע זאת, ובפועל הסעיף היותר בעייתי שמעיד על זכאות או אי זכאות הוא תקופת האכשרה. כאן, תוכלו לבדוק אם מגיע לכם דמי אבטלה (אם אתם עומדים בקריטריונים) ואם עמדתם בקריטריונים חשוב שתדעו – דמי האבטלה כמובן לא ניתנים לעד. תקופת הזכאות לדמי אבטלה תלויה בעיקר בגיל ובמס' בני המשפחה התלויים בפרנסת המובטל. כך למשל, למובטל בן 45 או למובטל בן 35 ומעלה שתלויים בו 3 בני משפחתו, ישולמו דמי אבטלה לתקופה של 175 יום לכל היותר – וזה המקסימום. מובטל בן 35 ומעלה שאין בני משפחה שתלויים בו או שהוא מתחת לגיל 35 ותלויים בו 3 בני משפחה, יקבל דמי אבטלה ל-138 ימים לכל היותר.  המינימום אגב, הם 50 ימים שניתנים למובטל מתחת לגיל 25 שאין לו שלושה שתלויים בו.

כאן, תוכלו לראות את תקופת הזכאות המרבית לכל קבוצת גילאים.

תקופת הזכאות אינה מבטאת את הימים שעליהם תקבלו דמי אבטלה. מעט מסובך, אבל הנה הסבר והדגמה – דמי האבטלה הם קצבה יומית שמותנית בהתייצבות של המובטל בלשכת התעסוקה.  מספר הימים שמשולמים בגינם דמי אבטלה תלויים בהתייצבות המובטל וגם במספר ימי העבודה בחודש מסוים.  ימי העבודה שמשולמים עליהם דמי אבטלה אינם כוללים שבתות וחגים. אם אתם חולים או במילואים אתם צריכים להעביר אישורים לשרות התעסוקה. ועדיין – מספר ימי האבטלה לתשלום עשויים מתחת לימי העבודה בפועל – בכל  תקופה של 4 חודשים ראשונים רצופים, מופחתים 5 ימי האבטלה הראשונים. עם זאת, זה לא פוגע בסך ימי האבטלה המגיעים לכם. זה פוגע בתשלום התקופתי, אבל עדיין מגיעים לכם מספר הימים המצטבר. כמו כן, על ימי המחלה לא משולמים דמי אבטלה מלאים – על 2 ימי המחלה הראשונים לא משולמים כלל דמי אבטלה, אלא אם המחלה נמשכת 12 ימים רצופים לפחות.  כמו כן, יש חישוב גם בקשר לתקופת אבלות.

אוקיי, אנחנו יודעים לכמה ימים אנחנו זכאים ואנחנו יודעים שפה ושם יש התאמות של הימים, אבל כמה דמי אבטלה מקבלים? התשובה תלויה במספר פרמטרים, וכאן, תוכלו לחשב כמה דמי אבטלה אתם אמורים לקבל.

הבטחת הכנסה

יש משהו מאוד יפה בעניין הערבות ההדדית. אנחנו מזרימים כספים לחשבון משותף, החשבון של ביטוח לאומי, וזה מעביר לכאלו שצריכים. מתישהו גם אנחנו נצטרך – קצבת זקנה, קצבת אימהות וקצבאות אחרות (נקווה שנצטרך רק את הקצבאות הנפוצות/ סטנדרטיות…) אבל, יש כאלו שלא מוגדרים תחת קצבה מסוימת/ ספציפית, אבל לא מתקרבים להכנסה מינימלית שתקיים אותם בכבוד. לאלו, ביטוח לאומי נותן השלמת הכננסה, כדי להבטיח את ההכנסה המינימלית, כלומר כדי להביא אותם לחוף מבטחים.

הביטוח הלאומי דואג לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה, ומשלם להם קצבת הבטחת הכנסה.  קצבת הבטחת הכנסה משולמת למי שאין לו הכנסה, או למי שיש לו הכנסה כאמור נמוכה. מקבלי הקצבאות האלו מתייצבים בשירות התעסוקה ואחרי שלא מוצאים להם עבודה (או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך) הם זכאים לקצבה. המוסד לביטוח לאומי, אגב, פוטר מהגעה ללשכת התעסוקה מי שלא מסוגל לעבוד, אם לילד עד גיל שנתיים, מכורים לסמים ועוד.

