גם אסירים צריכים להיות מסוגלים לשלם שכר דירה. במקרים מסוימים המדינה נותנת להם מענק השתתפות
אסיר שיצא זה עתה מהכלא נתקל בקשיים רבים במצאות מקורות הכנסה, במציאת מעסיק שייתן בו אמון, במציאת דירה וכן הלאה. המדינה מודעת לקשיים אלו ולכן משתתפת עם האזיר בשכר הדירה.
הגוף שאחראי לסיוע הוא הרשות להשתקמות האסיר, או בשמה המקוצר רש"א. האסיר יקבל את הסיוע אם הוא גר ביישוב שכר דירה, כלומר, יישוב שהוא עיר או יישוב שאינו עיר אך יש בו 1,000 תשובים, מהם %5 שוכרי דירות פרטיות. ושמספרם הוא לפחות 30. ביישוב קטן שאינו עיר, ומספר התושבים בו גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו ביישוב פחות מ-5% משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-30 משקי בית. או יישוב קטן עם פחות מ-1,000 תושבים.
הסיוע לשוכרים בייישובים הגדולים גדול יותר. אבל אותו מקבל אותו רק אסיר שהיה בכלא חצי שנה לפחות, נמצא בקשר עם רשות השיקום, הוא בן 18ומעלה והגיש את הבקשה בתוך חצי שנה ממועד השחרור. אם יש לאסיר דירה, או ששוכר דורה בדיור הציבורי או שבן זוגו מחזיק דירה, יקבל סיוע רק ק בתנאי שסך כל ההכנסות של המשפחה אינן עולות על השכר הממוצע במשק או שבן הזוג או ילדיו ממשיכים להתגורר בדירה.
גם אם האסיר היה חסר בית לפני שנכנס למאסר, המדינה רואה בו זכאי להשתתפות בכשר דירה. את הבקשות יש להגשי לאחת החברות הבאות: עמידר, מתן חן, מרכז אלונים מקבוצת מגער.
אבל אם הקשר עם רשות השיקום הופסק באמצע הטיפול למציאת הדירה, האסיר מדאבד את זכאותו. מועד בקשה לסיוע נוסף יתאפשר רק לאחר שלוש שנים מהסיוע האחרון.
דיור בר השגה לכל מי שאין לו דירה – אבסורד