קצבת הבטחת הכנסה היא סוג של פתרון להרבה מקרים שאין להם באמת תשובה ופתרון בחוק ביטוח לאומי, לרבות פתרון ל"בעיות" זמניות. הנה דוגמה – חולה שהגיש תביעה לקצבת נכות ותביעתו עדיין לא אושרה; בינתיים הוא יכול  להגיש תביעה לקצבת הבטחת הכנסה עד שתאושר לו קצבת הנכות.

קצבת הבטחת הכנסה משולמת גם לילדים שהתייתמו משני הוריהם או שננטשו על ידם.

הקצבה הזו משולמת החל בחודש שבו הוגשה התביעה לביטוח הלאומי, וזה מאוד חשוב –  לא משלמים תשלום רטרואקטיבי, ולכן צריך להזדרז מאוד עם הבקשה לקצבה להבטחת הכנסה.

ביטוח לאומי מתנה את הבטחת ההכנסה בתנאים  שונים. כאן, תוכלו לקרוא בהרחבה על התנאים. וכאן, תוכלו לחשב כמה קצבה (הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה) מגיעה לכם.

קצבת זקנה

אל תשליכני לעת זקנה – המשפט הזה מהמקורות עומד בבסיס קצבת הזקנה. לאנשים המבוגרים יש מניות רבות במפעל הארץ, ובכלל – לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, רבים מהם מלאים בעשייה, למידה, חינוך, עבודה. אך, בשלב מסוים בחיים הנחיצות, והחיוניות, והיכולת להיות מועיל ויעיל, פוחתות. זה תהליך מדורג, אבל אין לחברה זכות להפנות עורף לזקנים בה.

קצבת זקנה היא קצבה מבורכת שעומדת בבסיס הרעיון הזה.  ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי, והוא נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. לקצבת זקנה על פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב ישראל שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק.

וכמה מקבלים?  סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד (נתונים נכונים ל-2016) – 1,531 שקל ולזוג (הקצבה לזוג מורכבת מקצבה ליחיד וכן תוספת בעבור בת זוג) – 2,301 שקל . סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית לבני 80 ומעלה, ליחיד –  1,617 שקל , ולזוג (הקצבה לזוג מורכבת  מקצבה ליחיד של בן 80 וכן תוספת בעד בן זוג) –  2,387 שקל .

אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זקנה, יקבל כל אחד מהם קצבה ליחיד. כמו כן, יכולות להיות תוספות על הסכום הזה אם יש בני משפחה שתלויים במקבלי הקצבה.

קצבת הזקנה נמוכה – על כך, אין חולק, אבל היא לפחות מקנה ומאפשרת בסיס קיומי מסוים. הבעיה שיוקר המחייה וכן הצורך במקרים רבים בטיפול תרופתי יקר עולים במקרים רבים בסדרי גודל על גודל הקצבה. ולכן, במקביל לקצבת זקנה, מקבלים אנשים אלו במקרים רבים גם השלמת הכנסה (כדי להגיע להבטחת הכנסה).

כאן, תוכלו לבדוק את הזכאות שלכם לקצבת זקנה, וכאן תוכלו לקבל מידע רחב ומפורט על קצבת הזקנה.

והגיע הזמן לסכם – ביטוח לאומי, אולי לא הכי מובן (במיוחד לאנשים צעירים) אולי נראה מיותר, אבל האמת שבבסיסו מדובר על חזון נפלא ודרך חיים נכונה – אנחנו משלמים באופן שוטף, וכשנצטרך יעזרו לנו. עם הזמן, הקצבאות של הביטוח הלאומי נשחקו וכאן נמצאת הבעיה. כאן, במדריך שלנו, הסברנו מי משלם, איך משלמים וכמה משלמים, וכן פרטנו את כל זוגי הקצבאות המגיעות לתושבים ופרטנו בהרחבה את העיקריות. בהמשך, נעדכן כאן על כל התפתחות משמעותית בתחום הביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי – רשימת סניפים 

מדריכים קשורים:

ביטוח לאומי משנה את ההגדרות לקביעת אחוזי נכות – כאן, תוכלו לקרוא על התקנות החדשות ואיך זה ישפיע על המבוטחים

דמי הבראה – מתי מגיע לכם? וכמה?

ימי חופשה – כמה מגיע לכם?

ימי מחלה – איך וכמה מגיע?

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת